אנשים ללא מורא

אוח הראש,אוח הקלוריות,אוח זה נורא.

ראיתי בסופש הזה פעמיים את SPEAKופעם אחת את NM התחתלתי לקרוא כמה עמודים באנגלית NM אבל היה כבר ממש מאוחר לא הלך לי משהו.

הייתי ערה בשישי בערב עד סביבות 4-5 בבוקר. לא הצלחתי להירדם.

סידרתי את הארון שלי כל כך מסודר-אני מתחרה בהיינס.

עד שלא לקחתי אדוויל שקצת טשטש אותי והכאב באוזניים מהאוזניות של סוני אריקסון הדהד בי,לא הצלחתי אפילו לעצום ת'עניים.

אמא העירה אותי מוקדם- טוב נו,11.

בכל זאת .

בכוח-הלכנו לעשות הליכה ביום מה שהסתבר בסוף כסיוט אבל נסבל.

אחכ כשסיימנו נסענו לנעורים לאכול צהרים,נו מילא הצהרים לא היה כזה סיוט משהו כמו 600. אכלתי מספיק כדי לא בשאר היום.

ובאמת הצלחתי.עד

שיצאנו לG וסתם הסתובננו בין חנויות בלי שום תכלית. רציתי להיכנס לתמנון אבל היה סגור.

נכנסתי גם לפוקס מצאתי משהו אבל סתם יקר.

TNT מתחיל להפחיד אותי. לא יודעת למה. זה יותר גרוע מהחנות הזאת MAMZ

פשוט מפחיד אותי להיכנס לשם.

כשחזרתי הודעתי לעצמי שאני רעבה.שיט

ניסתי לחשוב על אופציות-מים,כלום הכי גרוע-תפוח.

אבל לא-בואו נאכל שתי פרוסות לחם.

סתומה בלומה גם כן-לשחוט אותי מכל כיוון.

עצבים.

אבל לא-אני לא מקיאה. אני חזקה!

ראיתי טלווזיה  עד עכשיו לא היה כלום.

לקחתי עודאדוויל אני עוד שניה קורסת.

לילה טוב,

בואו נקרא לזה ליאם.

ליאם.