כל הדבר הזה פה, זה שלי.

חזרתי מהודו.

5 חודשים,

אני בחיים לא אשכח לאיזה רמות של אושר אפשר להגיע.

ושהעולם שלנו יפייפה וטהור,

במקומות שאנשים לא הרסו,

ושיש אלוהים.

ושאנחנו ממש ממש קרובים.

מאז שפגשתי את ג'יימי אני לא מפסיקה לכתוב שירה,

כשטוב לי וגם כשרע לי,

אבל בעיקר כשאני מתגעגעת.

מאז שחזרתי לארץ אני לא מפסיקה להתגעגע.

לא טוב לי לדבר עברית,

המילים חדות מדי ופוצעות לי את הגרון ואת האוזניים.

מערכות יחסים נהיות מורכבות כשהאהבה היא כבר לא בחינם ולא בשפע.

אני מרגישה עשירה אבל חסר לי שפע מהדברים הנכונים..

אהבה אהבה אהבה אהבה אהבה.

רק את זה.

תמיד.