דפנה ,הכל חדש ונוצץ אביב הגיע , ונ*גה, הקדישו פוסטים מקסימים ליומהשיוויון, אז בקשר לשיוויון התאריך הזה 21.3 נראה לי מתאים להיות התאריך של יום האישה הבין לאומי. התאריך בו נחוג השנה יומאישה, נפל על פורים שלנו וקרוב לקרנבלים ברחבי העולם, קונוטציות לא מכובדות בלשון המעטה, הן גם לא מוסיפות הבט רציני ליום הזה, הייתי אומרת.
אז מהשנה הבאה ועוד ועוד, And many more כמו שאומרים באנגלית, הייתי רוצה לראות את יום האישה הבינלאומי נחוג ביום השיוויון הקלנדרי. האם לא לשם כך נחוג יום האישה? לשם ובשם השיוויון? ליום השיוויון הקלנדרי השנתי יש קונוטציות מלבלבות, קונוטציות של התחדשות מבט לעתיד ותקווה. לא ציניות כפי שהן היום.
כמנויה בבלוג של iamachild בכתובת http://iamachild.wordpress.com/ ומקבלת עידכונים. לפעמים אני 'נדלקת' על תמונה משם ושומרת אותה לעצמי. יש לי כבר אוסף מקסים.
הבוקר ראיתי את התמונה הזו, היא איננה מניחה לי, חשבתי לכתוב משהו בהשראתה, אבל בינתיים אני רק מרגישה בתחושות, והמילים עוד לא באות, ואז עלה בי רעיון, מדוע שאחחתום משהו בהתרשמותי הסובייקטיבית, אולי יהיה עוד מישהו שהתמונה תשפיע עליו כמו שהשפיעה עלי, ואולי ירצה לכתוב בהשראתה ללא דיעות קדומות?
כמו תמיד, כשאני חושבת שכבר שמעתי הכל - התוודעתי לסיפור חדש עם חיות חדשה. זה קרה לי שוב: פעם נוספת הסתבר לי שאין צורך לחפש בארצות נכר את מה שאפשר למצוא אצלנו.
הכרתי את לאה גורא, התיידדנו, ואז הסתבר לי שסיפור החיים שלה הוא אחד המפליאים, שיש לה סיפור לספר, סיפור של תקומה כנגד כל הסיכויים, שאפשר ללמוד ממנה, להידבק באנרגיות הבלתי נדלות שלה, ובאופטימיות ותאוות החיים שלה, ובנוסף - נכנסתי לפיגורא
טילטיל ומיטיל, ילדיו של חוטב עצים עני, יוצאים לחפש את הציפור הכחולה. ... רגע לפני שהם מתייאשים מופיעה לפתע הציפור הכחולה, לא בחלום אלא דווקא בביתם הדל משום שהאושר קיים ...