בין נום לנים הבהבה הציפה שלי הלילה, תוהה נרדמתי, בתהפכות הבאה שוב ניצנוצים, אמרתי לעצמי שאלה הכפתורים, אבדוק כבר בבוקר איזו מתנה עם בונוס מפתיע בצידה קניתי לעצמי : ציפה לבנה, מכותנה טהורה בלובן מתכלחל, פינוק אמיתי

   בפעם השלישית מצאתי ניצנוצים בתפרים, יופי נרדמים עם התהיה,

   בשלהי הלילה, בזיק ראשון של טרם שחר הבנתי, כל נקודה בה נגעה קצה של אצבע בהקה , לא סיבה להעיר את הישן לצידי, סיפור יפה לבוקר.

   שוב תעתה בזה הכרתי המתערפלת לשלב השינה האחרון ובבוקר תוך כדי גירוד גפותי עד זוב דם כמעט, הבנתי, זה היובש. טיפלתי בעצמי מיד, וכשגפי נחו עברתי לליחלוח הרצפות, תליתי מגבות רטובות על חרכי התריסים

   רק אז, נחה בחברת הקפה, הרשיתי לעצמי להיבהל, ומה אם השמיכה הייתה נדלקת, ומה הפלא ששדות נדלקים, וכמה תופעת טבע מקסימה ומרנינה עלולה כהרף עין להפוך לאסון

http://alllies.org/blog/archives/26107#.WDVgRdR95kg

25.11.16 :

   ביום חמישי ביליתי בחתונה משפחתית, היה נחמד לפגוש את הדור הצעיר, מחמם ת'לב, בשבת עוד מסיבה משפחתית במלון הסקוטי בטבריה, 40 שנות נישואין לזוג מקסים, האוירה הייתה נהדרת האוכל נפלא,

המרפסת

שם ישבנו גם נהנינו

זה מחברתו של זה,

צופה לכינרת,

מנותקים מהעולם,

   המקום יפהפה, הסיפור מאחוריו מרתק, מזכיר את הצעיף הצבעוני של סומרסט מוהם, אבל עם סוף טוב יותר. נהדר היה להתנתק ולשכוח את 'רעשי הרקע' כפי שאובמה קורא להם

   הבוקר קראתי בפוסט של נ*גה* על השיר : סילבי סימונס, החיים של לאונרד כהן, תרגום: אודי תגרי, כנרת זמורה ביתן, 2013 ואני מקווה שאוכל להשיגו

   הערב אלך להרצאה השלישית על יסודות היהדות וכיצד התגבשה בימי המשנה והתלמוד, זה שיעור בפילוסופיה

   אמש שמעתי את הרב לאו, איזה מזל נפל בחלקי, בבית כנסת יפהפה ליד ביתי מתקיימת סידרת הרצאות בהתנדבות של גדולי המרצים לתנ כ בארץ, כל שנה בוחרים נושא ומרצים בצורה נאורה ונרחבת על הנושא

ובין לבין הנאה מנכדי המקסים

   בכל הבילויים הנ ל שכחתי לגמרי מרעשי הרקע, ואפילו בדרך לבית הכנסת אמש

ליווה אותי בחיוך

הירח היפה,

לא נותן לי לחשוב על דבר

מלבדו

'דברי אלי' אמר לי בעיניו

   ואני כל כך מקווה שאם אשמע את חדשות היום או אציץ בעיתון לא אראה ולא חגחעו לאזני  עוד התלהמויות של שנאה, מילים אלימות, מניפולציות שיקריות ומריבות קשות ומיותרות שמזכירות לי פתאום את התקופה של נובמבר 1995, שלא הבנתי מה קורה וכולם היו נגד כולם ושהסתיים כפי שהסתיים. אז לא התערבתי ולא צייצתי רק קיוויתי שזה יעלם... היום אני חוששת יותר, תחושה של Déjà-vu, כאילו הייתי כבר בסרט הזה ואני כל כך מקווה שהגשם הממשמש ובא יטהר את האויר, שהרוחות יירגעו ואווירה של כבוד הדדי תשרור כאן

זה לא יותר מידי לבקש

*  נ*גה - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=615890&blogcode=14850725

שלט ההסבר בכניסה לא עלה

אוהבת את המדים של שלושת שומרי הסף, מזכירים את המבנה ואת

מבני הבזלת של טבריה עם בנויים מהאבנים השחורות והפסים

המלבינם ביניהם ( השלישי נמלט במבוכה ויצא אח כ להחליף הלצות )

מפל על בזלת בחצר פנימית

 ישראבלוג שוב מקשה כל העלאת תמונות :( את שלט הכניסה אפשר לראות בפייסבוק  album to Eugenia Blogilogi's 

   ראש הממשלה לא זקוק להגנה שלי, במכתב להלן שהבאתי אותו במלואו כפי שמצאתי באתר*  לא מצאתי שום הסתה, עוד סיסמה של השמאל שאני ממש, אבל ממש מתביישת בה ובו אלא דברים ענייניים שנוגעים למעלת הכתבה בשידור, לדברים ענייניים עונים עיניינית סעיף אחר סעיף ולא מנסים לשכנע את המשוכנעים או כפי שעושים נציגים מן השמאל,  'לעצבן' את המתחרים להעיר בהם אלימות ולומר אחר כך אמרנו לכם. זוהי ההסתה במסווה בסיפור הזה

   מי שזקוק להגנה הוא השמאל ( ראה תגובות לדוגמא בתחתית המכתב ) ומנהיגיו שמביישים אותי ואת האזרחים הבלתי מזוהים שרוצים לראות ולשמוע ויכוח עינייני ואינטלינטי ובמקום זאת מקבלים כתבות רכילות, חצאי עובדות, וכשזוכים לתגובה עיניינית, במקום להתאמת ולהתעמת איתה הם זועקים את זעקת הקוזק הנגזל

   לדוגמא המשפט האחרון במכתב אומר ככה :  "תכניתה של דיין הערב מדגימה היטב מדוע שוק התקשורת חייב לעבור רפורמה. ראש הממשלה נחוש לפתוח גם שוק זה לתחרות שתוסיף לגיוון וריבוי דעות, לצד שידור ציבורי ממלכתי ויעיל. כך הוא יעשה – גם אם אילנה דיין תמשיך את תשדירי התעמולה שלה נגדו פעמיים בשבוע"

   אני לא מוצאת כאן שום הסתה אלא עובדות שניתן או לא ניתן להפריכן. וקריאה לריבוי קולות, המכתב עינייני, ולא מצאתי בו דופי, אבל אשמח אם מישהו יסביר לי עניינית ויצביע על הלקויות אבל בתגובות למטה מצאתי גם מצאתי דופי, הן מרובות סיסמאות כמו 'דמוקרטיה' 'הסתה' 'לפעול להחלפתו' 'קגב' 'שנאה' חופש העיתונות', אם זו לא הסתה איני יודעת הסתה מה היא

   אני מתביישת בתגובות האוטומטיות האלה. שלא לומר בשנאה העיוורת, ובזילזול בציבור בוחרים גדול ומגוון, אני כועסת שזנחתי את סדר יומי ואת תוכניותי ומצאתי את עצמי מתקוממת עד חוסר יכולת להבליג. לגבי הוא ושלוחיו אני מתנגדת ל'הוא' אבל שלוחיו באמת מביישים את הימין, אלה כגון לוין, מירי, וביטון

   הזרמים האמיתיים מתחת לכל המלל הזה הוא הויכוח הסמוי לגבי רשות השידור שאשמח אם תמשיך להתקיים, היא מעולה, וכבר כתבתי רבות על כך, מה יש לכל הנ"ל והלעיל ולתאגיד ? מי זקוק לתאגיד ולחיסול ערוצי הרדיו הממלכתי ? אולי לערוצים המתחרים יש ויש כי לחיקו של השידור הציבורי כפי שהוא משודר כיום לעילא ולעילא, נמלטים המאוכזבים הרבים הנסים משדידורי הג'אנק פוד' שמאכילים אותנו המסחריים ?

המכתב :

"מעניין אם אילנה דיין, שמתיימרת להיות אבירת חופש הביטוי, תביא את תגובתנו במלואה, ללא צנזורה:
הגיע הזמן להסיר את המסכה מעל פניה של אילנה דיין, שהוכיחה פעם נוספת שאין לה אפילו טיפת יושרה מקצועית. אילנה דיין היא בין המובילים של העליהום המתוזמר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמתה של ממשלת שמאל.
דיין לא מסתירה את כוונותיה. רק לפני שבועיים הכריזה מלחמה נגד ראש הממשלה בכינוס בנושא התאגיד, כשאמרה: "אנחנו חייבים לנהל את המאבק הזה כמו שלא ניהלנו אף מאבק אף פעם". אמרה וכעת עושה. התכנית שלה הערב אינה אלא תשדיר תעמולה פוליטי נגד ראש הממשלה ורעייתו שכולו מיחזור של רכילות מסולפת ושקרים מרושעים.
איבתה של דיין לראש הממשלה ידועה, כמו גם דעתה על בוחריו. כשראיינה את נשיא ארה"ב ברק אובמה, היא אמרה: "רוב הציבור בישראל בחר בנתניהו לתפקיד – זה חלק מהבעיה!". כלומר, לאילנה דיין יש בעיה לא רק עם ראש הממשלה נתניהו אלא גם עם העם...
איצטלת ה"עיתונאית" של דיין היא בעיקר מסווה לתעמולה פוליטית. בראיון לארי שביט ב"הארץ" ב-2010 אמרה דיין על אהוד אולמרט, בזמן שנחשד בשחיתות חמורה: "יכול להיות שהפסדנו ראש ממשלה מצוין ... זאת אפשרות סבירה למחול על שחיתויות ... שאלת האתרוג היא בעיניי שאלה מורכבת".
זה לא כזה מורכב: אצל דיין ראש ממשלה מימין מקבל הכפשה מתמשכת – כפי שאנו שוב רואים בשידור התעמולה הנוכחי, וראש ממשלה משמאל מקבל איתרוג מלא. ב-2012 שוב התגייסה דיין לעזרת אולמרט. בזמן שהתנהלו נגדו משפטים על שחיתות, העניקה לו דיין ראיון מחבק. בתנועת "אומ"ץ – אזרחים למען מנהל תקין" נדהמו וכינו את התכנית "משדר שירות לטובת אהוד אולמרט".
אילנה דיין היא אשת שמאל קיצוני. להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מתייחסת דיין כאל "גזל קרקעות". בעיתון "הארץ" הקיצוני היא מוצאת "מקור גדול של נחמה" ושל "שפיות".
גם כאן דיין לא רק אומרת אלא גם עושה. היא השתתפה באירועים לגיוס כספים לטובת "הקרן החדשה", ובשנת 2008 אף קיבלה מהקרן האנטי-ציונית "אות הוקרה" מיוחד. את כספי הפרס תרמה דיין לעמותת השמאל הקיצוני "איתך – משפטניות למען צדק חברתי", ארגון שהוציא דיבה על חיילי צה"ל בפני ועדת גולדסטון.
רדיפת חיילים איננה דבר זר לאילנה דיין. בשנת 2004 העלילה דיין על קצין קרבי, סרן ר', שהוציא להורג ילדה פלסטינית. סרן ר' זוכה מכל אשמה בבית-הדין הצבאי. בית-המשפט המחוזי קבע שהדיווח של דיין "עיוות את האמת", ובית-המשפט העליון אישר שבכתבה יש "לשון הרע".
לאחרונה קיימה דיין ראיון מתחנף עם אבו מאזן. במקום לאתגר אותו עם אמירתו המסיתה והמזעזעת: "אני מברך על כל טיפת דם שנשפכת בירושלים", היא בחרה להתרפס בפניו בנושא אלאור אזריה. בזמן שמשפטו של החייל מתנהל ועומדת לו חזקת החפות, אמרה דיין לאבו מאזן: "אני התביישתי כשראיתי את הסרטון הזה והזדעזעתי והוטרדתי ... התביישתי עוד יותר כשקראתי את הסקרים, וראיתי שכל כך הרבה ישראלים תומכים בחייל הזה". שוב אנו רואים שלאילנה דיין יש בעיה עם העם.
אחרי ששידרה דיין בפעם היחידה (!) תכנית על נזקי ארגוני השמאל הקיצוני, שהתבססה על תחקיר של ארגון "עד כאן", היא מיהרה להתנצל ולהגן על השמאל הקיצוני: "האנשים האלה עושים עבודת קודש ... היה צריך לתת יותר דגש למה שארגוני זכויות אדם עושים למען בעיקר הפלסטינים בדרום הר חברון, שזה מה שעזרא נאווי הקדיש לו את חייו".
עזרא נאווי, אותו מהללת דיין, הוא מי שהתפאר בכך שהסגיר פלסטינים לידי הרשות הפלסטינית – למעצר ובמקרים מסויימים אף למוות – כשכל "חטאם" היה שמכרו קרקעות לידי יהודים. אגב, את החלק השני של תחקיר "עד כאן" על ארגוני השמאל הקיצוני דיין כבר לא שידרה.
הציבור הרחב איבד כבר מזמן כל אמון בגופי תקשורת מרכזיים שהתירו כל רסן בתעמולה שלהם נגד ראש הממשלה וממשלת הליכוד. התכנית של דיין הערב מוכיחה שהציבור צודק. לא פלא שרבים וטובים סירבו להתראיין לה. הם יודעים שהמשחק מכור, ושבמקרה הטוב ישתמשו בהם כעלי תאנה בתכנית שכל מטרתה הכפשה ורצח אופי.
הערב בחרה דיין להשמיץ שוב גם את שרה נתניהו, שבאופן חסר-תקדים ממשיכה גם כרעיית ראש ממשלה בעבודתה הרגילה כפסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי, ובנוסף פועלת ללא לאות למען ניצולי שואה, חיילים בודדים, נשים מוכות, ילדים חולי סרטן, משפחות שכולות ונפגעי פעולות טרור. מובן שכל זה לא יזכה לתכנית מיוחדת של דיין, שיורדת לשפל המדרגה בניסיון לפגוע בראש הממשלה באמצעות השתלחות בבני משפחתו.
תכניתה של דיין הערב מדגימה היטב מדוע שוק התקשורת חייב לעבור רפורמה. ראש הממשלה נחוש לפתוח גם שוק זה לתחרות שתוסיף לגיוון וריבוי דעות, לצד שידור ציבורי ממלכתי ויעיל. כך הוא יעשה – גם אם אילנה דיין תמשיך את תשדירי התעמולה שלה נגדו פעמיים בשבוע.

 הודעת המחנה הציוני לתגובת ההסתה המסוכנת של נתניהו:

"תגובת רוה"מ על התחקיר של אילנה דיין הערב הינם דברי הסתה לכל דבר, שעלולים ליפול על אוזניים קשובות ולהביא לפגיעה בנפש של עיתונאית שעושה את עבודתה.

בהדרגה מידרדרת ישראל למדינת קגב שבה השלטונות פועלים לפגיעה בפעילותם של שומרי הסף בתקשורת ובמערכת המשפט

סוגיית ההסתה והשנאה אינה נושא לתומכי ימין או שמאל. זו סכנה ממשית להמשך חופש הביטוי לתומכי ימין ותומכי שמאל".

ח"כ ציפי לבני: תגובת ראש הממשלה לדיין מעידה לא פחות מהתחקיר מי עומד בראש ממשלת ישראל. אסור לשתוק מול הסימון, ההסתה והרדיפה - אלא לפעול במשותף להחלפתו ולהצלת הדמוקרטיה בישראל. זה המאבק שהתחלנו בכיכר בשבת - ואנחנו חייבים להמשיך בו.

ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד: "ראש ממשלה מסית ואובססיבי. ככה זה לא יכול להימשך".

"התגובה הארוכה כאורך הגלות של ראש הממשלה לתכניתה של אילנה דיין הערב כבר לא שייכת לעולם ההסתה, הסכסוך והפילוג בו משכשך בנימין נתניהו כבר זמן רב. כמו יחסו של נתניהו לסוגיית התאגיד, כמו התגובות שלו לכל ביקורת, אנחנו מדברים על משהו מתחום בריאות הנפש.

אין דבר שמאיים עלינו יותר מפילוג, אובדן ערכים ורוחות רעות מבפנים. בעת האחרונה נתניהו מלבה את כל אלה ללא מעצורים, באובססיביות בלתי נתפסת. הוא ושלוחיו המזדמנים תוקפים את קציני צה״ל וראשי זרועות הביטחון, את שופטי בית המשפט העליון, וכמובן את התקשורת שנואת נפשו. במקום לאחד ולחזק את הערכים המשותפים, הוא מסית ומדיח. כשם שהניח לראשי השב״כ והמוסד לחכות בעוד הוא עורך הצגה לעיתונאים, כך הוא מזניח את ניהול המדינה ועוסק בחיבור תגובות של מאות מילים לתכנית תקשורתית.

יש בליכוד ובממשלה אנשים אחראים ונבונים, שבאו לעבוד. גם הם יודעים: ככה לא מנהלים מדינה ולא מובילים חברה. זו לא בושה לאילנה דיין, אלא לכולנו".

מקרא יש איסור מפורש על שנאת הזולת, ביחד עם איסור על נקמה ונטירה: 

"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ,

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ,

וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" 

(ויקרא, י"ט, י"ז).

 פרופ' יורם יובל פורסם:  05.08.16 , 07:34

   את תמצית דברי ציפי ובוז'י שמעתי במהדורות החדשות והתאכזבתי מרה. התאכזבתי כי היו לי ציפיות, סמכתי ידי על תבונתם של הדוברים בעצרת המרכזית בכיכר רבין, חשבתי שאשמע דברים על רבין האיש, על פועלו, שירים לזכרו, מילים מחבקות את כלל האבלים, ובמקום זאת קיבלתי מילים רעות, מתלהמות, כמו 'מלחמה' ועוד שאיני רוצה להיזכר ולצטט כאן 

 לבי נפל

   אז הם לא אמרו יותר 'שלום' הם נוכחו שהמילה איננה רלוונטית עדיין, אז למה הם הכריזים הכרזות מלחמה ? האם לא יימצאו אצל דוברי העצרת המנהיגים שיכירו את דרך האיחוי של הקרעים בעם ? האם אינם רוצים או אולי אינם נבונים דיים לשם כך ? נכון, יש קיצוניים תאבי דם ושסע בין הלאומנים, אך האם הכרזת מלחמה על כל מחנה הימין, גם על הרוב הסובלני והשפוי היא הדרך הנכונה ? האם יש בה חכמה ?

   הרצח היווה מפץ גדול שממנו נחלקו שרירותית קבוצות לשתים עיקריות. הן מתרחקות זו מזו כהתרחקות בכוכבים בגלקסיה, קבוצה אחת שהיא ורק היא שואפת לשלום, מול הקבוצה תאוות הקרב שרוצה אך ורק במלחמה. ומי יצר את הדיכוטומיה הזו ? הקבוצה הטובה תאבת השלום, שאת פרשנותה לאותו שלום אפילו היא נוכחה שאינו מתאים למציאות הנוכחית, ובמקום לעשות חשבון נפש הם נראים נואשים לגמרי, מבקשים לעשות הון פוליטי פאתטי לעצמם, בהמשך הפילוג עושים שירות דוב לנאמניהם, כורתים את הענף שהם יושבים עליו, תוך כדי כך גם מקימים על עצמם את החלק השני שרק פירש את תהליך השלום בצורה אחרת, הם משמיצים ציבור גדול מידי ברצח המיותר, מקימים אותו על עצמם ועל נאמניהם ואין מוצא

   יש לי תחושה שיש עוד רבים כמוני, כאלה שטוב להם להישאר 'רוב דומם' ושאינם מקבלים את הייצוג המנהיגותי הנכון שיוביל את הפיוס, במקום זאת אנחנו נחבלים בעצרת שנאה, בהצהרות קיצוניות בצבעים של שחור או לבן, כאילו אין בישראל עם רב שיודע לנתח ולהבין את המציאות על כל גווניה המורכבים

   עם רב שיודע לכאוב את הרצח של האדם הנפלא יצחק רבין לא במותו ה רצינו, עם שאוהב אותו, אוהב את פועלו ובצורה זו היה רוצה לזכור את הארבעה בנובמבר הבאים

   שידורים סימולטניים הם חגיגה עבורי, על אחת וכמה אם הם חובקי ארצות והכי הכי כשהם חובקי עולם.זה מה שהובטח לי במעריב שלשום, ייתכן שהשידור היה אמור להיות משודר בנשיונל ג'אוגראפיק בכל העולם אך לא בו זמנית, כי מה פתאום שהשעה האולטימטיבית 21:00 תיפול על ישראל ואני מרוב התלהבות לא קראתי אותיות קטנות ?

   העיקר, שידור עולמי, אם תשאלו אותי, זה יספיק, אני לא צריכה פרסונה כמו ליאונרדו די קפריו שיהווה עבורי טריגר לצפיה (איך אומרים טריגר בעברית ברח לי ?) החגיגיות מספיקה לי, אבל הוא עשה עבודה טובה בסופו של דבר, די קפריו

   מהר מאד הוחלפה החגיגיות בתחושה של אימה, הצפוי הידוע מראש למדענים נראה ברור רע ואמיתי, העובדות התבלבלו עם השמחה, והויכוח עם המתנגדים נראה לי כמו משפט הקופים, גם שם ניסו לשכנע, כל אחד את משוכנעיו, האחד בעובדות מדעיות ולמסקנות הנובעות מהן רטרואקטיבית, לעומת אמונות, ואנשים שמנצלים תמימות לעשות לעצמם

   ואם אני רוצה לברוח מויכוח עקר, ורק להיות על הצד הבטוח, כמו שאומרים, וכמו שאומרים גם לא יועיל לא יזיק, הדבר היחיד שעלה על דעתי היחידה, זה להימנע מלהוסיף על הנזק, ולקוות שגם אחרים שנדבקו בחגיגיות יגיעו לאותה מסקנה ובאמת, לקראת סוף הסרט מוגשות אכן הצעות לפרט כיצד יוכל להועיל בחלקת האלוהים הקטנה שלו, עד ש... או עד שהגדולים יסכימו לשנס מותניים

   ומה אני עושה ביומיום ? אני ממחזרת, משתדלת ללכת ברגל, משתמשת בנורות חסכוניות ( שמקשות עלי את הקריאה ! אולי אשתמש בחורף ברגילות כתחליף לחימום ??? ) מקטינה את כמות הבשר שאני אוכלת, וכשכבר בוחרת לאכול בשר פעם – שניים בשבוע עוף

   שכחתי משהו ?

   בהזדמנות חגיגית זו אני פונה לעיריה שתגביר את התאורה ברחובות, יש גבול לחסכנות, החשכה בין עמוד תאורה למישנהו מסכנת את הולכי הרגל, מה עוד שרוכבי האופניים החשמליים, לא די שאינם מפעילים את שריריהם, רוכבים במהירות, צורכים אנרגיה,  הם צצים מתוך החשכה 

בררררר

לפני המבול 2016 – Before the Flood

http://web-global.net/%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C-2016-flood/