B.logi

     אני גאה בעם הזה. ראיתי אותו בתפארתו, שם מאחוריו מתעלה על ההשמצות ההדדיות ויוצא למשימה החשובה באמת - לשמוח ולשמח את ילדיו.

     ראיתי הורים וסבים יוצאים עם ילדים ונכדים מחופשים בתחפושות מושקעות ויפהפיות לחגוג את העד-לא-ידע בהרצליה. ואני מקווה שכך קרה גם בכל הארץ

     מגוון עשיר ורב מאד של תחפושות ראיתי.  ראיתי 'מיקימאוסים' דוחפים ברוזים פעוטים בעגלות, 'טבחיות' עם כבאים קטנים על הכתפיים. הרחוב היה מחופש כמעט כולו, ראיתי את הארבעה מארץ עוץ -אשה מקושקשת כולה בקש בתור הדחליל, ילד כבן עשר עם לבוש דמוי פח ופניו כסופות, אחותו הקטנה כבת חמש בלבוש דורותי עם צמות, האריה הפחדן היה כנראה האבא

     "הי דורותי" קראתי לה, והיא שלחה בי מבטון תודה קטן וגאה. יצאתי מביתי לבושה לבוש עליז, עם מסכת עינים עליזה וצבעונית ובגד עליז בהתאם. רק לשמח את נכדי חשבתי ככה לפגוש אותו. חששתי מתגובות לועגות אך יצאתי באון ורק טובת נכדי לעיני, אבל מהר מאד חשתי שבתוך עמי אני יושבת והלואי והעם היפה ינצח

________________________________

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2461905907176188&id=100000704089613&sfnsn=mo

את העלאידע בהרצליה צילמה \/👆נאוה אופק, מחוברי הפייסבוק יראו, והשאר יפתחו את הדימיון בכיף   👓

     מבקר המדינה פירסם דוח מטלטל בדבר התחבורה בארץ. זה לא מפתיע איש, כולנו נתקעים בפקקים האין סופיים של התחבורה הבין עירונית או נמנעים ממנה. גם מזו הציבורית וגם מהפרטית. התחבורה בתוך עירי הרצליה מצוינת, יש לי כאן מגוון תרבות שמתאים לי ולא מאלץ אותי להתעייף בדרך לבילוי וחזרה אבל כשזה מגיע לפגישה עם בני משפחה מחוץ לעיר זו כבר משימה כמעט בלתי אפשרית. צריך להתכוון לשעות שאינן עמוסות. מאירועי תרבות יוצאי דופן בערים אחרות אני לעיתים נאלצת להימנע.

     בימי העומס ראשון וחמישי אני מתפללת שלא אזדקק לתחבורה הציבורית, או לכבישים בכלל, לפעמים אני צריכה לוותר על בדיקה רפואית ולדחות אותה לשעות שיתאימו גם לי גם למרפאה וגם - לתחבורה ולעומס בכבישים ?! וכשכל זה לא מתכנס ליום ושעה - אז לפי חוקי הקופה הכל נדחה לשלושה חודשים

     חייבים להיות בריאים ולא להזדקק

     ובתוך כל הקטסטרופה הזו בעמוד אחר של העיתון אני קוראת שנהגי קטר, או עובדי רכבת אחרים חולים או לפי הכתבה מתחלים בכוונה.

     מסקנה עצובה מאד אני מסיקה שאולי יש בזה עניין פוליטי ולא רק אישי של עובדי הרכבת (משכורות?) שאולי שמים כאן מקלות בגלגלים על ידי מחנה פוליטי זה או אחר ולהיפך והכל בשביל קולות המצביעים ומי שנפגע מהקרב הם אנחנו המצביעים בפוטנציה, שאף אחד לא ינצח בקרב המיותר הזה, כולם יפסידו

     ואולי אם מחנה 1 יפסיק להחרים מחנה 2 ולהיפך, יפסיקו להילחם ביניהם ויתכנסו למשימה המשותפת שהיא מדינת ישראל נצא לדרך הנכונה באמת

https://m.maariv.co.il/news/israel/Article-689215

___________________

* וללא כל קשר פרגי"ת נוספת:

   בעודי כותשת שום בפטיש

   השניצל, או מכה בשניצל עצמו

   באותו פטיש,

    בעודי משספת בשר או ירקות

    בסכין הקצבים, ולפעמים נשברת

    צלחת תוך כדי

    אני חושבת לעצמי כמה

    מפסידים המיזוגנים, שהרי נשים

    רבות כן יכולות להשתחרר

    ממועקות בפעולות האגרסיביות

    הנ"ל בזמן שמיזוגנים נתתקעים

    עם המטען השלילי העודף

    שלהם המחפש מוצא, חושש

    להתפרץ ועלול לפגוע בבריאותם

     אמנם גזרתי על עצמי להימנע מחדשות, אבל בפייסבוק (מה לעשות, חליתי, כנראה שבאמת לא לעולם חוסן ומצ'עמ -ם וחוץ מלצ'וטט בפייסבוק לא מצליחה כלום), אז, בפייסבוק צצים לי מבלי שאבקש הודעות כאלה ואחרות. עקשניות שאני מצליחה להתעלם ולשכוח מהן

     רק העניין הזה עם רותם סלע צץ שוב ושוב, ואלוהי הרשת לא מרשים לי להתעלם ממה אמר זה ולמה תוקפים אותה מסכנה. באמת לא נעים. לא הייתי רוצה שיתקפו אותי ככה, ואני חושבת לעצמי כמה דיעות כתבתי כאן ובעמותת ישראבלוג כשעוד פירסמו אותנו שם, אבל איש לא תקף אותי או את ידידי לישראבלוג בצורה הזו.

     ויש מפורסמים רבים שאומרים דברים פוליטיים, מהרהרים פוליטית בקול, מביעים דיעה ובכל זאת  לא תוקפים אותם באכזריות. בהחלט, יש לה החופש לומר מה שאמרה שלולא ההתקפות אפילו לא הייתי מתיחסת כי אני בצום אקטואליה - רק הכיעור שנהיה מזה מקומם אותי ואיני יכולה לשתוק. הייתי מצפה שגם הוד מפורסמותה (למה בדיוק?) תיקח בחשבון שאם כבר מעלים פוסט צריך להעלותו בזהירות בזהירות כמו שקיפודים מתנשקים.

     רצוי מאד לכבד בתגובתך את מושא דבריך, להראות לו שאתה מבין מה אמר ושאתה חושב אחרת, רצוי גם לא להשתמש בסיסמאות, לא לכתוב מהבטן כשהיא כועסת (לפי עדי ברקן גם כשהיא מקרקרת אז גם עליו התנפלו).

     רצוי ללמוד את הנושא לעומק לא להשתמש בסיסמאות שכבר שמענו ולהיזהר מאי דיוקים. כמו שאמרה R.G.B לה מגיע פוסט נפרד: לא לצעוק אם אתה רוצה שיקשיבו לך, לא לצאת לגשם בלי מטריה ולבכות שנרטבת. כן היא אמרה את זה, לא באותן המילים

      או כמאמר ההמון, לא לשחק באש אם חוששים להיכוות, או - מי שלא רוצה שתדבק בו אשפה שלא ינבור בה

     לפעמים אני חושבת שאולי כל ההתגרויות האלה מכוונות, כי כשהשיח התדרדר לאן שהתדרדר כל מחשבה עלולה להיות נכונה אפילו הקונספירטיבית ביותר

     אני מחכה לימים של טרום בחירות, כי רק דבר 1 טוב יש בבחירות, שכמה זמן, לפני הבחירות אסור לדבר פוליטיקה, והלואי ותגדל מכסת הימים האלה

_____________________________________________

*

https://www.cinema.co.il/event/rbg-%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/

     ביום הראשון לדיאטת החדשות שלי עלה מפלס מצב הרוח שלי פלאים. ביום השני, מצאתי את עצמי נחה מותשת עייפה, רצוצה אך מרוצה בוהה בטלויזיה אחרי מהומת ערב השישי הנפלאה.

     מתעקשת להתעלם מהאקטואליה הצלחתי עד שי בשידור. לפני שי מצאתי שערוץ הוט-66 משדר בפעם המי יודע כמה את "סימה וקנין מכשפה". ומכיון שמזמן לא ראיתי הסרט שזכרתי לטובה כמעלה מפלס הצחוק, יופי של ניקוי ראש חשבתי. נהנינו אכן וצחקנו בכל פה. סרט עשוי לעילא לטעמי. היגיע הזמן שיחלקו אוסקרים גם לקומדיות. זה כשרון. או שאין או שיש,

     לדרור שאול יש בשפע חכמה, גאוניות עריכה ומצבים ושנינות, הוא גייס את מיטב השחקנים לקומדיה הזו. ליאור אשכנזי נהדר, השוטר השכונתי העצבני עמי סמולרצ'יק פנטסטי. גם הרופא, איזו דמות בונה שם סשה דמידוב, הילד תום גל נפלא (מעניין איפה הוא היום*, הסרט יצא ב-2003) וכמובן תיקי דיין המצויינת. תוך כדי צחוק והתקדמות העלילה אנחנו רואים אותנו. צוחקים על עצמנו. הסרט הוא סטירה חריפה על החברה שלנו אז כשהחלה להיות הזויה עם האמונות הטפלות, תיאוריות הקונספירציה המגוחכות, הבדלי מוצא ותרבות צפים על פני השטח, עובדים זרים - אז אלו היו התאילנדים.

     מגדילה לעשות התקשורת שחוגגת על הכל בציניות האכזרית שלה, ולפתע אני חשה שלא ברחתי ממש, שקיבלתי לפנים שוב מאותו הדבר, לברוח ממש לא הצלחתי הסוף עם הילד ביבי נראה כמעט נבואי. בשי בשידור לא שכחו מהאקטואליה, היא צפה שוב ושוב,

     נאלצתי להיפרד בצער בפעם הראשונה משי ואורחיו, ומצאתי שב - BBC Entertainment משדרים סרט על פסנתרנית נערצת באנגליה שבעלה מאהבתו לה זייף הקלטות שלה והיא מתה בידיעה שהיא נערצת, ג'ויס האטו שמה.

     למרות ששנים לא הופיעה ולא הקליטה - הקלטות שבעלה זייף בתרגילי מחשב גאוניים על מנת לשמח אותה על ערש דווי שלה - הופצו בקלטות ונמכרו. הן הושמעו ברדיו והיא היתה לפסנתרנית נערצת,

     נערצת על ידי המונים? זיופים? שוב החזירו אותי למציאות, כמו במלחמת המפרץ אני חושבת, אז בטלים מעבודה, נודדים ברחבי הארץ מאימת הטילים, כן חדר אטום לא חדר אטום, כן מקלט לא מקלט, נשענים על הרדיו, תמליליו של כל שיר מתאימים פתאום לסיטואציה. אפילו עוגה עוגה

_________________________________

* תום גל:

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9D_%D7%92%D7%9C

     החלטתי ביני לבין עצמי לא לראות, לקרוא או לשמוע חדשות כמה ימים. ככה תמיד הייתי עושה כשהחדשות היו קשות מידי, הייתי מתחמקת מהן ואת העיתונים הייתי שומרת סגורים כמה ימים עד שחשתי שאני יכולה להתמודד ואז, כשהייתי חשה שאני כבר יכולה להמשיך ולחיות ביומיום עם המציאות שהשתנתה, הייתי פותחת את העיתונים, עוברת על הכותרות. להיות בעניינים.

     על התמונות החיות והפרשנויות בשידורים הישירים כבר דילגתי. עם העתון היה לי יותר קל להתמודד, והחיים המשיכו על הטוב והפחות ממנו

     לפני שנה ב ד י ו ק אושפזתי בבית חולים עם דלקת ריאות. צירוף המקרים הזה לא מוצא חן בעיני ולכן החלטתי מה שהחלטתי. אני לא כל כך מבינה למה החדשות עד כדי כך קשות לי. נתניהו כבר זמן רב מידי בשלטון ופוליטיקה בריאה, כמו כל דבר זקוקים לרענון. אני מכירה את זה מההוראה, מהמשרדים שאני זקוקה לשירותים שלהם כשאני נתקלת באנשים שלא מצליחים לחשוב מחוץ לקופסה - שחוקים או מסואבים. לא לחינם הומצאה שנת השבתון.

     ובכלל בעניין ההוראה, רציתי תמיד להציע שמחנך יתחיל תמיד לחנך בגן ו'יעלה' עם הילדים לבית הספר, זה היה רק תורם לילדים ולמערכת,  מורה שיודע מה לעשות בגן כדי להכין את הילדים לבית הספר, ומצד שני מורה שיודע את נפש הקטנים שמגיעים אליו. גם בין החטיבות הייתי עושה כך אם זה היה בשליטתי (על חטיבת הביניים הייתי מוותרת, כמה אלימות נוצרה בחטיבות מיום הקמתן)

     אבל אם נחזור לחדשות היום ולמה זה כל כך משפיע עלי? - ראשית לא מתאים לי שראש הממשלה של ישראל ייתבע בבית משפט. אני לא בטוחה שהמדינה הקטנה והצעירה שלנו זקוקה לזה בנוסף לכל צרותיה. אני חשה שאנחנו עדיין זקוקים להמשיך ולטפח את חוזקנו המוסרי בעולם, שדימויינו בעולם איננו איתן דיו להתמודד עם בושות שכאלה. עוצמה בטחונית וטכנולוגית זה נהדר, אך לא די בזה.

     למה זה משפיע עלי כל כך? אני בהחלט חשה שמה שקורה כאן כן ישפיע על עתידי, עתיד ילדי ונכדי, שזה בהחלט שייך ל - Well-being שלי. (אני כל כך שונאת להתהדר בשפות זרות אבל לא מצאתי ביטוי מתאים שגם יהיה נעים לאוזני)

     ובקשר לנתניהו,  אני בהחלט הייתי דורשת ממנו לשפר דברים, אבל את להעמדתו לדין מחשבתי אינה סובלת. מה גם שהוא עדיין מצטייר לי כאדם הגון שפיו וליבו שווים.

     אני מאד מקווה שהתביעות 'לא יחזיקו מים' כמו שאומרים - שיתבדו, ושאת השלטון נחליף בקלפי ולא בבית המשפט. ולמשפטנים אציע להיות יצירתיים, למצוא פתרון מחוץ לכותלי בתי המשפט כמו שמציע הבמאי החכם אבי נשר בסרט "סיפור אחר"