מונדיאל 2010
הבלוג נולד כדי להביא תיאור של המשחקים על גביע העולם בדרום אפריקה |
כינוי:
מין: זכר
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2010
פייר, התאכזבתי / סיכום המונדיאל של הנווד
אז הם אלופי אירופה ואלופי עולם בכדורסל, מחזיקי גביע דיוויסי ועכשיו יש להם דאבל גם בכדורגל.
יש עוד כמה ענפים שהם שולטים בהם, אגב.
אימפריית הספורט הגדולה בעולם השתלטה סופית על העסק.
אבל המונדיאל הזה היה אכזבה גדולה מבחינתי.
ספרד זכתה במונדיאל בלי השחקן הכי מוכשר שלה, ורק כשהוא נכנס היא התחילה לשחק לעומק ולסכן את השער ההולנדי,
אחרי סשן בלתי נגמר ובלתי פוסק של צ'אבי לאינייסטה, בחזרה לצ'אבי שמוצא את אינסייטה שנותן מסירת רוחב גאונית על שלושה מטרים לצ'אבי, שמפתיע ומוסר אחורה לבוסקטס (מה הקשר שלו לנבחרת הכי טכנית בעולם?). חלאס!
גרמניה המדהימה, נבחרת הכי טובה בטורניר הזה בהפרש עצום, שיחקה לעומק.
חדירה, שוויינשטגר ואוזיל דחפו את הכדור לצדדים למולר ופודולסקי. קלוזה תמיד באמצע. אם הכדור הלך ימינה, פודולסקי נכנס פנימה. אם הכדור הלך שמאלה, מולר נכנס לאמצע. הם עשו את זה כ"כ מושלם וכ"כ יפה, שלרגעים חשבתי שמדובר בנבחרת הספרדית.
אל תבינו לא נכון, טענתי ואמשיך לטעון שספרד היא הנבחרת הכי מוכשרת בעולם והפייבוריטית של רוב האנשים שלא היו בתרדמת בשנתיים האחרונות,
אבל הדרך הייתה כ"כ רחוקה מהציפיות.
בקיצור, התאכזבתי מאוד.
התאכזבתי מאיטליה וצרפת (אבל במקרה של הצרפתים דווקא די שמחתי...). התאכזבתי מארגנטינה ובמיוחד מאנחל די מריה.
התאכזבתי מאנגליה, מברזיל (גם במקרה הזה שמחתי. אני פשוט לא אוהב אותם).
התאכזבתי מאלופת העולם החדשה, שכל מה שהיה נדרש מהמאמן שלה כדי להפוך אותה לאלופת עולם מאיימת שתתן תחושה של נצחיות הייתה לשלב את ססק פברגאס במקום צ'אבי אלונסו. זה הכל. זה היה הופך את הנבחרת הזאת למושלמת ואדירה, במקום לנבחרת בסגנון הפועל ת"א של שנות ה-80, עם ה-1-0 הקטן והמייגע.
הולנד? הפתעה נעימה. רק שניים מארבעת הנסיכים הגיעו. ואן פרסי ו-ואן דר וארט לא ממש פגעו.
סטקלנבורג סוף סוף קיבל הזדמנות והיה מצוין. הייטינחה זה בלם הכי בינוני בעולם כבר שנים ובמונדיאל הזה דווקא הפתיע לטובה.
דה יונג ו-ואן בומל סגרו היטב את האמצע וכל היחידה הזאת הובילה נבחרת שהפסידה רק בדקה ה-117 אחרי שישה נצחונות רצופים.
נבחרת הטורניר שלי:
שוער: מנואל נוייר (גרמניה)
מגן ימני: ואן דר ויל (הולנד)
בלם: קרלס פויול (ספרד)
בלם: דייגו לוגאנו (אורוגוואי)
מגן שמאלי: פיליפ להאם (גרמניה)
קשר: מסוט אוזיל (גרמניה)
קשר: ווסלי שניידר (הולנד)
קשר: סמי חדירה (גרמניה)
חלוץ: תומאס מולר (גרמניה)
חלוץ: דייגו פורלאן (אורוגוואי)
חלוץ: דויד וויאה (ספרד)
נשארו בחוץ: לואיס סוארז, אסמואה ג'יאן, לנדון דונובן, איקר קסיאס, קפדוויאה. הסדר פה באמת לא חשוב.
אינייסטה וצ'אבי, שני העילויים האדירים האלה נשארו בחוץ בגלל שטורניר שלם הם התמסרו לרוחב.
בברצלונה זה מסי שמכריח אותם לשחק קדימה.
בנבחרת ספרד זה ססק הגדול שמאלץ אותם, והוא פשוט שיחק מעט מדי וזאת, זאת, רבותיי, האכזבה הכי גדולה שלי בטורניר.
זה שהנבחרת הכי טובה בעולם זכתה, זה אחלה. זה שהיא עשתה את זה בלי השחקן שנותן לה את הברק והיופי והתכל'ס, פשוט הפך את זה למשעמם.
עוד כמה קטנות:
דני נוימן הוא הפרשן הכי גרוע בהיסטוריה של הכדורגל. קצרה היריעה מלתאר את כל השטויות שהאידיוט הזה פולט מהפה. יש קונצנזוס על כמה שהאיש גרוע, אבל קברניטי הערוץ הראשון שניזונים מכספי הציבור פשוט לא שמים עלינו. זאת בושה וחרפה.
הוובוזלות הרסו לי את כל ההנאה מהחלק הראשון של המונדיאל.
שלמה שרף תמיד נשמע על סף חנק. זה לא נעים לשמוע את זה מהבית!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
