לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2013

מדורה


הפוסט הזה מוקדש לאלה שבחרו לחגוג את ל"ג בעומר באינטימיות זוגית,

אפילו שהיא לא מוצאת את המילים

והוא כל כך רוצה

 

לאלה שצלחה דרכם לעשות זאת והמבוגרים נתנו להם את ההזדמנות כי גם הם רצו קצת זוגיות בלי פוקוס*

 

לזוג שנשאר אחרי שכולם הלכוועוד מעט היא תרים את עיניה ותאמר:

"דווקא טוב לי רק איתךָ...”

 

לזוג שמצפה שכולם דווקא יגיעו בסוף ויצילו אותם מן המבוכה

 

 

 

Left With Little Fire

 
Left With Little Fire

שם, בפינה הימנית למעלה, הרחק מאור ומעין
נכתב על ידי , 27/4/2013 11:51   בקטגוריות איזה חום, החבר'ה לאהבת הטבע, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
הקטע משוייך לנושא החם: לג בעומר
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נעולים. המפתח בידי האיסלאם הנאור


 

ספרי מתח שגברים נוהגים לקרוא, זה מה שאני קוראת עכשיו. אני מאמצע ספרו של טום קלנסי שתורגם לאחרונה נעול. קראתי לפני כן את ההודאה ג'ון גרישם, ספר מתח משובח בהחלט שמביא שאלות פילוסופיות עדכניות עם תיאורי עומק של גיבורים. סיפורים מעולם המשפט בארה"ב, ראיתי כי טוב ספרי מתח מהז'אנר הזה, ובחרתי להמשיך.

בספר 'נעול' מתוארים מבצעים עלומים של יחידות-חסויות-של-יחידות-חסויות גם מפני החסויות הראשונות, כמעט דימיוני, כמעט סיפורי 'סופר גיבורים שמתרחשים בין השאר בטג'קיסטן, קירגיסטאן, דיגיסטאן... עד שאינני מאמינה שקיימים יישובים בעולם שנושאים שמות כאלה, ואם כן, שיש שם בכלל איסלאם קיצוני ושבעלי חזות מערבית בולטת מסתכנים ונכנסים לאזורים האלה כדי להציל את ארה"ב והעולם, נראה לי הזוי לגמרי.

אבל אמש אני מאזינה לחדשות ושומעת שהמפגעים החדשים בבוסטון קשורים למקומות עם השמות האלה ואני חשה מתועתעת בין הספר הדימיוני למציאות החדשה חוששת שאיננה דימיונית כלל, שיש קבוצות איסלאמיות שהאידיאולוגיה שלהן היא להרוג נוצרים ויהודים שהם חשים שזהו ייעודם בחיים, שייעודם להיות שהידים.

אז כל עוד זה בספר מתח והכל מתואר כאילו בצבעי שחור/לבן – מילא, אבל כשזה מתבטא במציאות – אני כבר מתקשה להבין. מתקשה להאמין.

אני מתקשה להאמין שבעולם המתקדם שלנו, המדעי והנאור חיים אנשים שחיים סוג של אגדה אפלה. לנו היא אפלה ולהם האפלה הזו כאילו הייתה לאור.

אני מתקשה להאמין שמתוך אוכלוסיה שפיתחה אלגברה, אלכימיה, שבימי הבינים למדה לימדה שימרה ופיתחה את פילוסופית יוון, שממנה למד הרמב"ם, שפיתח אותה וחיינו לאורה עד לתקופת התחיה, אני מתקשה להבין ולהאמין שמתוך אוכלוסיה נאורה כזו נולדה הקבוצה החשוכה.

אני מסרבת להאמין שאנשים אפלים אלה אכן מייצגים את האיסלאם או מדברים בשמו, אני חושבת שאפילו אינם מבינים כהווייתו את בסיס אמונתם - את הקוראן.

אני חושבת שאקרא בעצמי בקוראן, אנסה להבין את המקור ממנו נבטו התפיסות האלה, אבל יותר הייתי מצפה שאנשים באיסלאם הנאור יעשו זאת בעצמם וימצאו את הדרך לרסן את העשבים השוטים שיצאו מתוכם, מעוותים את תורתם ואת תדמיתם. האיסלאם המתון הוא בעצם רוב שקט בעולם, האיסלאם

החשוך והרצחני הוא מיעוט שפוגע ומעליב את הנאור. האיסלאם הנאור הוא שהיה צריך לצאת ולמגר את התופעה שעה קודם, לפני שצמחה לממדים האלה.

 

 


 

"הספר התמציתי לחישוב על ידי השלמה ואיזון", ספרו של אבו ג'עפר מחמד אל ח'ואריזמי הנחשב לאבן דרך בהתפתחות האלגברה ואשר הקנה לה את שמה.

פילוסופיית ימי הביניים

http://he.wikipedia.org/wik  

היהודים לא היו שונים מהעמים האחרים שחיו תחת שלטון האסלאם. בהשפעת פריחת התרבות האינטלקטואלית הסובבת אותם, הופיעו גם משכילים יהודים שעסקו ב"חכמות החיצוניות", לרוב לצד העיסוק בהלכה היהודית ובתורת ישראל. על אלה ניתן למנות את רבי סעדיה גאון, רבייהודה הלוי והרמב"ם - רבי משה בן מימון. היהודים לקחו חלק בהעברת המדעים שהתפתחו בארצות המוסלמיות לאירופה הנוצרית של ימי הביניים. 


אבן סינא


http://he.wikipedia.org/wiki  


"...אבן סינא כתב רבות על נושאי רפואהפילוסופיהלוגיקהאתיקהמטאפיזיקה ונושאים אחרים. כ-100 חיבורים יוחסו לאבן סינא - חלקם חוברות של כמה עמודים, ואחרים כתבים בעלי כמה כרכים. כל כתביו הם בערבית – שהייתה שפת המדע של הזמן ההוא – ובפרסית, שפת האם של אבן סינא עצמו. ישנה משמעות בלשנית עד היום לספרים שכתב בפרסית טהורה..."

"...החשיבות של אבן סינא באירופה מהמאה ה-12 עד ה-17 הייתה בעיקר פרי של מקריות, שכן חיבוריו אינם שונים במידה רבה מאלה של קודמו גזס, שכן שניהם הראו את השיטה של גלנוס, ודרך גלנוס את זו של היפוקרטס, ששונה מעט על ידי אריסטו. שלא כתומאס אקווינס שפחות או יותר קידש את דעתו של אריסטו כדוגמה של הכנסייה, אבן סינא חלק עליו רבות, כשהוא מאמץ את הגישה של דיון ביקורתי ברוח האיג'תיהד (שעדיין היה חלק מהחיים הדתיים באותם הימים). לפיכך, הוא אחד מהמבשרים של התהליך המדעי כפי שאנו מכירים אותו, וההשפעה שלו על השיטה המדעית היא משמעותית ביותר..."

 


 

תורת המציאות, לפי אבו סינא (המשך)

בין חידושיו הבולטים של אבן סינא בתחום הפילוסופיה, מצויה הבחנתו בתחום המטפיזיקה, בעניין השניות שבין מהות ומציאות, ומכאן להבחנה בין ההכרח לאפשרי. לדבריו, בכל מציאות מלבד האלוהים, קיימת שניות של מהות ומציאות: כאשר אנחנו מסתכלים סביב, אנחנו רואים דברים רבים הנמצאים במציאות, אך אנחנו יכולים להכיר בכך שמציאותם אינה מוכרחת, והם יכלו גם שלא להימצא. יתרה מזו, היה גם זמן מסוים שבו הם לא היו מצויים בפועל, והייתה להם רק אפשרות פוטנציאלית בלבד להימצא. בזמן ההוא מהותם כבר הייתה קיימת, אך מציאותם לא; וכך הם מוגדרים על ידי אבן סינא "אפשרי המציאות".

כדי שאפשרי המציאות יצאו לפועל ויתממשו, צריכה להתקיים סיבה אחרת המוציאה אותם מן ההעדר אל הקיום או מן הקיום אל ההעדר. מכאן מגיע אבן סינא להגדרתו של האלוהים כחריג, כמי שמציאותו היא מסוג אחר. שהרי כיון שאי אפשר שכל הנמצאים הם מסוג זה של אפשרי המציאות, שהרי אם כן היה, לא היה שום דבר שהיה הופך את האפשרי לנמצא, אם כן בהכרח ישנו נמצא אחד שהוא מחויב המציאות, והוא הסיבה למציאותם של כל אפשרי המציאות. הרי אם תתקיים שלשלת אינסופית של "אפשרי המציאות" לא יבוא האפשרי לכלל מציאות.

מהגדרתה של "הסיבה הראשונה" האריסטוטלית, ה"אלוהים" בלשון הדת, כ"מחויב המציאות" במובן זה, מעלה אבן-סינא הבחנות נוספות: שאין מציאותו של מחויב המציאות שקולה למציאותו של אחר, ושאין מציאותו מורכבת ואין בה ריבוי כלשהו, ואין בו שיתוף כלשהו. ההרכבה והריבוי מכריחים שאחד מהם יהיה סיבה לשני, ואם כן אין מהם "מחויב המציאות" אלא זה שאין לו סיבה; ומשאין הרכבה אין ריבוי והשתתפות, כיון שאין הבחנה בין שני עצמים אם אין להם מקרים ומאפיינים בהם הם מובחנים האחד מן השני.

למרות הניסוח, לא סבר אבן-סינא שהאלוהים בחר ברצונו לברוא את העולם, והוא נטה, בעקבות המסורת האריסטוטלית, לראות את הבריאה כמעשה המתחייב מחכמתו של האל. הוא הגדיר את המציאות כולה כ"אפשרית המציאות" לא משום שבאמת קיימת אפשרות שהיא לא תימצא, אלא משום שמציאותה תלויה בגורם שאינו אימננטי לה, וכך מצד עצמה היא אפשרית המציאות, ורק מצד זולתה היא מחויבת המציאות.

דברים אלו של אבן סינא מהווים ניסוח חדש של הטיעון הקוסמולוגי, שאינו זוקק הכרה בבריאה. טיעון זה אומץ גם על ידי פילוסופים יהודיים, כמו רבי אברהם אבן דאוד והרמב"ם.

 

 

נכתב על ידי , 20/4/2013 11:49   בקטגוריות הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, אקטואליה  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כַּכּוכבים


 

כַּכּוכבים הם מאירים

בחשכה   

מציצים אלינו 

מרחוק הִשׂכילו

 

תמהים הם קורצים לנו

רומזים לנו

עד מתי

 

הרחוק אור התבונה ממנּו

היַגיע אלינו

התפקחנה עינינו

ונִּקרוץ חזרה

 

בהארה

נכתב על ידי , 15/4/2013 11:25  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלום


 

הבוקר קראתי  בבלוג של עדה על החלום שחלמה. חשתי קצת מוזר, כי גם אני התעוררתי מחלום מטלטל. חלום שחוזר על עצמו. ובחלום אני בדרכי לבית הישן של  הורי. הפעם אני עם ביתי הצעירה, והיא קטנה, צעירה כבת עשר, ואני אוחזת בידה, ואני רוצה להביא אותה לשם, אני טועה בדרך, נכנסת איתה למבויים סתומים, עולה בהם עליות תלולות ואני חשה שאני בכיוון, שוב ושוב יוצאת מאד מבוך שכזה לאור המסנוור של באר שבע, ושוב אני בטוחה שאני בדרך הנכונה, ידה של ביתי בידי ואנחנו בשכונה חדשה כלשהי בעיר,

 ואני מתעוררת

 


 

 

עדה ק. http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=231930&blogcode=13742707


נכתב על ידי , 14/4/2013 12:36  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנטישמיות. מחשבות בשחור ולבן


 

במוצאי יום השואה ראיתי את הסרט 'המשכונאי' זכרתי שראיתי אותו בילדותי, לא זכרתי פרטים אבל זכרתי את המשחק העוצמתי של רוד שטייגר.

תוך כדי הצפייה נוכחתי כמה טבעי לי ראות סרטים מ'אז' ועל התקופה החשוכה ההיא בשחור ולבןהבנתי שכל הקונוטציות והתמונות שנחרטו בתודעתי על 'מה שהיה שם' צבועות רק בשני גוונים אלה, כאלה שהיום אפילו המילה צבע נלקחה מהם, הם נקראים או 'על צבע' או תת צבע' וכשאני חושבת על מה שקרה אני 'רואה' בעיני רוחי רק שחור, לבן, אפור.

אני שומעת על אנשים שנסעו למקומות הקדושים שם באירופה ואיך הם מתפעלים מהירוק כאילו הירוק זה עכשיו, כאילו אז היה הכל אפורהרבה שחור, אפור בתוך שלג לבן. ואני לא יכולה לדמיין לעצמי את אביב שם ואז, את הצבעוניות. והרי גם באביב הם סבלו. ואפילו כמה אביבים.

ובתודעתי - ככה היה הכל, הדיעות המאבקים האידאולוגיות - קיצוניים. אנשים נאבקו על הלבן שלהם והאחר חייב להיות שחור. הכל או לא כלוםכל מה ששחור - צריך לשרוף. אם שחור – אז שחור עד הסוף.

 מקדמת דנא דמותו של יהודה איש קריות היתה סמל לשנאהיש אפילו יום כזה בשנה, יום ששורפים את דמותו. כל ילד יונק עם חלב אימו את המנהג שהפך לאהוב ביותר על ילדים קתולים. על קיום המנהג למדתי לראשונה כשקראתי את "התופרת". יש מקומות בעולם שהטקס עדיין מתבצע, ולגבי השאר אני תוהה אם בעקבות ממצאים חדשים וזיכויו של יהודה איש קריות ע”י הכנסיה, נמחק ציון האירוע מלוחות השנה הנוצריים.

נראה לי שאפילו העולם צבעוני יותר היום , ואפילו אנחנו רואים את האחר על גווניו, יש עדיין כאלה שגדלים על הקנאות הקמאית הזו, כמו אותם מנהיגים בעולם השחור שהכרנו – אלה שניצלו את המנהג לשסות אנשים האחד באחר כדי לעוור את עייני נתיניהם לבעיות אמיתיות שלא מצאו להן פתרון.

 


 

שריפתו של יהודה איש קריות  - http://he.wikipedia  

התופרת - http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13105561

 

 

נכתב על ידי , 9/4/2013 12:24  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 14

Google:  http://israblog.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)