הקומונה עצמה היא
גיבוב של רהיטים לא קשורים זה לזה, רובם מוצאם מרחובות העיר פתח תקווה. כשאת חוזרת
הביתה אחרי יום מתיש בעבודת החינוך הסיזיפית, לעתים תמצאי בכניסה לבית את הספל קפה
האהוב עלייך, שעשה הסבת מקצוע שלא בהסכמתך, ועכשיו הוא הצלחת של חתול רחוב חולני
שהתנחל לכם בגינה. ולא בהכרח יהיה לך משהו נפלא לאכול כשתכנסי, אבל תמיד יהיה
מישהו. לבכות לך, לחבק, לדרוש ממך להציל את החברה הישראלית. ולפעמים את פשוט תהיה
מתוסכלת ורעבה ותרצי להתאבל על הספל האהוב עלייך. אבל זה העניין בחיי קבוצה. שתמיד
יש שם מישהו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
