B.logi

אני מתביישת

עלי לומר בכאב רב שמה שחשתי כשפתחתי הבוקר את העיתון וראיתי את חרם המרצים על פעילות מקצועית שלהם במה שנקרא השטחים הכבושים חשתי בושה גדולה.

חלק מהם אומרים שהם חשים שהם עוברים על החוק? איזה חוק בדיוק? יש בארץ חוק האוסר על שחקנים ומרצים להרצות בשטחים?

ואם יוזמנו למכללה פלסטינית? לא יחול עליהם החוק הזה?

אינני טוענת להחזיק בשטחים או לא להחזיק בשטחים את עמדתי בנושא השטחים והקשר שלהם לשלום כבר הבהרתי.כשאתם אומרים שלום למה אתם מתכוונים / בלוגילוגי

אני בושה במילה חרם. בפעם האחרונה שקראתי את המילה חרם הייתה כשהחרימו מרצים שלנו באנגליה. לפני כן – כשבנות החרימו ילדה בת 10 בבית ספר. מקרה קודם נוסף - כאשר החרימו את חברתי לכיתה. היינו אז בכיתה ד'. ובין בת זו לבת זו – למדתי על שפינוזה והחרם עליו.

מה יצא מהחרם על שפינוזה? בושה גדולה.

ומהחרם על הילדות שסיפרתי למעלה – אתגר למחנכים.

שום דבר מארבע דוגמאות אלה לא שופך אור על המרצים שחתמו ולא על אלה שאמורים לחתום. חרם זה מעשה או ילדותי, אלים ופאנאטי שהפרי היחיד שהוא יכול לייצר זה רק חושך. אנטאגוניזם, סלידה, כעס, התבצרות בעמדות ורכישת אויבים. ההפך מהידברות, שהיא התרבות בה' הידיעה*.

למרצים יש הזדמנות להציג את דעותיהם להתווכח, להגיע לפיוס עם מחנה בעם היהודי והם בוחרים באלם.

אוי לבושה

אוגניה

*מניעת אלימות / בלוגילוגי

http://www.prof-hauben.co.il/hauben.htm

מה היה קורה אם ווטסון והולמס היו נפגשים בשוויץ במאה העשרים ואחת?

ומה היה קורה אם ווטסון היה פלסטיקאי מדופלם, הבעיות היו הבעיות של המאה העשרים ואחת והולמס היה החוקר של משטרת ציריך?

היינו מקבלים את 'מלכודת היופי' שכתב דניאל האובן, פרופסור ברוך כשרונות שמתגלה כאן גם כרוקם מחונן של עלילת מתח מרתקת.

תוך כדי ריצת המרתון שלי בתוך עלילת המתח התגלו לי סודות מחיי הרופאים וסודות מקצועיים מחדר הניתוח הפלאסטי. הרופאים מתגלים בספר כבני אנוש המתמודדים עם שאלות אתיות ולא רק כמכשירים כמו שהם מוצגים בסרטי הבדיון העתידני. הספר משדר אמינות גבוהה לקורא המתחבט בשאלות פילוסופיות כאילו היה מועמד לניתוח פלאסטי.

זו איננה פרסומת חד ממדית לפלאסטיקה, נחשפים גם את כל המניעים נגד, הסיכונים הפיסיים ואף הנפשיים.

ובהומור סמוי מתמודד דניאל האובן אפילו עם שאלה מוסרית  של רופא ברגע גורלי של מגאלומניה - האם בשם החידוש הרפואי-מדעי יעשה רופא שם לעצמו על גב האתיקה, המוסר והחוק.

קריאה נעימה

מי אמר שאין מה לעשות באוגוסט?  מי אמר שצריך רק לחכות שהחודש הזה יעבור ?

מי שרוצה ליהנות ממשהו בימים אלה, שילך לאופרה ויראה את 'אליסה בארץ הפלאות'. חגיגה לאוזנים לעינים ואפילו לאינטלקט.  כן, מי שיראה את האופרה הזו, שמופנית אמנם לילדים, מוזמן בזאת שלא להחמיץ ההזדמנות ללוות אותם וליהנות מחויה חושית ואינטלקטואלית. אליסה בארץ הפלאות, מדהימה בחדשנותה, בחשיפת ילדים והתיידדותם,  דרך החושים שלהם, למוסיקה חדשה.

המוסיקה הנפלאה והמקורית של דוד זבה, שגם ניצח וכתב את הליברית לאופרה המעניינת הזו. (ומי שרוצה להעמיק ברבדים פילוסופיים שמנחה אותנו לואיס קארול בלווית הליברית האינטליגנטי של דוד זבה, אני ממליצה על ספריו והרצאותיו של ד"ר חיים שפירא. ד"ר חיים שפירא שהוא מתמטיקאי ופילוסוף, מרצה בכשרון רב גם על המתמטיקאי והפילוסוף לואיס קארול ואיך מובאות ומובעות התיאוריות שלו בספרו 'אליסה בארץ הפלאות').

התפאורה באופרה זו והתלבושות כל כך מושקעים,. מופלאים ממש.

ככה צריך להשקיע בילדים.

אי שם

בין ים כוכבים

 פירור קטנטן

 קראנו לו

'ארץ'

http://antwrp.gsfc.nasa.gov/apod/ap100120.html