Californication :D

אני יודעת שלחלק מכם זה יכול להישמע מוזר ופתטי,

אבל בשבילי זה עניין רציני.
ההורים שלי החליטו להתגרש.

הם סיפרו לי לפני חצי שעה. אחרי 5 דקות קמתי והלכתי לחדר שלי,
בכיתי קצת, ועכשיו אני כותבת לכם. \=

אני לא רוצה תגובות של "יהיה בסדר", כי זה מה שכולם אומרים.

אני די צריכה... עצות של בעלי ניסיון.

אני פאקינג בת 14 ורק עכשיו ההורים שלי החליטו להתגרש,

ובגיל הזה זה ממש קשה לקבל את זה.

אני רגילה לראות אותם ביחד, וקשה לי לראות רק את אבא או רק את אמא.

בא לי למות,
בא לי לברוח הרחק ולצרוח עד שיגמר לי הקול. \:

נמאס לי ממך ונמאס לי לבכות בגללך.
נמאס לי מהשחיתות של המדינה,

נמאס לי מהאנשים הצבועים שאני נמצאת בחברתם!

 ואני רוצה לחזור לבית האמיתי שלי.
אני רוצה לחזור לדנוור, קולורדו.

אחרי הפוסט הקודם, נועם (שם בדוי),
שלחה לי הודעה במסן (ולא, אני לא נותנת לכם אותו.), היא אמרה לי שאריאל (שם בדוי) ריכלה עליי,
ואמרה שאני נדבקת, חסרת עמוד שדרה, שפוטה שלה,
ועוד כל מיני דברים מכעיסים.
הגעתי למסקנה שהיא פשוט... איך לומר את זה במילים עדינות?
תופסת תחת.
לפני 3 חודשים היא לא הייתה כזאת, אני יודעת.
מאז שיש לה חבר, היא פשוט תופסת תחת, היא מתחילה להתנשא ולחוש,
ולשכוח מי החברים האמיתיים שלה.
אחר כך, כשהם יפרדו, היא תתנצל והיא תנסה לחזור לחבורה הישנה שלנו.
אנחנו? לא נסלח.
את צריכה ללמוד את הלקח,
גם אם יש לך חבר ואת הכי בשמיים, אסור לשכוח את החברים שלך.

-

*אני יודעת שאיכשהו זה יגיע אלייך, הפוסט הזה, אפילו שאף אחד לא יודע על הבלוג,
אז אני חוסמת את התגובות. אם יש לך לב, בואי ותדברי איתי פנים מול פנים*