ראיתי איך דמותה של גל הולכת נעלמת לה ורק מה שרציתי זה לבכות וזהו. אמרתי לעידן:"תקשיב אתם אמורים לחגוג היום שנה של חברות. זה לא יהיה הוגן שאני אהרוס לכם את זה!" עידן הושיט לי את ידו בשביל לקום ואמר:"מאיוש זה לא אמור להטריד אותך, גל ילדה גדולה היא חייבת להבין שהיא לא יכולה להגיד דברים על דעת עצמה ועוד דברים בשמי."הסתכלתי עליו ועיניו כ"כ נצצו ולפתע ראיתי את עצמי מתקרבת לשפתיו ופשוט התנשקנו. התנשקו שניות אחדות ואז אמרתי:"עידן סליחה, סליחה." והתכוונתי לרוץ משם, חשבתי מה עובר עליי זה כ"כ לא היה מתוכנן אבל לפני שהספקתי לרוץ הוא עצר אותי ואמר:"אל תצטערי בואי פשוט נשכח את זה טוב?"הנהנתי ולקחתי את דבריי ועפתי משם. תפסתי מונית וביקשתי:"לשכונת נווה זאת ב"ש ליד הקניון החדש. כמה אני צריכה?" הנהג אמר:"100 שקלים." לקחתי 100 שקלים ונתתי לנהג. כשהגענו יצאתי במהירות מהמכונית ועפתי הבייתה. הגעתי הבייתה מזל שאמא שלי לא הייתה בבית. רצתי לחדרי וסגרתי את הדלת. שכבתי על המיטה עם הפנים על הכרית ובכיתי. שמעתי דפיקה בדלת ואז קול:"מאיה זאת אמא חזרתי...אני יכולה להכנס?" ניסיתי להישמע לא בוכה ואמרתי:"אני רוצה להיות לבד." אמא אמרה מבעד לדלת:"למה קרה משהו?" אמרתי:"לא שום דבר, סתם מתחשק לי." אמא אמרה בקול עליז:"בסדר, אני לוקחת את נטשה לגלידה אם את רוצה תתקשרי ואני כבר אבוא לקחת אותך." אמרתי:"בסדר." שיהיה לכם ברור אליו מיקרים חריגים לזה שאמא בבית.
* * *
בשעה 5 התחלתי לקום מהמיטה כולי חיוורת הסתכלתי במראה. הלכתי לשטוף את פניי ולקחת כדור נגד הכאב ראש הנוראי שהיה לי. ואז קיבלתי צלצול מגל, עניתי:"הלו." "חתיכת גועלית שכמוך איך את מסוגלת לנשק את החבר שלי?" היא אמרה וניתקה. נו יופי חשבתי עכשיו גם הסיפור הזה. לא דיי הסיפור עם עידו עכשיו גם גל. שמעתי את אמא ונטשה חוזרות. נטשה התקרבה לדלת חדרי ואמרה:"מאיקה את יכולה לפתוח לי, אני צריכה לקחת חולצה שבטעות היא בחדר שלך." כמובן שזה היה התירוץ שלה להיכנס. אמרתי:"סורי מותק אין לי מצב רוח." היא אמרה:"מאיקה אולי תפתחי ונדבר." מאיקה זה היה הכינוי שלי בשבילה. אמרתי:"נטי אין לי כוח." ואז היא פתחה את הדלת ואמרה:"אני יודעת שאת לא מסכיה לי להיכנס, אבל אני מרגישה שעובר עלייך משהו אחותי." ואז כבר התחלתי לבכות שוב. סיפרתי לה והיא ריחצה עליי וחיבקה אותי וכמובן שוב בכיתי כי לא יכולתי להחזיק את הכאב בטוחי.