כן, את.

את שמסתכלת על עצמך במראה כל בוקר ולא מבינה לאן נעלמת. פעם, מזמן, הביטה אליך חזרה דמות מלאת שמחת חיים ובטוחה בעצמה. תמיד היו לך אישיוז, למי לא? אבל תמיד ידעת מה את שווה, ולא היססת להראות את זה.

את שחיה מיום ליום בעמעום חושים. שום דבר כבר לא מטורף, לא וואו ולא "הכי" שעשית. עכשיו זה בעיקר דברים סבבה, סבירים, לפעמים משעממים ואם יש לך מזל אז די כיפים. את כבר לא חווה התרגשות שבה הלב דופק כל כך חזק שאת חושבת שאפשר לראות אותו דרך החזה, את כבר לא צוחקת כל כך חזק עד שיורדת לך דמעות, את כבר לא מפחדת.

או שכן.

את כן מפחדת.

והפחד הזה כל כך גדול, כל כך שם כל הזמן, שכל כך התרגלת אליו, ואת אפילו לא קוראת לו יותר פחד.

את קוראת לזה "דווקא יכול להיות לנו סבבה". "רוב הזמן זה בסדר". "לא כ-זה רע לי".

ככה את רק קוראת לזה. מה שאת באמת אומרת זה, "אני מפחדת ללכת". "ומה אם אף אחד אחר לא ירצה אותי?", "יש בכלל משהו יותר טוב?"

את כבר לא מאמינה שמגיע לך. למה שמישהו ירצה? את משעממת, בנאלית ויש לך צלוליטיס. ואת לא מבשלת כזה טוב, ואת גומרת רק מתנוחה אחת וזה מבאס, ואת היסטרית ורגישה מידי וכל שאר הדברים שהוא אמר לך שאת.

באמת?

את בטוחה שזו מי שאת?

את בטוחה שאת מי שהוא אמר שאת? את לא יודעת יותר טוב ממנו?

הלכת לאיבוד.

שכחת.

את כל כך עמוק בפנים שאת כבר לא זוכרת מי היית. מי את באמת. לפעמים כשאת לבד, יותר נחמד לך מאשר כשאת איתו. לפעמים עם האנשים בעבודה או בלימודים יותר נחמד לך מאשר איתו. עמוק בלב את יודעת את מה שאת מסרבת להודות בו כבר מזמן. לא טוב לך שם.

את לא הולכת כי את משותקת. את חסרת ביטחון, בעלת ערך עצמי נמוך, פחדנית ומתפשרת. כן, את מתפשרת.

את מתפשרת על החיים שלך והאושר שלך.

והכי גרוע זה שאת יודעת את זה.

את פשוט לא בטוחה שאת מסוגלת ליותר טוב.

אז את, אני רוצה להגיד לך,

שאני לא יודעת מי את ואני לא מכירה אותך, וכנראה לעולם לא אכיר.

אבל אני יודעת שאת מסוגלת ליותר טוב. ואני יודעת שכמוך, יש עוד המון. אני יודעת כי גם אני הייתי שם. אני יודעת שזה קשה וזה מפחיד וזה כואב, ושזה כמו אומה תורמן שניסתה לצאת מהקבר שתקעו אותה בו בלהרוג את ביל.

ביום שבו הבנת שאיתו את מרגישה יותר בודדה מאשר כשאת לבד, הגיע הזמן ללכת.

מגיע לך יותר טוב. ויש יותר טוב.

וכשתחזרי להיות מי שאת באמת,

כשתיזכרי,

לא רק שיגיע מישהו יותר טוב,

את כבר לא תצטרכי אף אחד.

את תהיי עם מישהו רק כי תרצי,

לא מתוך פחד להיות לבד, 

ולא מתוך חוסר ביטחון,

אלא כי זה עושה לך טוב.

את, את יודעת מי את. אני לא יודעת מי את, אבל את כן.

ואני יודעת ששמתי לך הרגע מראה בפרצוף.

קחי את האושר שלך בידיים ותדאגי לו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומך.