החברה הישראלית
פעורה. היא
חצויה לשניים.
חלק גדול ביותר בישראל
סגור בד' אמותיו,
בשכונות נפרדות,
בתי ספר נפרדים,
חצרות נפרדות.
אין קשר בין
שני החלקים האלה עד כדי כך שכל חלק רואה
באחר גוש הומוגני אחיד.
אין הם רואים את הקבוצות,
התתי קבוצות,
הפלגים וריבוי האידיאולוגיות
בשני הצדדים.
שחור ולבן.
האחד רואה בעצמו את
הלבן, וכך
גם האחר. שלא
נדבר איך רואה כל אחד את האחר – שחור
כמובן.
מאז שאנשים
בצד ה 'לא
דתי' נאמר,
גילו במרכאות את מוקד
הסיכסוך המזרח תיכוני בקנאות דתית,
הם הפנו את כל תחמושתם
לדתיים בישראל,
בתקווה נאיבית שאצל המוסלמים
'ייפול
האסימון' – והם
יבינו שהם צריכים לקחת דוגמא מעם הסגולה
היושב בציון,
להילחם בקנאות הדתית שלהם
כפי שאנחנו מתחילים להילחם בשלנו.
ואין דוגמא כמו דוגמא טובה.
ובכן,
מה שקרה מהמניפולציה
האווילית הזו,
שנשפכו מי האמבט עם התינוק
שהיה בתוכם. המוסלמים
שלמדו – אולי למדו אבל לא פעלו.
והקנאות המוסלמית רק משמינה
ממטעמי עצמה.
ישראלים שהלכו
כעדר אחרי הסיסמאות ולא הבינו את המניע. הם יצאו נגד הדתיים בכללותם
עד ש - נולדה בעיני החרדים מפלצת חילונית כזו המחפשת לערער על סידרי
חייהם.
הדתיים
המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית ומה שנשאר זו הקצנה הדרגתית
שמניעה פחד בעקבות המתקפה המטופשת
ושלוחת הרסן זו
שגרמה לחרדים לחשוש עד כדי פחד,
להתבצר ולהתרחק מרחק אור
מהחברה החילונית.
היום,
מנסים לתקן,
לגייס חרדים,
לשלבם כעובדים אבל לטעמי זה
מאוחר. מאוחר
לקחת חרדים בוגרים שגדלו באווירה מסויימת וללמדם
'טריקים
חדשים'. חייהם
כה מעוצבים כך שאינם
יכולים פתאום להפוך את עורם ןמידי פעם מתגלה איזה מכשול
חדש כמו – שירת נשים למשל,
ורבה המהומה ורבה הצדקנות.
gesher 'חדרי חרדים'
מנסים לגשר על הפערים
במפגשים, אך
כמה שאני מתלהבת מהיוזמה,
ואני מתכוונת לחבור אליה
– אינני חושבת שזה די.
אני אוכל להתארח אצל דתי
לייט כפי שעשיתי עד עכשיו,
הפתרון לצערי
הרב הוא פתרון ארוך טווח.
רק באמצעות קירוב ילדים
דתיים ו\או
חרדים לחילוניים,
יבוא מזור לקרע העמוק
והמתרחב הזה.
הילדים כמו ילדים ילמדו
לחיות זה עם הבדליו של זה,
כמו שילדי שמאלנים וימנים
בחברה החילונית לומדים לחיות יחד לכבד
זה את דעתו של זה ולהסכים שלא להסכים
בדברים מסויימים ולמצוא את המשותף
באחרים.בוליחוב,
עיירת הורי הושמדה,
אבל אם בעיירה הזו ידעו
לחיות יחד בבתי ספר משותפים פולנים
אוקראינים ויהודים,
שהתחלקו רק בשיעורי הדת,
והחיים החברתיים שיגשגו
והיו הרמוניים,
אין סיבה שלא תימשך מסורת
זו למרות שנגדעה כי לפי דעתי היא המסורת
שהתפתחות בצורה הטבעית ביותר,
ושהייתה ממשיכה עד ימינו
לולא פלישת הגרמנים.
בעיירה הזו
חיו יהודים חרדים מאד,
שילדיהם הלכו בעקבותיהם,
עם יהודים
ציונים שלמדו
עברית בבית ספר עברי ועם פולנים נוצרים
ואוקראינים. חלק
מהיהודים היו נוער ציוני שותף להקמת
המדינה הזו, וחלק
נשאר בחרדיותם,
אבל לא הייתה שנאה,
ונותרה מסורת של מנהגים.
"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל...עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו" (מוסר אביך, עמ' נ"ז)"...רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית..." (שם נ"ח)
הרב קוק
הרב קוק עם תלמידים הלוחמים בירושלים,
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
למיטה חמה 
