חייה של ברבי לאן?...

סליחה על הייבוש , לא היה לי זמן לנשום השבוע .

אבל עכשיו שישי , ואחרי ששמעתי כמה מהשירים היותר עצובים שאני מכירה אני מוכנה להמשיך לספר את הסיפור עלינו .

נדמה לי שהפסקתי ביום השני של הטיול השנתי .

אז כמו שכבר כתבתי , י' ואני הלכנו כל היום ביחד יד ביד במסלול הארוך למדי .

הלכנו באמצע , מבודדים , מקדימה המדריכה הדבה עם השפם ומאחורה המורה יוצא צבא שלנו (שווה מערכון כלשהו) .

כל פעם שעברנו ליד כיתה אחרת עזבנו ידיים , זה היה מקום שקל ללכת בו אז לא הייתי צריכה עזרה וגם נראלי ששנינו לא רצינו להתמודד עם השאלות וההצקות של השכבה . אבל לא אמרנו כלום , פשוט הלכנו אחד ליד השניה בדממה לכמה דקות .

ארוחת פיצות לא טובה במיוחד שבה בכלל לא ראיתי אותו .

ישבתי עם חברות והתחלנו לטחון פיצות מכל סוג אפשרי כאילו אין פחמימות וקלוריות בעולם .

זה היה כיף .

נאומים משעממים של המנהל והרכזת שבהם ישבנו ביחד עם עוד חברים , לא הקשבנו בכלל , יותר צחקנו על הטיפשים האלה שאשכרה חושבים שנקום מחר ללימודים . חיים בסרט .

הנסיעה באוטובוס הייתה הכי מוזרה בעולם ! וגם הכי כיפית - ברור , זה הרי החלק הכי שווה בטיול .

ישבתי ליד איזה מאה אנשים שונים עד שבסופו של דבר התנחלתי על איזה ספסל לא בהתחלה ולא בסוף והוא , י' , ספסל מאחוריי .

התחלנו לדבר בערך כזה ..

הוא בא להחזיר לי את הצמיד , אמרתי לו שישאיר אצלו , סוג של תודה על זה שהוא עזר לי והכל . הוא אמר תודה ושם אותו חזרה על היד .

המשכנו לדבר עד שהוא אמר שהוא עייף , אמרתי שאני משועממת ושאלתי אם הוא רוצה לבוא לידי .

הוא אמר שהוא רוצה לישון , אמרתי שאני אתן לו לישון .

הוא בא .

הוא ליד החלון ואני במעבר בהתחלה ישנוניים ומדברים .

בטבעיות מוחלטת עברנו למצב שבו הוא נשען על החלון ואני נשענת עליו , הוא רזה כל כך ..

המשכנו לדבר כשאנחנו בפוזיציה הזו .

לאט לאט היד שלו עברה מצד הגוף שלי לבטן , לחיבוק רפוי ולאחיזה חזקה מתחת לחזה ואני התחפרתי בחום שלו בשקט .

בחיים לא היה לי כל כך נוח על מישהו . 

זה הרגיש כל כך נכון .

עצירה.

עצרנו ל"התרעננות" בתחנת דלק הזו שבכביש 6 , בנות הלכו לשירותים בנים תפסו שולחן מעפן כזה ליד בתי הקפה והתנחלנו שם .

היה נחמד וקיבלתי ביס מארטיק דובדבן של חברה .

חזרנו לאוטובוס והמשכנו לדבר וקצת להצטלם - מה לעשות , חייב .

לקראת הבית התחשק לי מוזיקה .

מבדיקה מרפרפת על הפלייליסט שלו בפלאפון הבנתי שמדובר באדם מגניב שאני משום מה ממש מתחברת אליו .

שמענו את hey there delilah ואיכשהו הגענו ללשיר ביחד את המילים , מביך אך מקסים .

ואז הוא שם לי שיר שרק כשהגעתי הביתה הבנתי שאני מכירה בערך - scorpions - send me an angel

זה היה מהרגעים האלה שיש שיר ולא רק שומעים אותו אלא גם מקשיבים לו וגם קצת לאדם שמזמזם אותו בשקט באוזן שלך .

הגענו הביתה , זה מבאס לשנינו , כי תכלס היה לנו ממש כיף ביחד בטיול הזה .

כשחברה שלי באה להגיד לנו שתוך שנייה מגיעים כבר היינו חצי ישנים .

קמתי מיד , והוא ישר : "נו באמת , אין הרסת את הרגע!"

זה היה דיי חמוד , שנינו צחקנו וגם כמה מסביב , חטטנים .

בשבוע שאחרי הטיול דיי בילינו כולנו יחד , כל החבורה .

אני ישבתי בפינה של הכיתה , ליד החלון , הוא והחבר הכי טוב שלו כמה שולחנות לפני . ועוד חברה שלי (זו שהרסה את הרגע) שולחן לפניהם .

 סליחה על הנטישה באמצע . מאז יום רביעי הבית שלי משמש כהוסטל לחברים והיום (שבת) אני לבד .

מה שאומר שאני צריכה לסדר כאן מהר לפני שאמא באה .

המשך יבוא כמו שאומרים ..

ניקי 3>