B.logi

   הטוב והבאסה לעיתים מתערבבים זה בזה , אין באסה ללא נקודות אור נקודת האור החדשה שלי היא שהצלחתי להיכנס לפייסבוק שלי .

   סוף סוף מצאתי זמן להתנתק מהכל , להרים רגל ולהשתעמם מספיק (כמה אפשר לקרוא , הטלוויזיה מתחת לכל ביקורת) ולהתמסר למייל הישן והטוב של בזק . להיזכר בסיסמא , לבדוק המייל ודרך המייל להגיע לפייס , וזה היה כ כ  פ ש ו ו ו ט , רק ראש נקי מדאגות הייתי צריכה כדי להגיע לזה

   ולמה כ כ חשוב לי הפייסבוק ? כי אני יכולה להתעדכן בעלילות חברי הווירטואליים ומה שהכי חשוב עבורי היא האפשרות לעדכן את הפוסטים שלי מישראבלוג לפייסבוק

   פעם הייתה לישראבלוג פלטפורמה מקפיצת פוסטים לדף של עמותת ישראבלוג באינטרנט , לשני עמודים שלהם בעצם , לעתים מזומנות עודכנו פוסטים של בלוגרים מישראב ושלי בעמודי החדשות של נענע ולפעמים בעמוד המגזין , והגאווה הייתה רבה

   כבר זמן רב שנענע לא משתף פוסטים שלנו והפייסבוק הפך עבורי לפתרון חלופי לתפוצה ושיתוף . אני לא מחוברת שם לעמודים סנסציוניים , רגשניים , מניפולטיבים , ווכחניים , רק לענייניים שבהם .            

   ולחברים

   וטוב לי ככה

.  הרגל למעלה ? זה כבר קשור למה שנאמר על נשים ( לא , לא על זה שדעתן קלה ) ומתי שהן מרשות לעצמן לנוח - עברתי עוד ניתוחון של נגעי שמש ברגל , ואני חייבת , אבל ממש חייבת לשבת ארבעה ימים עם רגל למעלה .

   בקיצור - חייבת לנוח

   זה הספר הראשון של ביסיו שנפל לידי ואחרי שסיימתי אותו יש לי רצון לקרא את כל ספריו

    הוא באמת 'נפל' לידי , כלשונו , לגמרי במקרה . הופתעתי למצוא אותו בין ערימת הספרים שהבאתי מהספריה , לקחתי אותו בטעות כיוונתי לספר אחר של זיקית , ההוצאה הנפלאה הזו , ובגלל שהספר כמו כל הספרים של זיקית ידידותיים למשתמש וקורצים לקורא , התחלתי ממנו ולא יכולתי להניחו עד שסיימתי .

   פרט להנאה בקריאה וההומור המצוין , קשה לקרוא אחריו ספר אחר , אפילו אם הוא טוב , או מה שנקרא עד כה 'ספר טוב' . אחרי שקוראים את הספר הזה של ביסיו כל ספר אחר נראה לי אנכרוניסטי ומיושן , ממש ככה. עוד לא חקרתי מהו הסוד מאחורי הכתיבה הזו , לשם כך צריך לקרוא בו שוב וזאת אעשה בשמחה . גיבור הספר הוא פסכיאטר שכנראה נותק לגמרי מרגשותיו והיה צורך שבורחסטיין יפגע בו פעמיים כדי שיעשה ניתוק מוחלט מסביבתו . מה שמציל אותו בתחילה זה היומן , הספר הזה , שהוא כותב בתחילה בניתוק ריגשי מוחלט ,  הקורא מתלווה לקורות אותו משתתף בשינוי

   כבר קראתי אצל מקיואן על רופא שנאלץ להתמודד עם המציאות ב 'שבת' שאין שני לו ,  וב אהבה עיקשת' ( אין שני גם לו אבל שבת ישאר ראשון בסולם שלי ) שם מתמודד אדם עם חולה נפש והשפעה של ההתמודדות הזו על חייו , משפחתו והסביבה המתכחשת .

   בורחסטיין קליל אך רק לכאורה , יש בו הומור מצוין , הוא אפילו משעשע במצבים שהפסיכיאטר נקלע אליהם , אך לטעמי אין זה פוגע באיכותו וברצינות שהקורא מתייחס לקונפליקטים , אירוניה במיטבה

ויש גם תוכי

   ספר מתח שאינו נאמן מידי למציאות יהיה תמיד קל יותר לעיכול  ויותיר את הקורא אופטימי משהו , ואם ישולב בסיפור כומר שנרצה להקשיב לדבריו רצוי שיהיה קנטרני בדמות אישה מרופטת ומלוכלכת , רעבה , שמספרת איך גירשו אותה לפני שבוע  בבעיטה באמצע דרשה . ועל מנת שהעלילה תקבל נופך של מעשיה רצוי להתאים לה תבונת חלש , כמו במשלי חיות , כאילו הייתה מעשיה מארץ להד"מ

   כשהכומר הזו מוצאת ציטוט מכתבי הקודש שיתאים לכל מצב ואפילו ההזוי והנכלולי ביותר ,  מתפתחת. הבטחה. לאתגר אינטלקטואלי , אבל כשגולם שכל מה שהוא יודע זה לשבור עצמות ולא יודע להבדיל בין ימינם לשמאלם מתחיל לחשוב , והוא נבוך , ופונה להתייעצות והכומר עושה הכל כדי להסביר לו למה אינה מאמינה באלוהים אבל הוא שומע רק על הניסים ונדלק יש לי תחושה שההבטחה תתממש , ואני רק בעמוד 96

יונס יונסן כתב את הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם