את שני ימי המשחקים האחרונים של המונדיאל ראיתי תחת עננה של חום. 38.7.
אני לא יודע מה קרה לגוף שלי שאחרי כל כך הרבה שנים החליט בשנים האחרונות ללקות בחום וכאלה, אבל אני חייב להגיד שזה ממש לא תענוג גדול, לראות כדורגל כשאתה מעוך כל כך. העניין המדהים הוא ששחקני כל הנבחרות נראו כאילו הם בעצמם לוקים בחום או בחולי אחר. אין ספק, עם כל ההתרגשות וכל השמחה, ימי הפתיחה של המונדיאל לא הביאו בשורה גדולה ובעיקר הביאו משחקים בינוניים.
על הטרגדיה בין צרפת לאורוגוואי ניסיתי לכתוב שלשום אבל מעשה-שטן, המחשב מחק לי את כל מה שכתבתי (אולי מזה נהייתי חולה). גם יום המשחקים השני והשלישי לא הביאו בשורה גדולה ולמעשה, עד גרמניה של אתמול, לא ראינו אף נבחרת שמציגה את היכולת המצופה ממנה או שמצליחה להפתיע או לרגש. מצד אחד, תמיד עצוב לראות את הגרמנים שמחים וחזקים, מהצד השני יכול להיות שזאת יריית הפתיחה האמיתית למונדיאל הזה. וכך, כפי שבכל עונת כוכב נולד מגיע האודישן שגורם לאחד מהשופטים להגיד "מבחינתי כוכב נולד ___ התחיל עכשיו" כך גם ניתן להגיד על ההופעה הגרמנית. הנה התחיל המונדיאל. וטוב שכך, אפילו אם זה בגרמנית ואפילו אם זה נגד האוסטרלים החביבים. העיקר שזה התחיל. העיקר שיש גולים.
אני בדרך כלל לא נוהג להתהדר בהצלחות של הימורים שאני מהמר, אבל במקרה הזה אני מרגיש שאני חייב. מה זה חייב...כמעט מתפוצץ. דיברתי בפעם הקודמת על הגיבור הטרגי האנגלי, זה שמופיע בכל מונדיאל והנה הוא הגיע. הפעם לא היה צריך לחכות עד לרבע הגמר כדי לפגוש אותו, הפעם האומה האנגלית נאלצה לחכות 40 דקות בדיוק. הבעיטה של דמפסי עדיין עושה את דרכה לשער, גרין כבר לא יתפוס אותה לעולם. בניגוד לכל אלו שמיהרו לשחוט את גרין, אני דווקא מרחם עליו. הרי ברור לכל אחד שמדובר בטעות של אחד למיליון. אני ממש לא רואה בזה סיבה להחליף את גרין בג'יימס, אלא אם כן רגשות הנקם של האומה כולה הן סיבה טובה. תנו לו צ'אנס, הרי עכשיו הוא יהיה נחוש יותר להוכיח את עצמו. ג'יימס דפוק כמו גרין אבל קיבל הרבה יותר צ'אנסים. למה לאנגליה להסתכן בשני גיבורים טרגיים. אפשר להסתפק באחד.
היום יש לנו יום מעניין. כבר כתבתי שבית ה' יכול להתפתח לבית מעניין מאוד והנה יריית הפתיחה בעוד חצי שעה. הולנד נגד דנמרק. ואן פרסי נגד בנדטנר. הלב הולך עם הולנד כמובן אבל אני ממש לא בטוח שיהיה קל. מה שכן, אם יהיה קל, שיהיה יפה. שיהיה 4-2 או משהו כזה. אנחנו בגרעון של שערים ומגיע לנו קצת אקשן (רבאק, חבר'ה, זרקו עצם, אני חולה...)
יפן קמרון הוא משחק הרבה יותר מעניין מכפי שנראה בתחילה ואיטליה היא אלופת העולם שבאה להגן על תוארה מול נבחרת דרום אמריקאית לא רעה בכלל. בקיצור, יום חגיגי עומד בפתח. שיהיה רק טוב.
"הבלוג של אילון"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
