שלום, שמי ליאור ואני אוהב כדורגל איטלקי.
כן, כן, אני יודע, זה לא הכי פופוליסטי במדינתינו הקטנטונת, עם הליגה השישית בטיבה באירופה.
[יותר מזה, זה בערך משול ללהיות נגוע בצרעת, או לפחות שוחר שלום]
ובכל זאת, לא תצליחו לשכנע אותי אחרת.
נראה לי שמומלץ ואף רצוי להמליץ לכל מי שקורא (וכותב) כאן שנבחרת איטליה היא אלופת העולם המכהנת, אז קצת כבוד בבקשה, תודה :)
התלבטתי מה לכתוב כאן, האם לעשות לכם קצת טיזר...
חשבתי אולי להכיר לכם את כל הסגל (כי בכל זאת, סטטיסטית רוב האנשים בישראל לא ממש עוקבים אחרי הסרייה א' ושאר שחקני הסגל שמשחקים ברחבי אירופה)
אבל ירדתי מהעניין.
במקום זה החלטתי לפלפל קצת את העניינים ולתת לכם 10 סיבות למה האזורי יכולים לקחת את המונדיאל, ו-10 סיבות למה אין סיכוי שזה יקרה.
למה כן?
הקדמה: הזכרונות מ-2006 לא עוזבים אותי, אף אחד בסביבתי בערך לא האמין באזורי, ורק אני כמו משוגע בטוח במיליון אחוז שהם יקחו, ועד היום, אני צוחק אחרון :)
1. מרצ'לו ליפי - דון ליפי, אחד מהמאמנים שידע הכדורגל האיטלקי (והעולם בכלל), אחד מגאוני הדור, האיש שהוביל את האזורי לזכות בגביע ב-2006, פינה את מקומו לדונאדוני שנכשל ביורו 2008, נקרא לדגל חזרה להציל את המודלת, אם מישהו יכול, זה כנראה הוא, כשהוא כבר יודע שצ'זארה פראנדלי יחליפו לאחר הטורניר, ליפי ירצה לעזוב את הג'וב עם גביע שני ברציפות לארון, וזכיה חמישית לאזורי בגביע העולמי.
2. ג'יאנלואיג'י בופון - עם כל הכבוד, תגידו מה שתגידו, מבחינתי ג'יג'י הוא עדיין השוער הכי טוב בעולם, וגם לאלו שיש עוד ספק, לא יכחישו שהוא מהמובילים (טופ 3 מינימום)
3. חוליית ההגנה - איטליה תמיד ידועה בחוליית הגנה אימתנית, מאומנת וממושמעת היטב, גם הפעם המקרה לא כל כך שונה, ומלבד בופון יש לנו בחולית ההגנה שילוב של שחקנים מנוסים ומוכרים יותר כמו קאנבארו, זמברוטה, וקייליני, ביחד עם כשרונות שבטח קצת פחות מוכרים לכם כמו דומניקו קרישטו (תזכרו את השם), תוסיפו לזה קישור הגנתי אימתני בדמות שמות כמו גאטוסו ודה רוסי, ונראה אתכם לא מתייאשים בדרך אל הענק בין הקורות :)
4. משמעת טקטית - איטליה, גם כשמשחקת רע, בד"כ מקפידה על משמעת טקטית, כפי שכבר ציינתי בסעיף הקודם, אפשר כבר להבין שזה די מתסכל לשחק מול איטליה, הגנה חזקה וקשוחה, הנעת כדור, הרחקות שצריך, החזקת כדור, והכל רק לא לספוג, אנחנו כבר נעקוץ במתפרצת אם צריך, אין בעיה.
5. חוליית קישור כשרונית - כן, כן, שמעתם נכון, למרות הסגל שנראה חלש ובחלקו לא מוכר, ולמרות שהוא הרבה פחות נוצץ לכאורה מ-2006, יש לא מעט כשרונות בקישור האיטלקי, מעבר לשמות שאמרתי קודם בצד ההגנתי יותר, יש לכם שבוודאי יצלצלו לכם מוכר כמו אנראה פירלו ומאורו קאמורנסי, תוסיפו אליהם כשרונות כמו אנג'לו פלומבו, סימונה פפה, והכשרון העולה קלאודיו מרקיזיו, וקיבלתם קישור ורסיטלי ומוכשר.
6. התקפה - למראית עין, נוטים לחשוב שלא קל להיות חלוץ בנבחרת איטלקית, מצד אחד, יש בזה משהו, אתה לא מקבל הרבה מצבים לעיתים, מצד שני, יש אנשים שלא מבינים שהמשנה האיטלקית אומרת דבר מאד פשוט: המטרה - רשת נקיה, האמצעי:כל השחקנים מרחיקים את הכדור הרחק מרחבת ה-16, מעבר לחצי, אל עבר הקשרים והחלוצים, המטרה של כולם היא בסופו של דבר שהכדורים יגיעו לחלוצים, שיכבשו, ואל דאגה, יש מי שיכבוש: אמנם ג'יוספה רוסי ומרקו בוריילו בחוץ, אבל לא חסר לנבחרת הזו כשרונות ומחץ בחוד: עם חוליית התקפה שמכילה את וינצ'נזו יאקווינטה, פאביו קוואליארלה, אנטוניו די נאטלה, אלברטו ג'ילארדינו וג'יאמפולו פאציני, יש לאיטליה מה למכור, ויש להגנות ממה לפחד.
7. מצבים נייחים - איטליה, למרות שתחסר בועטים מוכשרים כגון דל פיירו וטוטי, עדיין מחזיקה בבועטים מוכשרים כדוגמת אנדרה פירלו, ואיטליה, כדרכה, אוהבת לעקוץ ממצבים נייחים, ההגנות, שכבר מכירות את המלכודת, נופלות אליה כל פעם מחדש.
8. הגרלה טובה, בית חלש - כשהיריבות שלך הן: פראגוואי, ניו זילנד וסלובקיה, מישהו רוצה להמר שהאזורי לא יעלו שלב? :P
9. התייצבות במאני טיים, ומזל - אין מה לעשות, לאיטלקים יש את זה, אתם יכולים לא לאהוב ולבקר את הכדורגל האיטלקי, אבל בסופו של דבר, אצלם המטרה מקדשת את האמצעים, זה מתסכל את כל מי שלא בצד שלהם, אבל זה עובד להם, וזה יעבוד להם גם הפעם.
10. מסורת (הארון והסטטיסטיקה מדברים) - כפי שאמרתי בתחילת הפוסט, אלופת העולם המכהנת, ותוסיפו לזה שהיא הנבחרת השניה הכי מצליחה בעולם (ארבע זכיות ועוד 2 סגנויות), יש עוד מישהו שרוצה להמר על ספרד שמעולם לא זכתה בגביע העולמי? :)
למה לא?
1. מרצ'לו ליפי - העם אמר את דברו, בארץ המגף מזמן טוענים שדון ליפי איבד את זה, סופית, ולראיה: לאחר המונדיאל צ'זרה פראנדלי ימונה להחליפו, הזימונים ההזויים ואי הזימונים ההזויים אף יותר, הניפויים האחרונים, כל אלו גורמים לנו לפחד ולחשוב, שהדון לא היה צריך להענות לצו 8, ולהישאר בבית אבות.
2. בית אבות - הסגל זקן, עייף,ובכלל לא רעב להצלחה, אם דיברנו קודם על בית אבות, אז בהחלט נראה שדון ליפי החליט לאמץ את המודל של מילאן ולהקים בית אבות לאומי לתפארת ארץ המגף. עם שחקנים זקנים ועייפים כמו קנבארו, זמברוטה, פירלו, גאטוסו, קאמורנסי, לא בטוח שהצעירים המוכשרים או הפועלים האפורים האנונימים, יצליחו לכפות על אווירת בית האבות אשר שוררת בנבחרת.
3. נגמר הסוס (תקועים בעבר) - השנה 2010, ושנת 2006 נראית כמו זכרון רחוק, טור הזהב האיטלקי נגמר, הכדורגל האיטלקי בגסיסה איטית ואכזרית מאז, הסרייה א' איבדה את הכסף והככוכבים, ולאלופים נגמר כבר הדלק. מאז פרשת הקאלצ'יופולי, שנפתחה עכשיו מחדש, יובה ירדה ליגה, והנציגה האיטלקית הבחירה והאלופה מאז היא בכלל אינטר, קבוצה שבה שחקן איטלקי זו מילה גסה. דון ליפי השאיר הרבה כשרון בבית, והאמת, אין הרבה תקווה או אמונה, והפנים עם צ'זארה ליורו 2012.
4. חוליית ההגנה - עם כל הכבוד, אני לא רואה איך קייליני וקרישטו יכולים להחזיק מול החלוצים הטובים בעולם בלי שום תמיכה, עם כל הכבוד, זה קרב אבוד מראש.
5. חוליית הקישור - הקישור ההגנתי הוא מזמן לא זה, דניאלה דה רוסי לא יכול להחזיק לבד שם את כל העסק, וכפי שאמרתי כבר קודם, אין לו יותר מדי על מי לסמוך מאחורה, הוא ומרקיזיו ינסו לתת את המקסימום, אבל שוב כשהם מוקפים בחבורה של זקנים שגמרו את הסוס, אין על מה לדבר. תוסיפו לזה את העובדה שפשוט חסר לאיטליה את הניצוץ בקישור, ושכל שחקן שיכל לתת את הניצוץ הזה, נישאר בבית, זה לא נראה טוב.
6. חוליית ההתקפה - שוב, איטליה תמיד נתפסה כנבחרת הגנתית, בלי יכולת התקפיות מרשימות, האמת שבד"כ זה לא נכון אבל בסגל הזה, מעבר לפאציני, ואולי קוואה ודי נאטלה, לא הייתי תולה יותר מדי תקוות, יאק לא יציל את המצב כל פעם, וג'ילארדינו עוד מנגן בכינור מ-2006, בלי כל החברה שנופו או לא זומנו, זה לא ילך, יש גבול לכמה אפשר לעקוץ.
7. אין חיבור - ב-2006 הקבוצה מנתה שחקנים שמכירים אחד את השני טוב מאד, הסגל כלל בתוכו הרבה שחקני יובנטוס בשיא טור הזהב שלהם, אפשר לומר אפילו בשירת הברבור, ביחד עם עוד שחקנים כשרונים שמכירים אחד את השני טוב מאד, זה היה ברור שזה ילך, הפעם, אין על מה לדבר, עם איך שהליגה והקבוצות נראות, אין שום סיבה לתקווה מהנבחרת הזו.
8. הסגל לא נוצץ - בתכלס, אתם לא מכירים הרבה שחקנים מהסגל הזה, בד"כ הייתי אומר שזה כי אתם לא רואים כדורגל איטלקי, במקרה הזה, יש סיבה טובה.
9. העדר קילרים - לאיטליה בסגל הזה אין מספיק קילרים, אם פעם איטליה יכלה להסתמך על הקילר התורן שיעקוץ, הפעם אין לה ממש כאלה, ולכן, סיכויה קלושים
10. אנדרדוג - איטליה היא אנדרדוג הפעם, כן, אלופת העולם המכהנת באה כאנדרדוג, אבל לא אחד כזה שיעז, אלא אחד פחדן, פעם הייתי אומר לכם שזה מושלם, ושזה יעבוד לטובתם, הפעם, האמת, אין הרבה סיכוי.
אז המונדיאל קרב בצעדי ענק, ונבחרת איטליה היא סימן שאלה אחד גדול, גם כשאיטליה הייתה הרבה יותר גדולה ב-2006 אף אחד כמעט לא הימר עליה, אז מי יהמר עליה עכשיו?
מישהו צריך לא? :]
נכתב ע"י דודלי-אור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
