המשפט הזה שכתוב בכותרת תלוי לי בכיתת אנגלית בבית ספר. באנגלית כמובן.
"People are not the people of tomorrow.
Not the people of the future.
But people now. Today."
אני חושבת שהמשפט הזה השפיע עליי בעיקר בגלל שאמרתי אותו לעמצי בלב עוד הרבה לפני שקראתי אותו.
ועכשיו אני שואלת אתכם - אתם מרגישים שמתייחסים אליכם כמו אל הילדים של המחר? אתם מרגישים שמנסים להפוך אתכם להיות מושלמים כי העתיד תלוי בכם?
אני הרגשתי ככה. במשך שנים הרגשתי ככה.
ואז קלטתי שמחנכים אותי להיות משהו שאני שונאת, ושהעולם גם ככה דפוק.
אז מי אלה המורים האלה שנותנים לעצמם את הזכות להגיד לי איך להתנהג?
הם דפקו את העולם, וככה גם הדור שלפניהם והדור שלפניהם.
הטבע האנושי הוא להרוס את העולם שלנו.
לא משנה כמה נתכחש לזה.
ואז החלטתי לחנך את עצמי בעצמי.
אתם מכירים את כל משפטי החכמה האלה שמוצאים בכמויות באינטרנט?
אני כתבתי לעצמי משפטים כאלה על דף, לפני כמה שנים.
ואני משתדלת לחיות לפיהם.
עכשיו תראו, אני לא אומרת שכולם לא בסדר. אני פשוט אומרת שאני לא רוצה יותר שיגידו לי שהעתיק בידיים שלנו, של הצעירים.
אני יודעת את זה, בסדר? אני יודעת את זה מאז שאני בת שבע.
אני רק רוצה שתתנו לי לגדול כמו שאני רוצה, ולחיות את הילדות ואת הנעורים שלי כמו שאני רוצה לפני שמגיע הזמן שלי להתבגר.
אני רוצה פעם אחת להישאר הילדה בת השש שלא יודעת כמה רע יש בעולם ושממש בקרוב יתחילו ללמד אותי איך לחיות את החיים שלי.
אז פעם אחת תתייחסו למשפט הזה שלמעלה ותנו לי להיות בת 16, ולא לנסות להגיד לי שעוד מעט יהיה הזמן שלי להשפיע ולשנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הילדה מאחורי הכינוי המטומטם