RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2022
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
להתראות ובקרוב מאד
מכיון שלא נאמר אחרת ב"ישראבלוגרים הומלסים" בפייסבוק חששתי להתפיידות הקטעים שלי ברשת. כקרש הצלה אחרון החלטתי לא לסמוך על שום טכנולוגיה והחלטתי להדפיס את הקטעים
זה עלה לי. אבל חשתי אושר גדול והקלה עצומה אחרי שביצעתי זאת. חודשים השלמתי עם רוע הגזירה, מלסמוך על מחשב שהגיבוי הועתק אליו ועד ויתור. מידי פעם נזכרתי בקטעים שכתבתי והיו משמעותיים, שהיה להם 'פולאו אפ' בתקשורת. כאלה שהייתי הראשונה בהבעת דיעה בהם, שירים שהיו מוצלחים בעיני, התאבלתי בליבי. והשלמתי עם רוע הגזירה
שילשום החלטתי לעשות לעצמי, למזלי נתקלתי באנשים מקצועיים מאד ואכפתיים ואנושיים מאד שביליתי במשרדם כשלוש שעות עד להעתקה מושלמת של הבלוג. ובסיום המוצלח עם החבילה בידי נזכרתי גם בספרים שקיבלתי מהוצאת כתר באדיבותה של לי עברון וקנין, בהתרשמויות שכתבתי למועדון הקריאה ושמחתי שהנצחתי. והיו גם קטעים שפורסמו בעמותת ישראבלוג (ואולי הם עדיין שם?)
עכשיו מה שנותר הוא למספר את הקטעים, ולהדגיש את הכותרת
סיימתי עכשיו ספר נהדר, "ג'נטלמן במוסקווה" אמור טאוולאלס. אם תישאר לי הגישה לבלוג ולמסך העריכה אפרסם התרשמות
מידי פעם אנסה לבדוק ולהיכנס למסך העריכה. עוד לא תמה תקוותי
להתראות בינתיים, כאן,
או בפייס https://m.facebook.com/profile.php (ולבקש חברות מ- Eugenia Blogilogi)
או באתרי הבלוגים שהתפזרתם בהם ידידי וחברי נפש יקרים🙋
❤
| |
ארץ זבת חלב ונחיצות
כמו הראשונים שבאו לבנות, כן האחרים צריכים לבוא הנה בעינים פקוחות
אולי טעות היא למשוך אנשים הנה בהבטחות אין סוף? אולי לומר את האמת, בואו כי אנחנו זקוקים לכם לבנות
בואו כי לא קל כאן, בואו שנסו מותנים כי העבודה עוד רבה?
https://youtu.be/xWx3R7WaAQY
|
נכתב על ידי
,
4/7/2019 17:57
בקטגוריות אפליה מתקנת, יש מוצא, מה טעון תיקון במדינה שלי, נושא חם, נוסטלגיה, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, תקוה חדשה, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מה זה פייק ניוז?
מכל מה שקראתי בכתבה* נחקק במוחי רק משפט מטריד אחד והוא ההשערה של בן כספית שליברמן חושב שנתניהו הוא ש"תפר" לו את תיק ישראל ביתנו.
מפחיד אותי באיזו קלות זורקים השערות באויר, ועוד יותר ממפחד אותי שאנשים מצטטים את ההשערות האלה כאילו הן עובדות, שיש שבונים על העובדות המשוערות האלה תיאוריות חסרות אחריות, ואחר כך מפרסמים אותן בפייסבוק ובמדיה כבסיס לתיאוריות חדשות
כמה חבל שאין מבוגר אחראי שיכול להחזיר את הסדר הטוב. אולי נמנה את אלוהים? ככה רק לבינתים? להזיק זה כבר לא יזיק. מקסימום לא ישאו שמו לשוא בעוד תיאוריות של פיי ניוז
_____________________________________________
* ליברמן ונתניהו קרב לחיים ולמוות בן כספית, מעריב:
https://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2019/05/israel-benjamin-netanyahu-reuven-rivlin-likud-elections.html?fbclid=IwAR25rr6gGCLlKxtJkDaX9eEMSwaXXKCvkUTODSIllLiMQ1ZICPZQo9Ref3A#ixzz5pQ4g2cEE
| |
מרותם ועד RBG*
אמנם גזרתי על עצמי להימנע מחדשות, אבל בפייסבוק (מה לעשות, חליתי, כנראה שבאמת לא לעולם חוסן ומצ'עמ -ם וחוץ מלצ'וטט בפייסבוק לא מצליחה כלום), אז, בפייסבוק צצים לי מבלי שאבקש הודעות כאלה ואחרות. עקשניות שאני מצליחה להתעלם ולשכוח מהן
רק העניין הזה עם רותם סלע צץ שוב ושוב, ואלוהי הרשת לא מרשים לי להתעלם ממה אמר זה ולמה תוקפים אותה מסכנה. באמת לא נעים. לא הייתי רוצה שיתקפו אותי ככה, ואני חושבת לעצמי כמה דיעות כתבתי כאן ובעמותת ישראבלוג כשעוד פירסמו אותנו שם, אבל איש לא תקף אותי או את ידידי לישראבלוג בצורה הזו.
ויש מפורסמים רבים שאומרים דברים פוליטיים, מהרהרים פוליטית בקול, מביעים דיעה ובכל זאת לא תוקפים אותם באכזריות. בהחלט, יש לה החופש לומר מה שאמרה שלולא ההתקפות אפילו לא הייתי מתיחסת כי אני בצום אקטואליה - רק הכיעור שנהיה מזה מקומם אותי ואיני יכולה לשתוק. הייתי מצפה שגם הוד מפורסמותה (למה בדיוק?) תיקח בחשבון שאם כבר מעלים פוסט צריך להעלותו בזהירות בזהירות כמו שקיפודים מתנשקים.
רצוי מאד לכבד בתגובתך את מושא דבריך, להראות לו שאתה מבין מה אמר ושאתה חושב אחרת, רצוי גם לא להשתמש בסיסמאות, לא לכתוב מהבטן כשהיא כועסת (לפי עדי ברקן גם כשהיא מקרקרת אז גם עליו התנפלו).
רצוי ללמוד את הנושא לעומק לא להשתמש בסיסמאות שכבר שמענו ולהיזהר מאי דיוקים. כמו שאמרה R.G.B לה מגיע פוסט נפרד: לא לצעוק אם אתה רוצה שיקשיבו לך, לא לצאת לגשם בלי מטריה ולבכות שנרטבת. כן היא אמרה את זה, לא באותן המילים
או כמאמר ההמון, לא לשחק באש אם חוששים להיכוות, או - מי שלא רוצה שתדבק בו אשפה שלא ינבור בה
לפעמים אני חושבת שאולי כל ההתגרויות האלה מכוונות, כי כשהשיח התדרדר לאן שהתדרדר כל מחשבה עלולה להיות נכונה אפילו הקונספירטיבית ביותר
אני מחכה לימים של טרום בחירות, כי רק דבר 1 טוב יש בבחירות, שכמה זמן, לפני הבחירות אסור לדבר פוליטיקה, והלואי ותגדל מכסת הימים האלה
_____________________________________________
*
https://www.cinema.co.il/event/rbg-%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/
| |
שבויה ( + פת"ג 2)
נמאס לי לקרוא את עלילותיה המושטחות בעיתונות של מיגן מרקל. נמאס לי לבדוק מי לבש מה מתי ולמה, מי יותר יפה בלבוש זה או אחר ולהבין מזה כאילו כל מה שמעניין אותה זה להחליף שמלות מעצבים יקרות בקצב ולצאת איתן מאופרת ומתותקת להצטלם בדרכה לאירועים.
נמאס לי מהנסיון להעמיק בנושא כאילו בחירת השמלה יש בה אמירה בעד או נגד משהו - לפעמים בעד טעם אישי ולפעמים כאילו התרסה כנגד השמרנות ונמאס לי גם שמנסים למצוא בה פגמים רק בשביל כותרת.
עשו את זה כבר לדיאנה והיא הכניסה תוכן לחייה בדמות תרומה לחברה. כאילו אם כבר כותרת שלפחות נלמד מזה משהו. אבל זה לא עזר לה, הצהובונים המשיכו להתעלל בה כאילו היא רכוש הציבור לנבור בה כעורבים בפגר עד לסוף המר שאיש לא אפילו העז לחזות
ואני תמיד שנאתי את זה, אולי זה בא מהבית. אימי שנאה רכילות ואני ספגתי את זה. תמיד שנאתי להתרשם מבני אדם דרך עינים של אחרים. העדפתי, לפעמים עד כדי נאיביות, להתרשם ולגבש דיעה בעצמי. אבל ראיתי בזה גם את הצד ההומניסטי, תמיד ראיתי בדיאנה אדם. בשר ודם שאינו רכוש של איש לרדוף אחריו ולהנציח אותו במצבים שונים. היא אדם ככל אדם ומגיעה לה פרטיות כמו לכל אדם חשבתי
עכשיו עושים את זה גם למרקל, זה עדיין לא היגיע לאותם הממדים אבל הבחישה בחייה כמעט ומאבדת גבולות ומה שאני רואה בה זה את האישה ההרה שרוצה ללדת תינוק בריא, שרצוי למנוע ממנה מתחים ואינטריגות. אלו כבר שתי נפשות שההומניזם צריך להרים ראש למענם. ואני חושבת, שאולי אם לא אשתף פעולה ולא אקרא את הדברים האלה שהגוגל דואג לדחוף לי מול העיניים אולי ימנעו עוד, וכבר לא יהיו לזה 'כניסות' קוראות למפרסם, ושאולי אז זה ייפסק?
אבל שוב ושוב אני מוצאת את עצמי כן 'נכנסת' לידיעות האלה, מחכה בסבלנות לדלג על דבר המפרסם ושוב בוחנת את האישה היפה הזו, מנסה ללמוד משהו חדש על אופנה. כאילו אין משהו אחר בחיי לענות בו. כאילו אין בחירות גורליות בפתח
______________________________________________
אחרי אין סוף נסיונות ולא מוצלחים, לשמור על עלים כמו פטרוזיליה או שמיר שנותרו עודפים אחרי בישול, הצלחתי סוף סוף לשמור עליהם במקרר עד שנמאס וישן מפני חדש תוציאו, אז
א. אני מפזרת את הגבעולים על נייר
מגבת (כשהסתפקתי רק בנייר הן כן נעשו מושי)
ומגלגלת
ב. עוטפת הכל בחגורה צרה של ניר עיתון,
ו-למקרר כשהעלים מופנים אלי
| |
דפים:
| |
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
