B.logi

   בבוקר החמישה לינואר שהוא יומולדתי ציפיתי למפגש עם ילדי והקטנצ'יק ב'דליסיטי' בית הקפה האהוב עלינו שלמזלי הרב קבע את מקומו מול ביתי

   רגע לפני שיצאתי מביתי שמעתי שמסתובב באיזור ( מרכז הרצלייה ) מחבל ואין לצאת. מצוחצחת לקראת האירוע סירבתי להיכנע ויצאתי.

   היגעתי לבית הקפה, שאלתי אם יש פיצוחיה ממול ( מצחיק ) אמרו שאין, אמרתי אז זה בסדר ונכנסתי. אף אחד לא צחק.

ברגע שהתיישבתי טלפון מביתי בדרכה מת"א להרצליה, מההוא שטרם נתפס ל-עוד אחד, והיא דואגת - מסוכן אמא ! אגיע לקחתך לקטנצ'יק והבכורה, חיזרי הביתה היא אומרת .

העיקר שנחגוג יחד, שימרתי את הציפיה.

    שמחתי

   נהנינו

   בהצהרים התעקשה, הקטנה המיועדת להינשא עוד שמונה ימים בדיוק, להחזיר אותי הביתה

נסענו קילומטרים לעקוף את התחנה המרכזית ( שם השמועה אמרה שהוא מסתובב ) עברנו מול בית הקפה והיגעתי בשלום הביתה, כולם היגיעו הביתה בשלום

אחרי הצהרים הסתבר שהנמלט נתפס, בחנות הגבינות והזיתים שמול בית הקפה …

   המשך בהמשך

* מתוך " המזכרות " לדויד פואנקינוס ( כתר, בתרגום לי עברון ועקנין )

             שעוד רבות יצוטט בבלוג זה