B.logi

ל - עדה  ל - קורדליה   ול - דפנה שהעבירו לי את שרביט הספרים תודה לכן:

ספרים-שהשפיעו-עלי-במיוחד

כיפה אדומה – כי היא לימדה אותי להישמר

אלה קארי הילדה מלפלנד – כי עד היום לא הבנתי איך לוח העץ והמסמרים מחובר לצואר הכלב

זהבה ושלושה דובים – כי גודל הצלחת יכול להשפיע על טעם האוכל, ואם כך, אז כנראה שעוד דברים

זאן דארק – (שקיבלתי כפרס ראשון בית-ספרי על חיבור כשהייתי בת 10, הזכייה היתה גם על תלמידי ז'-ח' שלמדו אז ביסודי, וגאוותי על כך) - שגילה לי שגם נשים יכולות להפוך עולמות ולהנהיג

חסמבה / יגאל מוסינזון - כי גם כילדה חשבתי שאני יכולה לעשות שינוי

נשים קטנות – כי רציתי להיות ג'ו, וכאמא רציתי להיות גברת מארץ' שכשמשהו לא נראה לה היא רק קופצת שפתים

אנג'ליק – כי ללמוד הסטוריה אפשר גם אחרת

הסנדק – שאין רומנטיקה בפשע

בלרינה / ויקי באום – על הכאב, המסירות ועל חוסר הזוהר בעולם הקורץ של הבמה

קסמן של אגדות/ ברונו בטלהיים – כי למדתי את כוחם ועל כוחם של סיפורים

בתיה גור / כל ספריה כי אפשר לקרוא ספרות טובה גם כשהמתח הוא סיפור כיסוי

רצח / אגתה כריסטי – הספר הטוב ביותר שלה לטעמי, סיפרות יפה עם סיפור רצח ברקע

• כי גם פוארו המכוער וגם הסבתא מרפל יכולים לעשות שינוי.

מאה שנים של בדידות / מרקס וגם כרוניקה של רצח שלו – שגילתה אמת מטרידה על האלימות

בעל זבוב – שגילה לי עוד אמת על אלימות

עפיפונים / רומאן גארי – שפקח את עיני הדור שחשב ש מלחמת העולם השניה, היא הרוע המזוכך, ושאחריה יפוץ רוע מהעולם

ספר האגדה - על חכמתם של המספרים ומשלים יהודיים

אל המקום שהרוח הולך / חיים באר – על שכרה של סבלנות ועל עומק היהדות המגולמת בסיפור

צופן זה וינצ'י / בראון – בגלל המסר הסמוי

אלה תולדות / אלזה מורנטה – על מיליוני הנפגעים של מלחמת העולם השנייה, הסמויים מו העין, שנוספו לחמישים מיליון ההרוגים במלחמה הזו וסבלן לא נודע

פרש הברונזה / הטרילוגיה של סימונס – על מיליוני הרעבים של סנט פטרסבורג על חשיפת סטלין, על ההתעללות בבני עמו

מלחמה ושלום / טולסטוי – על החכמה, על הגדולה כאילו כתב הספרים כולם

אפריל שבור / קאדרה – את האמת על חינוך מוסלמי

סיפורי מלחמת העולם השניה בשלל ארצות:

האפר של אנג'לה / מקורט מלחמת העולם באירלנד

זמן בין התפרים / מריה דואניס מלחמת העולם בטנג'יר

התופרת / אותה התקופה השדות הקטינגה בברזיך

הריקוד של סוניה / היסלופ מלחע 2 בספרד

האי של סופיה / היסלופ מלחע 2 בכרתים

חוטים מקשרים – היסלופ מלחע 2 בסלוניקי

אשת אל המטבח / אמי טאן - היסלופ מלח ע 2 בסין

- סיפורים שגימדו את תפקידנו במלחמה הזו, אבל רק במעט

ולסיכום :

מלחמה ושלום – טולסטוי

אלה תולדות אלזה מורנטה

מקיואן - שבת ואהבה עיקשת

עפיפונים - רומאן גארי

חיים באר – אל המקום שהרוח הולך, חלומותיהם החדשים 

להציל דגים מטביעה אמי טאן

חרות - פראנזן

הם הספרים הנערצים עלי ביותר שגרמו לי לחמרמורת הספר, להנג אובר:

את השרביט אני מעבירה ל:

אני עוד זוכרת משהו מזמן המלחמה בעזה, זו שנשתכחה כמעט, אני זוכרת שיחה עם בת דודתי האחת והיחידה, על כמה רע זה מלחמה, ושרק לא יחזרו לאכול אחד את השני אחריה. יחזרו גם יחזרו ויאכלו לתיאבון היא אמרה. ובכן היא צדקה.

זיכרון המלחמה הטראומטית האחרונה טבע בענייני העליהום של הבלתי נלאים: אשכנזי, גלאנט, פישר, ארביב, כולם מאשימים את כולם בהון שילטון וסתם תאוות שילטון, ועוד לא הספקתי להבין מה עושים שילטונות אצל פינטו וכבר פרשה חדשה. איילה וגאולה.

אמש היה חשוב לי לראות מה תעשה איילה ומה יעשה הערוץ הראשון לאחר הכותרות שאין להן סוף, והייתי די מרוצה, שכן איילה חסון העבירה את שרביט הדיון למזל מועלם הנבונה, הדיון אכן עבר מכובדות מסגנון של 'הנה הקסות מושכות זו לזו בשערות' לדיון ענייני 'שר התפטר, בואו ננסה להבין למה'  בדקתי בערוצים האחרים וגם שם הדיון נערך באותה הרוח.

נחה רוחי.

אבל הבוקר עם הקפה במקום עיתון, אני פותחת הפייסבוק, ככה להיות בעניינים, ומה רואות עיני? מישהו לקח על עצמו את פרוייקט ה-'הבה נחמם את האש נוסיפה קיסמים קונסיפרטיביים לעורבים החגים רעבים למעלה מחכים לארוחה שודאי תגיע'

אותו מאכיל עורבים בחש ובחש ומצא שבעלה של איילה חסון נהנה משירותיו של מישהו שקיבל מישרה בראשות השידור, וכולו... וכולו... לא אצטט כי רק אשרת את המאכיל והעורבים, שהיגיעו עד לחלוקת שני הזוגות לשני מחנות של תומכי ביבי ותומכי … סימן שאלה גדול, ובמצוקתי כי רבה היא, אני משחזרת לעצמי את העובדות הבאות:

א. איילה חסון ביקשה מגאולה אבן לא לראיין את גילה גמליאל

ב. גאולה אבן עזבה את המקום בסערה, כועסת ולא היגישה את 'המוסף' כלל

ג. השר סער התפטר

אני מנסה לחבר בין שלושת הסעיפים שעקבו זה אחר זה ומנסה ליצור שרשרת אירועים הגיונית ולא מצליחה, אני לא מצליחה להבין מה הקשר בין סעיף א לבין סעיף ב, כי אם בוסית שלי הייתה מבקשת ממני איזה דבר הייתי מצייתת, ולחילופין, אם לא הייתי מצייתת לא הייתי עוזבת את מקום העבודה בסערה.

ואם הייתי עוזבת מקום עבודה בסערה לא הייתי מצפה מבן זוגי מיד לאחר מכן שיעזוב גם הוא בסער את מקום עבודתו.

זה החל כספין תקשורתי שלא בדיוק ברור מדוע ולמה החל, אבל ברור מאד שזהו ספין פוליטי שמנסה להיות מה שהוא לא, ולא מצליח.

אבל מה אני יודעת? גם את אשכנזי אהבתי ולא אהבתי מה שנעשה סביבו, בכל זאת רמטכ"ל בצה"ל שלנו, את אולמלט אהבתי ולא הבנתי מה רוצים ממנו, כי הוא ראש ממשלה שלי ואוי לבושה, ולקצב כל כך האמנתי כי הוא נשיא המדינה. שלא לדבר שלדברי רונאל פישר הייתי מאזינה בשקיקה.

לסיכום, אם בתחילת הדברים הייתי נבוכה, עכשיו אני באמת מבולבלת, ומה שנותר לי הוא לאחל לעם ישראל שחש כמוני, וגם לעצמי :

שנה טובה יותר

שנת חוסן

שנת גאולה

שמסביב יידום הסער

שרוחנו תישאר איתן

ושנת שלום על ישראל  (כי עם אויבינו

                          נדע להסתדר בעצמינו)

     ביום שישי האחרון ביקרתי שוב את אימי, דיברנו על דעאש, ושאלתי מה אנחנו עושים כאן בתוך כל השחור הזה, אנחנו צריכים לבקש לנו איזו חתיכת אדמה איפשהו ברחבי העולם, לעבור לשם ולחיות בשקט עד עצם היום הזה.

     אז אמא שלי התחילה לשיר בפולנית את 'הוי מדגסקר' את כל הבתים ואי אפשר היה לעצור אותה,

איזה שיר יפה היא אומרת. ביקשתי הסבר, ומסתבר שהשיר הוא עדות חיה לחתיכת היסטוריה, כשהרצל ושאר שליחים חיפשו איפה לאסוף ת'יהודים שיבנו להם מדינה. כולם שמעו על אוגנדה, על יהודה לייב שכתב שירה נהדרת שמטיפה לארה"ב, אבל על מדגסקר לא שמענו, לפחות אני לא.

אימי אמרה שהיו דיבורים גם על בירביג'אן שבסיביר

     היום החמש עשרה בספטמבר, יום עלייתנו ארצה, זאת גיליתי במקרה, במשרד הפנים כשעידכנתי מעמד, ולכן בחרתי להביא היום את השיר  אם יש פולני/ה שעוד זוכר/ת, יודע את השיר בפולנית, ויש לה/ו אותו כתוב בפולנית - יותר מאשמח

הנה בית אחד וקצת יותר, מהשיר הוי מדגסקר כפי שרשמתי מפי אימי באותיות עבריות:

הוי מדגסקר 

יַ שֶם צ'וֹיֶ ה לָ פוּג'יקִי

יַ קלוּדוֹ זֶרצֶה סַם

יַ פּוֹיַדֵאוּ דוֹ אפריקי

טַם קוֹלוֹנִיֵאוּ מַם

קוֵּפּיִֵיאוּ סלוניה

א יַטשֵׂגוֹ קוֹניָה

אוי מדגסקר

קרָאיִנָה נַָפּפווּאוֹג'י צ'יקה

אוֹי מַדַגַסקַר

טַם סוֹאוּ לַוְקִי אַוַאַנטוּרָה ... 

ארגיש שם כחצי פרוע (יַ שֶם צ'וֹיֶ ה לָ פוּג'יקִי) טורף נשים

     אסע לאפריקה ( יַ פּוֹיַדֵאוּ דוֹ אפריקי)

     שם יש לי קולוניה ( טַם קוֹלוֹנִיֵאוּ מַם)

     אקנה לי פיל ( קוֵּפּיִֵיאוּ סלוניה

     סוס פרוע (א יַטשֵׂגוֹ קוֹניָה

     אוי מגדסקר

     ארץ חצי פרועה ( קרָאיִנָה נַָפּפווּאוֹג'י צ'יקה

     אבל ללא סכסוכים כי, אימי הסבירה, שבאוניברסיטאות היו היהודים חייבים לשבת בצד שמאל.

ועכשיו – ליהלום שבכתר – אימי אומרת ככה :” לשיר היפה הזה יש עוד הרבה בתים מי שרוצה לשמוע את כולם מוזמן אלי ואשיר לו מההתחלה ועד הסוף"

   מאז חטיפת הנערים ורציחתם אין לי רגע. המאורעות רודפים זה אחרי זה מנסים להשיג כאילו הם במרוץ שלוח רסן, כמו סוס משולח שזרק את רוכבו ודוהר כשד שלא ידע לאן. ולא די שכך, עם סיום הלחימה בעזה נכנסה למרוץ, נולדה אומה עתיקה שדוהרת רומסת בדרכה כל מה שחי, כל מה שצבעוני, מושכת הכל בשחור.

   בתקווה למצוא איזה ניצוץ של תקווה או לפחות היגיון במהומה החדשה, התחלתי לחטט בהיסטוריה, פתחתי במאה השביעית היכן שהכל החל, ולא מצאתי ישועה. מסתבר שהכל נכון, שנולדה מצווה למלחמת דת, שהובטחו ללוחמים בה חיי נצח בגן העדן.

חיפשתי את הקול השפוי של הדת הזו שנתקעה במאה השביעית ולא מצאתי, שמעתי רק על מתבכיינים בין מאמיני האיסלאם שרוצים שיכירו בהם כאיסלאם מתון, נאור ולא רצחני, שלא ייענשו על חטאי אחרים.

   מי צריך להכיר בהם אני שואלת את עצמי? מי צריך לעשות את העבודה כל עוד הם יושבים בחיבוק ידיים? המערב כמובן. המערב צריך 'להבין' 'להפריד' להילחם, האם מישהו במערב מצפה כך מפושעים בתוכו?

   כמובן שלא, למערב יש חוקים ומערכות שיפוטיות, הן לא מצפות מאף אחד שייכנס למדינתם ויעשה עבורם ת'עבודה.

במסגרת שיטוטי, נתקלתי ב אבן ח'לדון שבזכותו נשתמרה והועברה תורת יוון והפילוסופים שלה מהזמן העתיק לאורך חשכת ימי הביניים עד לימינו. הרמב"ם למד אותו וממנו, ונתן פירוש נאור ומתקדם ליהדות. אבן ח'לדון ודומיו בתקופתו, תורתם לא הועברה מתוך האיסלאם הנאור לאיסלאם של היום. ההלכות שלהן הוקפאו ונעצרו, אבל ראה זה פלא, הרמב"ם העביר את רוח הדברים והמערב אימץ והימשיך.

   אין למצוא היום אף בן דת יסלאם שיהיה לו האומץ והתעוזה לקחת על עצמו חשיבה שמתאימה את עצמה לנאורות המדע והמוסר, במקום זאת הם מצפים ליהנות מכל העולמות. הם חיים במערב, הם נגררים אחרי האיסלאם החשוך צמא הדמים שאין לו את התבונה להפיץ את תורתו, שאין לו הכלים להסביר ולשכנע, שאין לו מה ללמד, אלא לכפות, לאנוס, בתקווה שישתכנע בסופו של דבר את עצמו.

האיסלאם שפרץ לעולמי הוא חשוך ומחשיך, והוא המם אותי, הייתי לכואבת וחסרת מילים. עד שמצאתי את המילים הבאות:

        “ ... השתמשנו באומללות שלהם כדי להסוות את האומללות שלנו.

             והאומללות שלנו היתה חוסר היכולת לקחת את הדברים הטובים

               והפשוטים שהחיים היציעו לנו ולשמוח בהם. פוליטיקה, פוליטיקה

             אידיאליסטית עוסקת רק בעתיד... גיליתי שוב ושוב שברגע שאתה

             חודר לגמרי להווה, אתה מוצא מרחב אינסופי, זמן אינסופי, קרא לזה

             אלוהים אם אתה רוצה ... ”

                                                        ( איאן מקיואן "כלבים שחורים" ע"ע 1992 עמוד 53 )

צילום של ילדים יתומים שנחחטפו על ידי דאע"ש

http://news.walla.co.il/?w=/13/2783410

11.10.14 הבוקר קיבלתי הוידיאו שלהלן שיכול להסביר מדוע איסלאם מתון אינו יכול, מסוגל או פוחד לצאת נגד האיסלאם היסודי:

האח ראשיד במסר לנשיא אובמה - דעא"ש הוא האסלאם

https://www.facebook.com/video.php?v=698996990181639