לגעת.
Just a chance that maybe we'll find, better days |
| 8/2013
אני לא יודעת מה אני מרגישה. בסדר? אני כועסת עליך על זה שכעסת עליי. אני שמה אותו לפניך. זכותך לכעוס. אני הופכת את היוצרות. אתה כועס עליי אז אני כועסת עליך כדי להשאר בשליטה. כדי שחלילה לא יווצר מצב שהכוח אצלך. אבל תכעס עליי גדמט. למה לעזאזל אתה כל כך שקט ומשלים עם כל החרא הזה שלי? אני אוהבת אותך לעזאזל. בסדר? וזה אחרת. זה לא הריגוש הרגיל שאני רגילה אליו. זה לא מלחמות של קרוב רחוק כי היחידה שמתקרבת ומתרחקת זו אני. ואתה נשאר במקום. אתה כל הזמן נשאר במקום. לא יודעת מה אני מרגישה. אני רוצה אהבה אחת ומוחקת כל מה שלא עומד בסטדנדרטים של מה שהרגשתי אז. עם האידיוט הזה שאני אפילו לא מסוגלת לשנוא מרוב שאהבתי. אני לא רוצה להיות במקום חשוף. אני לא רוצה להיות במקום פגיע. אני רוצה שתשחק בי. שתתרחק ותתקרב. שלא תתן לי להרגיש בטוחה לשנייה. אני רוצה להצטרך להלחם על זה. כ כשזה ככה.. אין לי לאן לברוח. אין לי צורך לברוח. אתה שם. אתה פשוט שם. וכל מה שאני צריכה לעשות זה לאפשר לך להיות. כל מה שאני צריכה לעשות זה לאהוב אותך. זה יותר מידי? למה אתה נותן לי כל כך הרבה מקום? למה אתה לא משמעותי בשבילי כמו שאני בשבילך? אני רוצה להרגיש כמוך. אני רוצה לא לרצות אף אחד אחר. אני רוצה לחשוב רק עליך. אני לא מבינה למה אתה נותן לי כל כך הרבה מרחב. נותן לי לעשות כל מה שעולה על רוחי. אני לא רוצה ללכת. אני לא רוצה לעזוב אותך. אני לא רוצה להפרד. אבל לעזאזל זה מפחיד אותי. אני מתמלאת חששות שאני לא אוהבת אותך. שזה לא מספיק. אני לא יודעת מה אני רוצה. אני לא יודעת אם אני צריכה לחפש משהו אחר. אם זה לא מספיק בוער בשבילי. אני שונאת להיות חשופה ופגיעה. ואיכשהו איתך זה בסדרץ ואני לא מבינה מה קורה כאן. אנשים כותבים על אהבה, שרים עליה, מדברים עליה בכזו תשוקה. למה אני לא מרגישה ככה? זה נבנה? זה ככה מהתחלה? זה לא זה? אני לא מתאימה? אתה לא נכון לי עכשיו? אני לא מבינה. אני לא מבינה אני לא מבינה אני לא מבינה כלום ויש לי בלאגן בלאגן בלאגן בראש.
| |
|
כינוי:
אפוקליפסה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
