B.logi

    בהמשך לפוסט* של שלי ב. בבלוג שלה 'אופוריה זמנית' על כיכר המדינה המוזנחת אני יודעת שמתוכננים לשם מגדלי ספירלה בגובה עצום, בנוסף לירק והעצים המתוארים בשיחזור - הם אמורים לפצות - ובינתיים הכיכר מוזנחת כמתואר אצל שלי, ואף אחד לא חושב, לא העיריה ולא היזמים, שכדאי ואפילו לבינתים לפנק אותה קצת, ואת התייר המזדמן, ואת התושבים סביב שזה הנוף שלהם.

     ואפילו שתקושט כיכר המדינה בירק אחרי השלמת המגדלים - אותי אישית זה לא יפצה. מאז ומתמיד סלדתי מרבי הקומות האלה שאמורים לגרד את השמים עבור האדם השאפתן. תמיד הם עשו עלי רושם אלים, כזה שמשתלט על פיסות התכלת ומסתירן, שגורם לצפיפות ומשתלט על הטבע

     גם את היוהרה שהם משדרים אני לא אוהבת, אני רואה בזה חוסר צניעות. כבר זמן רב אני עדה מחלון ביתי להתנשאות הזאת ולגימוד העצים העצומים והמפוארים האלה שהיו משאת נפשם של התושבים הראשונים. כל כך רצו הם לעצים האלה, שתלו וטיפחו ואולי חלק לא זכו לראות בפואר תפארתם, ועכשיו הנכדים, הנינים, צריכים לחפש את הטבע רחוק מביתם

     הם צריכים להיעזר במכאניקה של ההורים והסבים כדי לזכות בקצת שמים וצבע פריחה ולנעימת הציוץ המגוונת, כי הטבע העירוני הולך ומתגמד, הולך ונעלם, רק יונים עורבים ומיינות נשמעים בין צרימות העיר

     והאויר, אויר צח לנשימה, כמה יעיל ובריא החמצן שהירק והעצים פולטים, כמה זקוקים תושבי העיר לריאות הירוקות האלה

"שלי ב. כיכר המדינה

https://googlecoilsearchqd790d795d7a4d795d.wordpress.com/2019/04/22/%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94/

מי יודע מדוע , למה ואיך

שורדים מיום א' בלילה ועד יום ה ' , היום !

חמישה ימים ולילות

בחום הזה בקומות 5 עד 12 (9 קומות + 3 קומות חנויות )

- ללא חשמל , זאת אומרת -

- ללא מזגנים או מאווררים

- ללא משאבת מים לקומות העליונות

- כשהמקפיא של המקרר מפשיר ואי אפשר להצטייד במזון

- כי וצריך לעלות ולרדת את כל הקומות 3 × יום כדי להצטייד במזון טרי ?

העיריה הועילה בטובה לצייד הדיירים בפנסים ובקבוקי מים

ובמעט הרשום מטה :

http://www.local.co.il/document/52,80,154313.aspx

בגלל פיצוץ צינור: תושבים מנותקים ממים ומחשמל מס' ימים

עיריית הרצליה מספקת סיוע לדיירי סוקולוב ממים וחשמל מיום ראשון. עובדי העירייה התגייסו לעזרה, חילקו גנרטורים, מזון ופנסים

כתב לוקאל

25/07/2018

בגלל פיצוץ צינור: תושבים מנותקים מחשמל ומים מס' ימים

חפ"ק העירייה ליד הבניין (צילום: דוברות עיריית הרצליה)

עובדי עיריית הרצליה התגייסו על מנת להגיש סיוע לדיירי בניין סוקולוב 53 שמנותקים ממים וחשמל מיום ראשון, בשל פיצוץ צינור מים. היום (רביעי) אירעה במקום הפסקת חשמל נוספת לאחר שצינור נוסף התמוטט במקום.

החל מאתמול (שלישי) פתחה העירייה חפ"ק באתר וגורמי הרווחה מלווים את הדיירים הנזקקים ומסייעים להם. בבניין 9 קומות והעובדים עברו בין כל הקומות על מנת לבדוק את שלום הדיירים ולסייע להם במידת הצורך.

העירייה סיפקה, בין השאר, גנרטורים להטענת פלאפונים ופנסים לשימוש בשעות הלילה, עזרה לקשישים בהורדת ציוד וכן בהסעתם לקרובי משפחה. היום פונו שתי קשישות, האחת לבית ההורים העירוני "שלום כספי" והשנייה לדיור מוגן שבעת הכוכבים שהסכימו לארחה.

חלק מהדיירים נזקקו לבדיקות רפואית והם הסתייעו ב"איחוד הצלה" בנושא זה.

מעיריית הרצליה נמסר: "יש לציין כי התקלה הינה פנימית ולבניין יש חברת תחזוקה האחראית על הנושא, אולם הנהלת העירייה לא יכלה לעמוד מנגד לנוכח המצוקה האנושית והתגייסה לסייע כל הכלים העומדים לרשותה".

מנכ"ל העירייה, יהודה בן עזרא, מסר כי הוא מודה לכל עובדי האגפים ולצוות המוקד, על ההתגייסות הרחבה.

   מסתבר שלקחתי קשה מידי את סגירת הערוץ הראשון. , רשת ב , קול המוסיקה , רשת א בינתים משמיעה קול לשמחתי , ויש דברים מעניינים לשמוע ( גם אם הם שידורים חוזרים הם תמיד מחכימים וכאילו שאר הערוצים לא ממחזרים )

   ניסיתי לנבור בתוך עצמי ולברר מדוע השפעה של הסגירה כל כך קשה עלי , שיחזרתי את הזכרונות הראשונים שלי מהרדיו כילדה אפילו פעוטה אפשר לומר ,  במדבר הבאר שבעי , ואני חושבת שהבנתי

   אני זוכרת מתי היגיע אלינו הרדיו הראשון , זה היה בן גל , אני זוכרת את צלילו העמוק והחם את עיצובו המחבק את גודלו, ואת הזיכרון האחד שנטמע בתוכי הוא זיכרון ההשכמה שאימי הייתה משכימה אותי ככה כי היא לא אהבה להעיר ( להרביץ דוקא כן )

וכך כל בוקר במשך מספר שנים מגיל הגן ועד בית הספר הייתי מתעוררת לצלילי המוסיקה , אני חושבת שבגלל זה אני כ כ אוהבת. מוסיקה קלאסית

   במיוחד אני זוכרת איך בוקר אחד ואני עדיין ישנה , וחולמת על דבורים מפזזות ומזמזמות ואני מתעוררת לקול צלילי מוסיקה שהפליאה אותי כ כ בחיקויו של הטבע ואז שמעתי קריין או קריינית איני זוכרת אומרים שזה היה מחול הדבורה

   היו ימים שהיה לי יותר קל להתעורר ואז זכיתי לשמוע ' אל המקומות היכון '

   בסופ ש האחרון היה לי מאד חשוב , כי כבראין את מי לשאול , לנסוע לסמינר בנושא העיירה היהודית , המלון היה נהדר ההרצאות ברמה גבוהה ביותר , והתרגשתי נורא

   חזרתי משם חולה , האם בגלל ההתרגשות ? היתה גם מוסיקה יוצאת מן הכלל ווזמריםששרו שירים שאימי היתה בוכה כשהייתה שומעת אותם , בכיתי גם

וביום ( ג זה היה ? ) בכיתי עם עובדי הערוץ הראשון בשדור חי

איך אפשר להחלים ככה

   הבוקר , אחרי חדשות שבע שודרה ברשת א' התוכנית האחרונה בסדרה 'בית הורי' מהלך כה ציני ועצוב לידמים אלה

   לתוכנית הזו הזמינה אעיה אדמוני , המגישה והעורכת את אחיותיה והן שיחזרו את תולדות משפחתן מסלובקיה דרך העליה מנמל רומני בים השחור דרך הדרדנלים לישראל . הן סיפרו את סיפור שמות המשפחה מ - רוט ל - אדמוני , כיצד החתונה היהודית של הסבא רבא לא נרשמה ע"י השלטונות ולכן נרשמו על שם. משפחת האם , על האבא שאולץ לעלות לישראל בגלל מחלתו , תרופה שרשם הרב והוכיחה את עצמה . על בתי אונגרין , חברון . . .

   על המשפחה שהצטרפה , לא הסתדרה כאן וצזרו לאירופה לשמד .

   עולם הולך ונעלם . . .

   תוכנית כ כ חשובה נמחקת , כך מתיתרים תולדות העם הזה 

   הייתכן ?

"ויש כאלה שלוקחים

מונופול על החכמה

ויודעים יותר טוב ממני

ויודעים יותר טוב ממך

מה טוב בשבילי

 מה טוב בשבילך . . . "              

                               עוזי חיטמן                        

   מתוך השיר " גם אני נולדתי בארץ הזאת "

   לפני מספר ימים קרה דבר שעין לא תוכל לראות, לב לא יבין, נשמה לא תכיל, התיאור הראשון של האדם שביצע את הנורא מכל, דריסת חפים ופשע – רובם ילדים, נעשה, כפי שנמסר לתקשורת על ידי אדם שהיה ידוע ומטופל שנים כחולה נפש.

   כשהייתי רואה את הכותרות האלה בעבר, הייתי תמיד תוהה ביני לבין עצמי ושואלת אם האדם היה מוגדר כחולה נפש מטופל, האם זה צריך לתת תשובה להתנהגותו הזוועתית ?

   מהכותרות לגבי רוצחים בארץ, זה תמיד נשמע כאילו זו הסיבה, ושהיא אמורה להשקיט את שואלי ה'למה' משום מה לי זה אף פעם לא 'הסביר' דבר, להיפך, הייתי חושבת לעצמי, שאם אדם מטופל שנים שמא היה צריך מזמן להחלים ובודאי שלא להתדרדר להתאבדות או רצח קיצון. מה יש בתרופות האלה שהוא לקח ? האם הן מועילות ? אולי מזיקות ? ומי טיפל בו ? אנשים ששוחחו איתו ? ש'שמעו' אותו באמת ?

לפתע הציף את זכרוני נהג אחר, זו היתה דמותו של רוברט דה נירו כנהג המונית השואל את עצמו במראה " ? You talkin' to me " בטונים שונים, מתאמן על המשפט.

   נזכרתי בבדידות התהומית שלו, במחשבות השווא שהיא יצרה בו, ובאלימות שהשתלטה עליו בהדרגה, ראיתי את הסרט לפני שנים, הוא עשה עלי רושם כביר ונורא, אני זוכרת את ההלם שלי מההבנה על בדידות ולאן היא עלולה להוביל את האדם הבודד.

   בתמימותי חשבתי 'הנה, הסרט יביא את הנושא לתודעה, זה ימנע את האסון הבא' מצד שני אני זוכרת את עצמי מדחיקה בחרדה את התחושות הנבואיות שמשאיר הסרט על הצופה

 

► 2:01

Taxi Driver - You Talkin' me? - YouTube

https://www.youtube.com/watch?v=4e9CkhBb18E