חייה של ברבי לאן?...

It's not about find Mr. right, its about finding Mr. right now

אתה חיי , נהייה חכם יותר ואז אתה נוסע לווגאס .

מין זה זמין שזה לא להאמין .

I need a dress that says: not a one night stand but… maybe

 חטאתי בעיר החטאים .

אני לא יודעת מה סיפרו לכם אבל קונדום הוא חברו הטוב של האדם , לא הכלב !

נמאס לי מהחרא הזה .

נמאס לי להתעצבן כל פעם מחדש .

נמאס לי להילחם איתה .

נמאס לי לצעוק כל כך חזק .

נמאס לי שהיא לא מקשיבה לי אף פעם .

נמאס לי להתבודד בחדר שלי .

נמאס לי לבכות .

נמאס לי לגמור שני גלילי טישו אחרי כל ריב .

נמאס לי מההאשמות שלה .

נמאס לי שהיא קוראת לי סוציומטית .

נמאס לי שהיא אומרת שאני עצלנית .

נמאס לי שהיא חושבת שאני כלומניקית .

נמאס לי שהיא קוראת לי טיפשה .

נמאס לי שהיא מכריחה אותי לנקות אחריה .

נמאס לי מהשיעבוד שלי לרצונות שלה .

נמאס לי מההצגות .

נמאס לי מהשקרים .

נמאס לי מהנחמדות המזוייפת שלה כלפי כל העולם .

נמאס לי שרק אלי היא כזו מפלצת .

נמאס לי שהיא אומרת לי מה לעשות .

נמאס לי מהתקפי החרדה האלה שיש לי בגללה .

נמאס לי מזה שלא אכפת לה ממני .

נמאס לי לשבת מכווצת בפינה של החדר .

נמאס לי להסתכל לחלון ולצפות ולהתאכזב שהוא לא שם .

נמאס לי לחסום את הדלת .

נמאס לי להמציא תירוצים .

נמאס לי מעיניים נפוחות .

נמאס לי שהיא אומרת לי להירגע .

נמאס לי מהתפרצויות חסרות פואנטה . 

נמאס לי לחפור לבלוג כל פעם שאני מרגישה נורא .

נמאס לי !

נמאס לי מאמא שלי .

ילדה בת 16 מחפשת אמא מאמצת .

אמא שתאהב , שתבין , שתתמוך , שתצחיק , שתקשיב , שתהיה שם בשבילי . 

אחת שתחנך אותי להיות בן אדם טוב . אחת שתחייך כשאני נכנסת הביתה , אחת שתבשל לי אוכל טעים סתם בלי סיבה . 

אחת שלא תדרוש מצויינות אלא תצפה לה . דרושה אמא שתאמין בי וביכולות שלי ולא תרמוס אותם .

אמא שהיא גם חברה .  

דרושה אמא . ודרוש גם חיבוק .

בברכה , ניקי .

(שאגב , במהלך כתיבת הפוסט הזה , סיימה את גליל הטישו השלישי.)

לא משנה כמה אנשים יהיו סביבי , אני עדיין ארגיש לבד .

זה הגיוני בכלל ?

הרבה קרה מאז שהפסקתי לכתוב .

טיול שנתי - נהנתי בקודם הרבה יותר , יצא לי להכיר אנשים חדשים , לבלות , לצחוק ולחוות משהו שמעולם לא חוויתי כתוצאה מכך - אהבה וההשלכה הבלתי נמנעת , שברון לב . בטיול של השנה הבנתי כמה דברים . אחד , הרבה אנשים חדשים שהכרתי , נטשו מסיבות כאלה ואחרות וזה משהו שמאוד חבל לי עליו . הם אנשים חכמים , נחמדים , אחרים ואותם אני עדיין אוהבת מאוד .

טיילנו בהרי אילת . המסלולים קשים מידי . הדבר השני שהבנתי זה שאני לא בכושר , בכלל . אבל אני גם לא רוצה להיות בכושר , עם כל הכבוד , אני לא אהיה מדריכת טיולים משועממת או אלופה אולימפית . המחנך שלי אמר שכל הקטע של הטיול הזה הוא להגיע לקצה גבול היכולית ולממש את עצמך עד הסוף , מה אם אני לא רוצה להגיע לקצה גבול היכולת שלי או לממש את עצמי , לא עכשיו לפחות , עכשיו אני בת 16 ואני רק רוצה שיהיה לי כיף .

בהקשר של מה שכתבתי קודם .

ב 1.12 תעבור שנה מאז אותה שיחה . נראה לי שרק כשאותו יום באמת יגיע אני אקלוט שעברה שנה ואני עדיין חושבת על זה כל יום מחדש . אין לי מה לכתוב על זה , בעיקר כי כבר הבהרתי לעצמי שאני טיפשה שאני עדיין חושבת על זה .

מבחינת בצפר הכל תקין - שיפור ניכר בהיסטוריה ומתמטיקה . עברתי ללפטופ במקום מחברות , יקח לי קצת זמן להתרגל .

קרו עוד הרבה דברים , אני לא זוכרת אותם כרגע , נחכה להתקף חרדה הבא שלי ואז אני אבוא לשפוך פה את הרגשות שלי .

ניקי .

 הרבה זמן לא הייתי  פה ...

יש לזה המון סיבות אהמלחץבבצפר-חתונהשלאבא-טיולשנתי-סיורים-מבחנים-חייםאהמ .

לחץ בבצפר - שיעורים יש יותר מידי .. וגם עבודות . אבל זה חלק מהחבילה .

חתונה של אבא - כןכן הוא נשוי בשנית . זה קרה לפני שבוע , עדיין לא החלטתי מה אני מרגישה לגבי זה .

טיול שנתי - חזרתי ממנו ביום חמישי , כלומר לפני 3 ימים . נסעתי עם אבא , היה מגניב לגמרי . הרי אילת , ישנו בתמנע כל השכבה באוהלים בדואים גדולים כאלה , עשינו על האש בחוף בלילה , מעגל מתופפים בעוד לילה וצלילה ביום האחרון . חזרתי עייפה פלוס דלקת בברכיים .

סיורים - סיור צדק חברתי בת"א . שלא תבינו לא נכון , אני הכי בעד סיורים בת"א , שכונת התקווה - הארגזים - התחנה המרכזית הישנה - כיכר המדינה .. אבל הסיור הזה הרגיש מזוייף . הוא בא לחשוף אותנו לשכבות חלשות באוכלוסייה , אבל זה הרגיש כאילו נחתתי הרגע מאיזו ארץ עשירה למדי ואני התיירת מסתובבת ליד בתים של אנשים ומנהלת דיון עם חברי והמדריכה כמה הם עניים ומסכנים . זה הרגיש צבוע , מגעיל ,  ואני לא מדברת על השיעמום וריח גופות החתולים שהיה שם .

מבחנים - בנתיים הולך לא רע בכלל . מתמטיקה כמצופה , ממוצעת מינוס . אנגלית , אני אומנם 5 יחידות אבל עדיין ממוצעת . היסטוריה זו ההפתעה הכי גדולה . אנחנו לומדים על משטרים טוטאליטרים (קריא קומוניזם-נאציזם) , וזה מאוד מעניין .. קיבלתי 95 בבוחן על טוטאליטריות נאצית , הציון הכי גבוה בכיתה בהפרש גדול של 20 נק' מהשאר .. המורה שלי כתב לי כמה הוא גאה בהתקדמות שלי , שהוא מעריך אותי מאוד , ושזה ממש כבוד בשבילו ללמד תלמידה כמוני . וכן , הסמקתי לגמרי כשהוא הגיש לי את הבוחן .

חיים - עדיין קשים . לפרט לא צריך , כי בנתיים החיים שלי הם שיעמום אחד גדול . אפשר לומר שמצאתי איזון , אני רואה את ההורים כמה שפחות , משקיעה את הנשמה שלי בלימודים , מוזיקה ואנשים וכתוצאה מכך אני נשארת שפויה , בערך .

עד לפעם הבאה ..

ניקי .