ביום ראשון שעבר התכוונתי לכתוב כאן כמה מילים על הספר "הדו"ח של ברודק" מאת פיליפ קלודל שהרשים אותי מאד
משנקשתי על הדלת של ישראבלוג , לא נשמעה תגובה מעבר לדלת , אפילו רשרוש לא , ניסיתי לדלג מהמרפסת שלי , והסתבר לי שגם התריס היה סגור על חלון אטום .
ניסיתי מהחלון של השכנים , מהמרזב , צלצלתי לחברים משותפים והם סיפרו שגם להם זה קרה והם מאד דואגים
טוב שיש מי שיזם לפתוח בפייסבוק את החשבונות "ישראבלוגים הומלסים" ואת "פי אלף ניצולי ישראבלוג" שמצד אחד עזרו לנו להתאחד ולטכס עצה ומצד שני הוכיחו לנו כמה ישראבלוג יעיל וחסר כי חשבון פייסבוק על כל יתרונותיו לא יכול לשמש לנו תחליף מהסיבות שרק אנחנו , המשפחה , יכולים להבין . גם במות אחרות דומות אבל זה לא ישראבלוג
ישראבלוג חזר לאויר , אני מתכוננת לקרוא הפוסטים של החברים , אך קודם אספר כאן על התרשמותי מהדוח של ברודק שהרשימה עליו בוערת בעצמותי :
הדו"ח של ברודק / פיליפ קלודל
פיליפ קלודל הוא סופר חכם שסומך על האינטליגנציה של הקורא . הוא מתחיל את סיפורו קרוב לסופו אך מפזר רמזים על מה שקרה ואיך התרחשו הדברים לפני ועד לסיום כתיבת הדו"ח שלו , הקורא מסיק מסקנות מנסה , ולרוב מצליח להבין את השתלשלות העניינים בדיעבד , מצד שני יש סיפור מסגרת לסיפור העומק . סיפור המסגרת נכתב כסיפור מתח הוא מתקדם בקו ליניארי ומתאר את ההתרחשויות בזמן ה'אמת' של הסיפור
זהו סיפור מרתק ורב רבדים על טבע האדם , השפה הציורית בה משתמש המספר מגלה את עושרו הפנימי של המספר וגם של הסופר , ומתארת את האישיות היצירתית הזו שכנראה הודות לה ולדימיון הפורה דמוי החלום , צלחה לעבור זוועות
טרם סיימתי לקרוא את כולו וכבר הספר מלא בסימני העיפרון שלי והערות לגבי התובנות והחכמות של הסופר ובתוך הסבך העלילתי הליניארי והרגרסיבי , אני מרימה את הכפפה שזרק לי הסופר , ומנסה לנחש
אני מנחשת איך היגיע הגיבור למצב בו הוא נמצא , אני מנחשת שהוא חזר לחיות בכפר שהלשין עליו ושבחר להמשיך לחיות בו למרות הדבר הנורא הזה , ולמרות שהחיללו שם כבודה ונשמתה של בת זוגו כשנעדר , שנשאר לגדל שם את ילדתו פופשט ( למה זה מזכיר לי את חנוך לוין ) ולכתוב את הדו"ח הנורא שעלול להפוך אותו ל"שליח" , ואנחנו יודעים מה עושים לשליח המביא את הבשורה הרעה
ואני ממשיכה לקרוא במתח בספר החוכמות הזה בהנאה מחשבתית שלמה , הייתי מעזה להדביק לו את הכינוי ספר האמיתות ללא כחל וסרק ואני מקווה בשביל המספר ובשבילנו לסוף טוב ולגזר דין מנחם לטבע האנושי הקשה , לבל יתברר לי כשליח , לא בסיפור ולא כ"שליח"" לטבע האנושי