B.logi

     כואב , אין לי מילה אחרת לתאר את תחושותי ביומיים אלה בנוגע לאסון השיטפון

     הרבה מחשבות קופצות במוחי מנסות להבין מה קרה ואיך , על למה וכמה מיותר . אני בעיקר מנסה לגרש את הטורדניות , אלה של מי אשם ובאיזו מידה כי זה כבר לא חשוב לי ולא מעניין אותי עכשיו

     ומחשבה אחת טורדת את מנוחתי יותר מכל והיא , שלא הייתי מתארת לעצמי שמישהו בחברות טייס או בחייל האויר יעז להמריא מטוס כשיש התראות מזג אויר קשות וממוקדות

    שאף מדריך טייס לא יקח קבוצת הכנה לקורס טייס להמראת כיף במזג אויר שהחזאים בפירוש הודיעו שהוא מסוכן

     הרבה חומר למחשבה

     ערב יום השואה בישראל טרם החל וכבר נמצא מי שייצר פרובוקציה . על חשבון היום שצריך להקדיש לאסון הגדול ביותר מתעסקת קבוצה באירגון יום שכול אלטרנטיבי ליום הזיכרון לחללי צה"ל

     אינני רוצה לפגוע ברגשותיהם של יוזמי יום הזיכרון האלטרנטיבי כמו שאיני רוצה לראות את הורי רמשפחות החיילים השכולות מתמודדים עם רגשות אחרים פרט להקדשת היום הזה ורגשותיו לזכר יקיריהן.   

     כמו שלא הייתי רוצה לאתגר ולערבב מין שאינו במינו ולשלב יום זיכרון אלטרנטיבי ביום הנאכבה למשל .

     יום זיכרון אלטרנטיבי כבודו במקומו מונח ואפשר לקבוע מועד אחר לקיימו בלי לדחוף למשפחות השכולות אצבע בעין הן המוצפות רגשות יגון כבד בלאו הכי , יגון שאינו נגמר

     הייתי רוצה שיום זה יהיה מוקדש להם וליקיריהם בלבד ויום השואה יוקדש להנצחת קורבנות השואה

טרם מלאני ליבי לפתוח רדיו או טלויזיה. מאז הקיצי הבוקר השכם ועד עכשו - לא שמעתי חדשות. '''אזעקה אם תהיה'' חשבתי ''אשמע, אולי אדע איזה דבר מאנשים שאפגוש במהלך היום. ירצו יספרו. אני לא שואלת'' סיכמתי לעצמי. וכמו בתוך עמי אני יושבת, מסך טלויזיה שנגלה לעיני, מסך אדום\שחור ענק של בית קפה חרוץ שעברתי בסמוך לו הציג ערוץ רדיו של גלי צה"ל. המכשיר השמיע שירים. ישראליים בלבד. עיתון לא קראתי. גם לא אקרא, אפילו לפייס אינני נכנסת, שוב אני חשה כמו כאן אלא שהפעם אני לא חשה בזעם, אלא במועקה שאינני יכולה להגדיר. אינני יודעת כמה זמן יארך הניתוק הזה שלי. המקום היחיד בו אני מסוגלת להתעדכן הוא ישראבלוג, ודי לי בכך. 

הפוסט של חגית  הציף אותי בקולות שהידהדו בראשי, קולות שלאורך המבצע הנוכחי ניסיתי לדחוק ללא הצלחה - קולותיהם של שלומי אלדר ושל ידידו הרופא מעזה זה שבמבצע עופרת יצוקה נפגע ביתו וילדותיו נהרגו. את זעקות השבר שמעתי לגמרי במקרה עת שודרו לראשונה בשידור חי. ליבי נקרע. אחר כך הישמיעו את ההקלטה שוב... ושוב...

אדם שלא מגיע לו שאזכיר את שמו בהקשר הזה החליט שזה לא מוסרי ולא מידתי להפגיז את עזה מהאוויר. למרות שחטפו, ירו טילים, בדרישה לקבל חזרה את משוחררי שליט. האיש פירסם את דבריו, פגע קשות בטייסינו, אולי גרם בעקיפין לזירוז הכניסה הקרקעית, לוחמים מצויים בסכנה כפולה ומכופלת, ערים לקונפליקט בלתי אפשרי, בגלל הכלת המוסר על תושבי עזה אני חוששת להם כל כך.

ראיתי ברשת סירטונים של ילדים ערבים, כנראה מעזה, הם בני שש ומתפארים בכך שהם מוכנים להקריב את חייהם. הם רוצים להסתכן ולמות, בטוחים שיזכו עקב כך לחיי נצח בעולם אחר. הסרטון מזעזע כל כך, אין בכוחי להראות אותו כאן. באכזריות הצינית שאין דומה לה מנצל החמאס את המוסר המכיל של מיטב בנינו, של החיילים שלנו. החמאס עלול למלכד ילדים ולהעמיד את החיילים במצב בלתי אפשרי, להסס חלילה בזמן אמת.

 לכל התיחכום שבעולם זקוק צבא בתנאים אלה על מנת שיהיה מוסרי. צה"ל מתמודד עם אתגרים שהפכו אותו לצבא המוסרי מעולם. ולא – אינני רואה כשל לוגי במשפט הזה, הצבא שלנו הוא אכן הצבא המוסרי ביותר מכל הצבאות בעולם כיום. אין צבא שיכול  מ ע ו ל ם  לדילמות האלה, אין צבא שמצפונו נקי משלנו שהתמודד עימן ושיכל לרובן כמו צה"ל.

היכרתי אותו בקורס להסבה מקצועית. הוא פוטר מעבודתו בגיל 57, כשהיכרתי אותו היה כבר מבוגר יותר. הוא היה עילוי, אדם יוצא דופן באינטליגנציה שלו, בכושר הניתוח שלו, בטוב הלב שלו. הוא היה מסוג האנשים שאתה חש אתה מודה לאלוהים שפגשת. בהשראתו רכשתי מחשב בהשראתו התחלתי לכתוב. לאחר זמן גם הסתבר שיש לנו חברה קרובה ושהיא משותפת לשנינו, מאז הרגשנו שלושתינו כמו משפחה.

הוא פוטר בגלל גילו, קיבל פיצויים וחי מהביטוח הלאומי ובגלל גילו לא מצא עבודה אחרת. הוא היה הנדסאי של מעגלים חשמליים בבעלי חיים. מדען. הוא חשב שאם היה מהנדס היה מוצא עבודה. רעייתו המשיכה לעבוד. ילדיו מחוננים בכשרונות ומצליחים.

ביום חמישי האחרון, בתאריך הסמלי ה - 11 בספטמבר הוא נפטר. זה היה יום לפני ערב יום הכיפורים - 40 שנים אחרי.

הוא היה לוחם במלחמה הזו. הוא לחם בסיני. הוא היה עד לדברים רבים, כאלה שכבר הוזכרו וכאלה שטרם הוזכרו.

ככה גמלה המדינה שלנו לאחד מלוחמיה

_________________________________________________________________________

יש אנשים שלא זקוקים לשלג בשביל להיטהר