| 6/2010
פרק 1 - ' מציאות . '
פרק 1 - ' מציאות . '
בבקשה תגיבו !
יואווווו , איזה מפגרת אני .
אני .. נטשתי ! אני בקושי
התחלתי את הבלוג ונטשתי .
טוווב ..זה לא כזה נורא ,
וגם בקושי קיבלתי תגובות
וחשבתי שהפרק יפה .
(3) תגובות . זה לא מספיק ..
ממש לא . טוב , לא נורא ; \
תמיד התחלה קשה *
האמ , הבאתי פרק
ממש יפה , שכתבתי בבי"ס XD
אני מקווה שתאהבו ,
יצא יחסית ארוך .. D:
- לקראת סוף החופש הגדול -
" אני לא מאמין . את ש ו ב הגעת מאוחר משני ?!
למרות שביקשתי שתבואי שעתיים קודם ?? " צרח עליי
אבא , " ולחשוב שאתמול חזרת מהמסיבה ב- 3 והתעלפת
לי פה במטבח ! "הוא הפנה אליי את גבו ומלמל " אני אפילו
לא יודע מה עשית שם .. "רצתי לחדר שלי והתיישבתי
על המיטה . ' אני שונאת את החיים האלה . ' חשבתי ,
' למה יש לי חרא חיים שכאלה ?! ' לא יכולתי
להפסיק את הדמעות .. והתחלתי לבכות
ולצרוח כמו משוגעת . כבר לא היה אכפת לי ,
ואחרי בערך רבע שעה נרגעתי והפלתי
את הראש שלי על הכרית והמשכתי לבכות .
ובכיתי שעה שלמה , על זה שיש לי חיים
מחורבנים , שאני כזאתי מטומטמת ,
שההורים שלי לא קולטים מה עובר עליי ..
אני מאי , מאי קושנייר . אני בת 15 מהמרכז .
יש לי אחות גדולה שגרה בדרום . היא עזבה בערך בגיל 20
עם חבר שלה . היא ניתקה איתנו קשר לגמרי . אבל ...
קיבלתי ממנה מכתב לפני שהיא עזבה -
' אחותי הקטנה מאי , אני לא יכולה להמשיך לסבול .
צורחים עליי בלי סוף , ואפילו נותנים לי סטירות לפעמים .
זאתי לא דרך להמשיך את החיים שלי .אני עוברת לדרום ,
עם איתי * החבר שלה * תיכננו את זה כבר לפחות חצי
שנה . אחרי שכבר סיימנו את הצבא ,אנחנו משוחררים
לעשות מה שאנחנו רוצים . בנתיים , כשאת גרה עם
ההורים , אני לא אוכל להיות איתך בקשר .
את בטח יודעת למה . הם ירצו להתערב ביחסים שלנו
וירצו לפקח . ואם נרצה להיפגש , הם ירצו לבוא גם .
ואני לא רוצה קשר איתם יותר .. אבל , כשתתגייסי או
כל דבר אחר , תוכלי להתקשר ולבוא אליי ע " י המספר
והכתובת שאני כתבתי לך למטה במכתב . רק שלא
תיהי בבית , תוכלי ליצור איתי קשר . אבל כשאת אצל
ההורים שלך , אל תיצרי . זה מסוכן , אני לא רוצה שהם
יגלו איפה אני נמצאת . תיהי ילדה טובה צוציקית ,
ותבטיחי לי שתשמרי את המכתב הזה קרוב אלייך ,
ובחיים אל תתני להורים שלך לקרוא את המכתב .
אוהבת , דניאל '
- - - - -
למטה היה כתוב מספר טלפון וכתובת . ההורים שלך .
ההורים שלך . שלך . שלך . שלך . שלך . שלך . שלך . שלך ..
שלך ?! למה דניאל ? למה ?! למה לא ההורים שלנווווווו ?
הם גם ההורים שלך ! המילה הזאת הדהדה לי בראש .
כל פעם שקראתי את המכתב הזה , הוא עשה לי צמרמורת ,
אני לא מבינה . ' דניאל , אני כ"כ מתגעגעת אלייך . ' אמרתי לעצמי .
עוד שלוש שנים , אני מתגייסת ואני ממש ממש ממש
רוצה לראות את דניאל , אבל אני לא יכולה לחכות שלוש שנים !!
כבר שנתיים שלא ראיתי אותה . אני מתגעגעת לימים שבהם ישבנו
ביחד ודיברנו , היא על הדברים שלה ואני על שלי .
עזרנו אחת לשנייה בבעיות , והמצב שלי היה בסדר בבצפר .
מאז שהיא עזבה קשה לי , בגלל שהיא הייתה עוזרת
לי להשתלב , כל הבנות בכיתה שלנו הן פקאצות ,
והיא הייתה מין אחת כזאת , אבל לא רעה .
אנחנו היינו שונות לגמרי באופי . עכשיו , כשהמצב בכיתה
שלי הפוך לגמרי , אין דרך חזרה בלי דניאל .
כי אין מישהו שיבין אותי כמוה , סבא וסבתא
שלי הם מבוגרים והם בחיים לא יצליחו להבין מה עובר עליי .
החברה היחידה שלי - ממש לא הטיפוס שתבין אותי , אכפת לה
רק מעצמה ומהכסף והדברים שהיא מבזבזת עם הכסף .
ההורים שלי , בטח - ובטח שלא יעזרו לי .
קראתי עוד פעמיים את המכתב של דניאל , ושיננתי
את הכתובת והפלאפון , למקרה שאי פעם יקרה מצב שהמכתב לא
איתי ואני צריכה את דניאל בדחיפות .
דניאל הייתה כ"כ יפה . אתם לא מבינים עד כמה , !
היה לה שיער ארוך מאוד , עד מתחת לישבן ,
ובייביליס בקצוות . שחור כהה . אותו הדבר כמו שלי ,
רק ששלי היה יותר קצר , בערך עד הגב התחתון ,
ולי היה פוני שבא לי לפרצוף , כדי לא לראות את מי
שמלפניי . ככה עדיף .. אבל לי היו עיניים ירוקות .
שתינו היינו נמוכות , עם עור בהיר . אף פעם
לא התשזפנו . למרות שדניאל ניסתה כ"כ
להשתזף , היא לא הצליחה .
לי יש פירסינג באף , באוזניים 5 באוזן ימין
ו 2 באוזן שמאל . אני משוגעת על פירסינג .
ישמצב אני .. אני .. אימו ?
אני לא יודעת כבר , פקאצה ?!
אימו ?! חולת נפש ?! לא ... אני לא יכולה לשפוט
את עצמי . פירסינג זה לא כזה ..
הדלת נפתחה וקטעה את המחשבות שלי . זאת הייתה
אמא שלי , היא אמרה בלי להיסתכל בעיניים שלי -
" מאי , אנחנו רוצים לדבר איתך , בדחיפות "
זהוו , נגמר . XD
יצא מגעיל ?
ככה נראלי .. O '
תגייייבו , חסר שלא . 3>
קרדיט לבל חתימות תמשיכי כך , ישלך חתימות מהממות ! (;
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
thatgirl ^ Einav .