Music Re.viewz

הנה מאמר שהוא בעצם חיבור שכתבתי בדיוק לפני שנה בכיתה יב' במתכונת שלי בחיבור.

הנושא שלי היה ציטוט של אינשייטן על אמנות ,וממנו בחרתי לכתוב על הנושא שהכי קרוב אלי,המוזיקה:

כאשר מעלים את המילה מוזיקה,הרבה אסוציאציות עולות בראשי,כמו אמנות,יופי,אצילות,אהבה,בדידות ועוצמה.אני רואה בעיני רוחי את המלחינים הקלאסיים הגדולים,את בטהובן,באך ורחמנינוב,לצד אגדות הרוק של ימינו,ג'ון בונהם – המתופף של לד זפלין,סטיב טיילר הסולן של אירוסמית' ואקסל רוז הסולן של גאנז אנד רוסס. אני מרגישה את העוצמה ומזדהה עם המסרים שלהם גם בשירים שנכתבו בשנות השישים והשבעים ותוהה מה המכנה המשותף ביניהם ומה הניע אותם ליצור את המוזיקה שליוותה את אבא שלי בשנות נעוריו ואותי היום. איך זה ייתכן וכיצד הם הצליחו להשיג את ההזדהות הרבה שלה זכו בקרב כל כך הרבה אנשים?בחיבור זה אדון במה שאני חושבת שמניע את בני האדם לעסוק במוזיקה וכיצד המוזיקה משפיעה עלינו.

מוזיקה היא אמנות ששואבת אותנו לעולם אחר,מהפנטת אותנו עם העצמה שלה וגוררת אותנו ממכאובי היומיום,מהבדידות והריקנות שבמעשי היומיום אל תוך עולם של משמעות ותוכן. המוזיקה לכל העוסקים בה היא מפלט שאין לו תחליף.אם נשאל מוזיקאים מה יעשו שבוע בלי לנגן ,לשיר או להלחין,הם יענו שהם ישתגעו ויאבדו את עצמם,תשובה נוספת שאפשר לשמוע היא " אם לא היה לי את הכלי המסויים שאני מנגן עליו,אז לא היה לי כלום בחיים ולא הייתי מי שאני היום".כלומר,מכאן נובעת המסקנה שהעיסוק במוזיקה גורם לנו לדבוק בחיים למרות שהם יכולים להיות לא הוגנים ומכוערים לפעמים.המוזיקה היא אמנות כל כך מיוחדת מפני שהיא נוגעת ברגש ובנפש של היוצר ושל המאזין,מחברת אותנו לעצמינו, ובו זמנית מסיחה את שעתינו מהבעיות והשעמום של החיים ,המוזיקה היא מלאת תוכן. יש משהו באופן שבו צליל נוגע בנו שגורם לנו לאבד את הקשר למציאות לזמן קצר.

ברגע שאדם החליט לעסוק במוזיקה ונכנס לעולם התווים,התוודע לעצמו ולרמת הנגינה או השירה שלו,הוא מבין כמה הוא רחוק מרמת המקסימום (בהנחה שדבר כזה קיים בכלל) אליה הוא יכול להגיע ושואף להגיע לשם.כמו בכל תחום בחיים,ברגע שאדם שואף להתעלות על עצמו ולהשתפר,הוא חווה נפילות ומחסומים ובדרך זו הוא זוכה להכיר את עצמו על יכולתיו ומגבלותיו,מנסה לשבור אותן כדי לנגן הכי טוב ומעל לכל להרגיש שהוא ראוי למוזיקה שהוא מנגן אותה כתבו אנשים רמי מעלות ,אמנים,מוזיקאים יוצאי דופן ששמם הולך לפניהם. האדם מונע ליצור בזכות האגו שלו וגם במוזיקה המצב לא שונה,להיפך,כמה שאנחנו נכנסים יותר ויותר עמוק כך אנו מבינים שהדרך עודנה ארוכה והמניע שלנט להמשיך לעסוק במוזיקה הוא האהבה למוזיקה והאתגר לשמר את המוזיקה בנו ולא לתת לה לחמוק. כאשר נבין זאת יכול להיות שנבין את החברים במוזיקאים שלכל אחד מאיתנו יש,שמתאמנים שעות על גבי שעות על כלי הנגינה שלהם ומתפללים שיהיו יותר שעות ביממה כדי שיוכלו לגלות יותר,להשתפר וליצור מוזיקה.

כל אדם רוצה שישמעו אותו ובעיקר שיקשיבו לו,זה מה שמניע אותנו לחפש דרכים להתבטא.לכל אדם יש דרך ייחודית משלו לבטא את עצמו,לרוב על ידי הכישרון שהוא ניחן בו.יש אנשים שתמיד מוצאים את המילים הכי מתאימות והכי מדויקות ומצליחים להעביר את המסר ויש אנשים שעושים זאת דרך המוזיקה.מוזיקה היא סוג של ביטוי עצמי להמונים,מוזיקה היא שפה אוניברסלית מפני שהיא נוגעת ברגש ולכל אדם יש את אוסף הצלילים והמקצבים המסוימים שמעוררים בו מחשבות ורגשות,כל אדם והז'אנר המועדף שליו. מצד היוצרים ואלו העוסקים במוזיקה,אלו מקבלים במה עוצמתית דווקא מפני שמוזיקה היא שפה אוניברסלית כמו מתמטיקה. בעצם,כחלק "מהבריחה" של המוזיקאים מהמציאות הם מבטאים את הרגשות שלהם במוזיקה.כשהם עוברים תקופות שונות בחיים הם מקשיבים למנגינות מלנכוליות או קלילות בהתאם למצב הנפשי והרגשי שלהם.ממנגינה שמוזיקאי ניגן,הלחין או שר אפשר לנסות ולהסיק מה מתרחש אצלו בלב,לפי סוג המוזיקה שאנשים שומעים אפשר להסיק עליהם הרבה.

מהסיבה שמוזיקה היא אמצעי לביטוי עצמי,ומוזיקה פונה להמונים כי כל כך קל להזדהות עם רגשותיו של אדם אחר,מוזיקה היא סוג של נתינה.כשמוזיקאי מלחין שיר בדיוק כמו שמשורר כותב שיר וצייר מצייר ציור,כך הוא נותן מנשמתו לאחרים.המוזיקאי כמו כל אדם מפרש את החיים בפרשנות סובייקטיבית ומוציא את הפרשנות שלו לאור על ידי כך שהוא מעניק לאחרים את ההזדמנות לשמוע את מה שיש לו להגיד ומה דעתו דרך המוזיקה.היבט נוסף של נתינה במוזיקה היא נתינה של השראה,העלאת המורל ושיפור מצב הרוח אצל אנשים אחרים.ניקח לדוגמא תזמורת שמנגנת בחתונה מנגינה עליזה שמאפיינת את התרבות של המעורבים בחתונה,מייד כולם קמים ורוקדים וזוכים לטעום את החייים על הצד הטהור ביותר שלהם. המוזיקאים הם אנשים שהעניקו הרבה אופי לעולם,ולכן איד המניעים של המוזיקאים להמשיך ולעסוק במוזיקה הוא הרצון לתת לאחרים,להעניק להםן מהיופי ולחלוק איתם בקסם היצירה שלהם – המוזיקה.

מוזיקה מעצבת את המציאות שלנו ורק אם נתחיל חשוב על זה נוכל באמת להבחין בכך. עם הבריחה מהמציאות מצד אחד מוזיקה מאוד מחוברת למציאות ואף משפיעה עליה.הרבה מוזיקאים מביעים את דעתם לטוב ולרע דרך המוזיקה, דרך המילים והצלילים של השיר אותו הם מבצעים.ניקח לדוגמא את היוצא אביב גפן,שהוא פציפיסט מובהק אשר עודד את קהל המאזינים שלו (בעיקר נוער) להיות כמוהו,בשירים כמו: "שיר התקווה" שמילותיו קוראות לצעוד לשלום בלי גזע ולאום,ולקבור את הרובים ולא את הילדים. דוגמא נוספת היא השיר של הלהקה המפורסמת גאנס אנד רוסס  בשיר שלהם

מלחמת אזרחים, מבקשים ממי ששומע להסתכל על העולם ולהבין מה לא בסדר, הם מעבירים ביקורת  על העולם והמנהיגים.השורה האחרונה שחותמת את השיר נועדה לגרום לכולנו לחשוב,"מה כל כך מתורבת במלחמה בכל אופן?!" תומשם לתפוס כיוון פעולה ולשנות את מה שמפריע לנו. בגלל הסיבה שמוזיקה נגישה להמונים,דווקא לאותם ההמונים שמושפעים ממנה יש את הכח לשנות ולעצב את המציאות לפי אמות המוסר שלהם. בזכות הקונצרט של ועידת ה-ג'י 8 בקיץ 2005 שנערך בנקודות שונות ברחבי העולם, אנשים התחילו לפתח מודעות כלפיי הבעיות האקולוגיות של כדור הארץ,וכבר היום שונו הרבה הרגלים והמודעות של האנשים עלתה.

מוזיקה בדומה לספורט היא מקום טוב לתעל את האנרגיות שלנו אליו.הרבה הורים ולחים את ילדיהם בגיל קטן,ללמוד מוזיקה. הסיבות שלהם מגוונות אך כולן לטובת ילדיהם.הורים אלה מקווים כי מוזיקה תפתח את החשיבה שלהם מפני שמוזיקה היא אחרי הכל מדע מדוייק,במוזיקה יש הרבה אלמנטים של מתמטיקה,מוזיקה דורשת ריכוז,חשיבה,קוארדינציה ושימוש בגוף.כדי לשיר נכון צריך להתחבר לגוף ולהיות מודעים לסרעפת,לפה,לגרון ולריאות. מוזיקה מחברת אותנו לעצמינו ולעולם הפנימי שלנו.נוסף על כך ילד שעוסק במוזיקה מפתח משמעת עצמית,הוא למד שכדי להשתפר צריך להתאמן ואם הוא לא יעשה את זה הוא ישאר ברמה בינונית,כך הילד צריך לתכנן את הזמן שלו כדי להתאמן כמה זמן שיידרש לו בנגינה או בשירה.הגורם העיקרי,לדעתי הוא למנוע מילדים להסתובב ברחובות בחוסר מעש ולגדל את הילדים בעולם של תרבות והיסטוריה.כך המוזיקה השפיעה עלינו,שאנחנו מאחלים אותה לילדים שלנו. כל הנוגע במוזיקה מייד מבין כמה המוזיקה היא דבר חיובי ואצילי.

המניעים שלנו לעסוק במוזיקה הם הכרה בכוחה הרב של המוזיקה,אהבה למוזיקה ובמידת מה גם ניצול הפוטנציאל המוזיקלי שאנחנו זיהינו בעצמינו או שאנשים אחרים זיהו בנו. אני עצמי במוזיקה מגיל צעיר ויכולה להעיד ששמונים אחוז מהמחשבות שלי ביום הן על מוזיקה.אני לומדת פיתוח קול בקונסרבטוריון העירוני ויש לי הרכב של נגנים איתם אנחנו נפגשים לנגן ולשיר מדי פעם. אני גומעת מוזיקה בשקיקה,תמיד מחפשת מוזיקה חדשה,מנסה סגנונות שונים ובעיקר לא מפסיקה לדבר על זה.אני מתקשרת בעזרת מוזיקה,מקדישה שירים לאנשים שמזכירים לי את השיר המסויים,מקשטת את החדר במילים של שירים וקופצת על כל הזדמנות שיש לי כדי לשיר,וללמוד ממישהו לנגן עוד משהו על גיטרה.כשאני בסיטואציה שמוזיקה לא נגישה לי אני שומעת אותה בראש על כל הצלילים הכי מדוייקים בשיר,ונרגעת(בנהיגה לדוגמא) אני מקבלת השראה,תקווה וכוח.כאשר אני יודעת שיש לי מוזיקה בחיים אני לא מרגישה את הבדידות ומעל לכל יודעת שיש משהו לחיות בשבילו.