B.logi

   לפני מספר ימים קרה דבר שעין לא תוכל לראות, לב לא יבין, נשמה לא תכיל, התיאור הראשון של האדם שביצע את הנורא מכל, דריסת חפים ופשע – רובם ילדים, נעשה, כפי שנמסר לתקשורת על ידי אדם שהיה ידוע ומטופל שנים כחולה נפש.

   כשהייתי רואה את הכותרות האלה בעבר, הייתי תמיד תוהה ביני לבין עצמי ושואלת אם האדם היה מוגדר כחולה נפש מטופל, האם זה צריך לתת תשובה להתנהגותו הזוועתית ?

   מהכותרות לגבי רוצחים בארץ, זה תמיד נשמע כאילו זו הסיבה, ושהיא אמורה להשקיט את שואלי ה'למה' משום מה לי זה אף פעם לא 'הסביר' דבר, להיפך, הייתי חושבת לעצמי, שאם אדם מטופל שנים שמא היה צריך מזמן להחלים ובודאי שלא להתדרדר להתאבדות או רצח קיצון. מה יש בתרופות האלה שהוא לקח ? האם הן מועילות ? אולי מזיקות ? ומי טיפל בו ? אנשים ששוחחו איתו ? ש'שמעו' אותו באמת ?

לפתע הציף את זכרוני נהג אחר, זו היתה דמותו של רוברט דה נירו כנהג המונית השואל את עצמו במראה " ? You talkin' to me " בטונים שונים, מתאמן על המשפט.

   נזכרתי בבדידות התהומית שלו, במחשבות השווא שהיא יצרה בו, ובאלימות שהשתלטה עליו בהדרגה, ראיתי את הסרט לפני שנים, הוא עשה עלי רושם כביר ונורא, אני זוכרת את ההלם שלי מההבנה על בדידות ולאן היא עלולה להוביל את האדם הבודד.

   בתמימותי חשבתי 'הנה, הסרט יביא את הנושא לתודעה, זה ימנע את האסון הבא' מצד שני אני זוכרת את עצמי מדחיקה בחרדה את התחושות הנבואיות שמשאיר הסרט על הצופה

 

► 2:01

Taxi Driver - You Talkin' me? - YouTube

https://www.youtube.com/watch?v=4e9CkhBb18E

   אמש החליטה חבורתנו ללכת להצגה של שבע ומחצה של הסרט 'ללכת שבי אחריה' מאד רציתי, אבל כאן ממש ליד הבית, בסינימטק הרצליה היציגו בשש בערב את מיסטר גאגא, אז העדפתי ללכת בעצמי לי אם אין אני לי. הבטחתי להספיק הכל, להיצטרף וללכת שבי כשייגמר גאגא; התלבשתי ממש יפה, ויצאתי

   באמצע הדרך, בדיוק באמצע, פערה הסוליה של סנדל אחת את פיה,

   דילמה. לחזור הביתה, להחליף נעלים ולפגוש את כולם בשבע וחצי או להמשיך איך שהוא. התעלמתי מטרוניותיה של הסוליה מעריצת מריל סטריפ, שמתי עצמי לא שומעת, המשכתי איך שהוא, ראיתי הסרט, נהניתי מאד, בדרך חזרה מצאתי פטנט איך לגרור ת'רגל ככה שייראה כמו צליעה קלה, דידיתי בדרך האחורית, גררתי הרגל, עקפתי את 'לנדוור' שלא יראו, בשארית כוחותי היגעתי הביתה.

מעניין מה היה אומר על זה מיסטר גאגא 

                       ▶ 

                                  https://www.youtube.com/watch?v=xeuAebGv6EQ

ןמיכיון שלא מצאתי את התמונה ההיא של סופיה לורן רצה בשמלה אדומה, צולעת ובידה נעל אדומה חסרת עקב אז הנה

1. 1.  

      Thats All Folks
   2. https://www.youtube.com/watch?v=Q3bbsDJWlXQ

     בהחלטיות וברגשות מעורבים נשאתי אמש את רגלי לפארק הרצליה כדי לשמוע את הקורנצ'רטו האהוב עלי ביותר לכינור של ברוך. מי שאמור היה לנגן הייתה התזמורת הצעירה של לייפציג, כדי לחגוג חמש שנים של ערי תאום עם הרצלייה, כדי להשתיק את הקולות האמביוולטים בתוכי, הייתי עסוקה בלתהות אם הם יופיעו בז'אקטים, כי ככה 'צריך'. להפתעתי ויתרו להם על הז'אקטים בחום הזה אבל לבנות לא ויתרו על השרוולים, גם על כיוון כינורות לפני כל יצירה לא ויתרו להם

     אני מכבדת את הניסונות של גרמנים ויודעת שיש רבים שבאמת רוצים בכך ובהחלט סובלים ממעשי אבות ולא רוצים ששיניהם תקהינה, אבל אני תמיד בתחושה שאיני יודעת מי הוא מי ומה בליבם.

     או בליבם של הנגנים הצעירים, של החבורה שבאה, אפילו מכיון שהיא באה הנה, עם אהבתי לברוך BRUCH תמיד השלמתי ופינטזתי שיש איזה ברוך בעברו, ובאמת תהיתי תמיד למה כתב מוסיקה לקול נדריי

     וככה – כשדגל גרמניה השנוא והמכוער (שחור צהוב אדום ! ) מתנוסס נמוך מול עיני לצד דגל ישראל, ואחרי הנאומים, אפילו ראש עיריית לייפציג נאם, שזה בהחלט מעורר תקווה, הבטיח המנצח שינוגן דבוז'אק מס' 9 ואח כ קטעים מתוך סיפור הפרברים

     התאכזבתי, את דבוז'אק הזה כבר שמעתי המון ודי שבעתי ממנו, עכשיו אני משננת את דבוז'אק 8 הנפלא, אבל מכיוון שטרם שמעתי אותו ב'חי' השלמתי, ונהניתי מאד מהלחנים, מהעוצמה, וקטעי התזמורת במילואה היו מצויינים

תוך כדי האזנה חשבתי שבאמת נחמדה היתה הבחירה של 'מן העולם החדש' מאת דבוז'אק כאילו הם מקדישים לנו את תחושתם, התפעלותם, ציפיותיהם ותקוותם מהעולם החדש שאנחנו יצרנו לנו כאן - שהרי זה מה שדבוז'אק מבטא ביצירה כלפי אמריקה -

ג'סטה יפה הייתה זו מצד העולם הישן.

     והטרומבון – הייתי מציעה לו להתאמן עוד קצת

האתר למוסיקה קלאסית 

https://www.sites.google.com/site/classicisrael/home/dvorak/symphonies/symphony_9

דבוז'אק - מן העולם החדש, נלסונס