בהמשך לפוסט הקודם "יום ההתנשאות" אני חושבת שהיגיע הזמן להתסכל למציאות בעיניים ולהתמודד עם כל ההשלכות ומורכביות של השואה ומה שהיא עדיין עושה לנו.
היגיע הזמן לצאת מההתקפות, ההתגוננויות, רגשות האשם, הבושה וכול מה שעושה לנו הזעם האצור בנו בעקבות נוראות השואה. רק להתאבל. גם זה די והותר
רובנו המשיכו הלאה, עזבו את התחשבנויות העבר, הבינו שהתמונה מורכבת שלא הכול שחור ולבן ובנו את חייהם לתפארה. אך מצאתי שרבים בינינו עדיין חיים את העבר ואני מתכוונת לקבוצות שונות. יש את אלה שעדיין לא השלימו עם האובדן ומנציחות את חיי היהודים בעבר. הם נשארו 'שם', בטוחים שכדי לשמר את הזכרון הם צריכים לעצור את הזמן מלכת, לשחזר את החיים ההם אחד לאחד כולל הלבוש והשפה
מצד שני אפשר למצוא בני ישראל שבטוחים שאם ימתחו קו על העבר, יתכחשו ל'יהודים 'ההם', שבגלל שלא קיימו את 'היה אדם בצאתך' הם באו על עונשם כביכול ולכן צריך להמציא יהודי חדש על חורבות הישן, להתבייש בישן ולשנוא כל מה שהוא מזכיר לנו. כן. לא רק אצל הדתיים יש 'היגיע להם כי עשו הרע בעיני ...' גם אצל הנאורים למחצה אני קוראת את זה בין השורות
לדעתי זה החלק הגדול מהשיח, זה שמנציח את אימי השואה, עוצר אותנו ולא נותן לנו להתקדם ולבנות את חיינו. לא מתוך התחשבנות ותשובות לעבר ייבנה כאן שיח בריא. שיח בריא ייבנה לדעתי רק אם נביט לתוך העינים של הדבר הזה שעוצר אותנו, אנחנו צריכים לצאת ממעגל השנאות הזה ולנהל דיאלוג אמיתי ומפוקח מתוך כבוד לתחושות השונות
אנחנו צריכים לזכור את הגיבורים, הקורבנות, להתגעגע, להנציח, להתפאר בעבר המפואר, להסכים שלא כולם היו קדושים, הם היו בשר ודם כמונו עם יתרונות חסרונות ושאיפות שנגדעו. צריך לאהוב אותם כמו שהיו ובמקום להתמקד בהתחשבנויות עבר ובנקם להעדיף ולהנצל את כל האנרגיות הטמונות בנו להפקת הלקח כדי שתיווצר כאן חברה בריאה
המתישבים הראשונים 'ראו' את הנולד אף כי לא ציפו לזוועה שכזו. הם הבינו שבאמת צריך לבוא הנה לבנות ולהיבנות ללא קלישאות אך בינתים קמה הזוועה על כולנו כולל המתיישבים האלה שאיבדו את משפחותיהם. גם הם הוצפו ברגשות אשם על נטישה ובאבל ומי שבא 'אחרי' ראה בהם מתנשאים עקב השתיקה שיצר בהם ההלם שבנוסף לו, רק שנה אחרי כן איבדו בנים ואבות למלחמת ההקמה
כל סוגי ההתמודדות האלה תקעו ו אותנו וא יננו מצליחים להתקדם. החשבונות רק מתנפחים ולא נסלחים, התקיעות החרדה וההלם האצור ביננו גורם לנו לעיתים אפילו לשאת את שם השואה לשוא.
לא כל מי שלא מוצא חן בעינינו הוא היטלר ולא כל חשש מקרב צריך להיקרא שואה חדשה. השואה צריכה להישאר ייחודית ולו רק שלא תיווצר נבואה שתגשים את עצמה
אני לא מכירה פתרון ולכן אני חושבת שרק שיח בריא בין כולם יוציא אותנו מה'תקיעות' הקשה הזו
https://youtu.be/Y30pfWIQfoo
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
