למחרת הסדר, למחרת חודש המתחים הבלתי נסבלים ועבודת הפרך השנתית לקראתו, וכשכל חלקי הפזל המשפחתיים חוברו להם יחדיו מחדש והכל הסתיים בטוב ומה נשתנה תודה לאל - היה לי כוח רק לראות משהו בטלויזיה והיה לי חשוב שיהיה איכותי. אין לי סבלנות לעוד פעם משהו מאותו הדבר. והפעם הוט הפתיע אותי לטובה ואני חשה שזכיתי
זיפזפתי עד שמצאתי את הכותרת המבטיחה הנ"ל הייתי בטוחה שהעלילה מתרחשת במנצ'סטר שבאנגליה ועד אמצע הסרט המשובח הזה לא היה שום דבר שירמוז לי אחרת. המשחק היה מעולה כמוכר לי מהמשחק האנגלי, מאד מינורי אבל עם ניואנסים רבים בהבעות השחקנים עד כי 'ידעתי' מה הם חושבים, מתי הם נבוכים, מתי הם עצובים באמת. ללא פאתוס וללא הפרזות. הסרט מתחיל בהטרדתו של הגיבור שהוא 'רק' אינסטלטור, אבל כשמתלוננים עליו בהפוכה תגובתו מראה על איכותו האנושית, ואז קוראים לו בדחיפות, ולא צריך לומר במפורש כי מישהו קרוב לו נפטר. הוא מבקש חופשה פתאומית בת שבוע, וכשניגשים אליו אנשים במסדרונות בית החולים מיד ברור לצופה מי אמור להיות בן משפחה ולפי הבעות הסגל ברור גם שהוא היגיע לישוב קטן בו כולם מכירים את כולם והיחס של הסגל אליו - האחות והרופא בכל ניואנס שלהם ניכרים היחסים המורכבים הללו
כמובן שמתח העלילה הוא לגלות איך התגלגלו הדברים כפי שהתגלגלו, ובסצנות במבט לאחור כפי שעולים בתודעתו של הגיבור מתגלים אט אט פערי העלילה. העלילה קשה ומטלטלת, אבל היא חסה על הצופה ומתגלה לנו בהדרגה ובעדינות. המשחק של הגיבור הראשי משכנע כל כך
קצת באמצע הסרט אני שומעת את הר' המתגלגלת, אולי רק אחד הגיבורים אמריקאי? אני מגבירה, אך לא - מנצ'סטר היא עיירה אמריקאית מקסימה שאליה מגיע הגיבור אחרי שעה וחצי של נהיגה מבוסטון
לא היה גבול להפתעתי, סרט אמריקאי איכותי כל כך, חשבתי כנראה הבמאי אנגלי, חיכיתי בסבלנות לסוף הסרט, נהניתי מהדינמיקה בין הגיבור לאחיינו הצעיר בן ה-16 שרק עתה התבשר על מות אביו. תמהתי ויחד עם הגיבור 'הכלתי' את התנהגותו השאננה, איך הוא רץ מבחורה לבחורה, מתאמן בחבורה מוסיקלית, שט בספינה של אביו שנפטר והדוד מכיל את הכול בסבלנות, עד ש... הבחור נכנס להתקף חרדה מהעוף שבפריזר וסוף סוף נקרע מבכי
כמובן שאחסוך בפרטים כדי שיישאר משהו למי שיחליט לצפות בסרט הזה, הוא משודר בימים אלה בהוט בשעות שונות
את סקרנותי לגבי הבמאי סיפק כמובן הגוגל. הבמאי יהודי אמריקאי, שמחתי שזכה באוסקר ובגלובוס הזהב על התסריט. הוא גם במאי תיאטרון. גם השחקן זכה באוסקר. את שאר הפרסים גרף לה לה לנד משום מה, אבל לפחות אני מתנחמת בידיעה שאפשר עדיין למצוא סרטים איכותיים אפילו בתקופתנו הדלוחה ורבת המלל עד כי לא הייתי אפילו מודעת להצגתו באקרנים בזמן אמת וכמעט שהפסדתי את יצירת המופת הזו
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3702015
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
מסתבר שיש מפלגה כזו. גיליתי לגמרי במקרה.