אמרתי בפחד:"למה היא צריכה לעבור ניתוח? היא הייתה בריאה." הרופא אמר בעצב:"אמך עברה טראומה לא קלה שהשפיעה על הלב שלה." התחילו לינזול דמעות על לחיי ואני מחזיקה את ידה של אמא ומחבקת אותה. אמא, אמא אני צועקת בליבי אני רוצה אותה בריאה ושלמה. הרופא הלך והשאיר אותי עם אמא. לפתע אני שומעת את הדלת נפתחת ונטשה עומדת שם. שאלתי אותה:"איך הגעת לכאן?" נטשה אמרה:"אני הגעתי במונית." אמרתי:"היא צריכה לעבור ניתוח." נטי חיבקה אותי ולחשה לי שהכל יהיה בסדר. לפתע אני שומעת מצלצל הפלאפון שלי, שנטי הביאה איתה עניתי:"הלו." ענו לי:"היי זה עידו מה מצב?" עניתי:"לא כ"כ טוב." עידו:"טוב אז אני הודיע לך משהו גיליתי ששיקרת לי בקשר לים." ועידו ניתק הרגשתי כ"כ רע עם עצמי איזה עוד בשורת אני יכולה לקבל היום?! נטשה אמרה:"את חייבת להגיע הבייתה ולישון קצת את חיוורת." אמרתי:"אני לא רוצה!" נטי אמרה:"לכי הבייתה קחי כסף, הינה הבאתי לך ותנסעי. המשרתת החדשה נופר קורי תכין לך מה שתרצי." נסעתי הבייתה. בבית חיכתה לי ארוחת צהריים מפנקת, אכלתי ואמרתי תודה לנופר. הלכתי לשכב על המיטה שלי.
* * *
בשעה 7 בערב צלצל הנייד שלי עניתי:"הלו." ענו לי:"היי מאיצ'וק מותק זה אני אבא." ישר ניתקתי לא רציתי לשמוע את האבא המגעיל שלי. המעשים שלו הובילו להתקף הלב של אמא שלי או הטראומה איך שלא קוראים למה שיש לה, אבל אבא שלי דוחה. אחרי רבע שעה צלצל הנייד שוב בדקתי מה כתוב על הצג. היה כתוב שיקו. ניתקתי לא רציתי לדבר איתה היא חלק חשוב מאוד בבעיות שלי אין לי כוח לעוד כמה. ואז נטי התקשרה ועניתי. היא אמרה:"מאיה תבואי מחר בשעה 10 בבוקר יקחו את אמא לניתוח." אמרתי:"ומה את לא תחזרי הבייתה היום?" נטשה ענתה:"לא, מאמוש אני צריכה להשאר עם אמא." אמרתי:"בסדר אבל תשמרי עלייה!" וניתקתי. ירדתי במורד המדרגות לקומה התחתונה 1- שם היה החדר של המשרתת. ניגשתי אל עבר חדרה ודפקתי. היא פתחה ושאלה:"את יכולה להכין לי ארוחת ערב?" המשרתת הינהנה ושאלה:"מה העלמה הצעירה תרצה לאכול?" אמרתי:"דבר ראשון לא עלמה אלא מאיה. דבר שני פנקייק עם סירופ שוקולד מעל." נופר חייכה וניגשה לעבודה. ואני הלכתי בינתיים לחצר. בחצר הייתה נדנדה ישנה שם אמא ואני היינו משחקות כשהייתי קטנה. התיישבתי בזהירות והתחלתי להתנדנד, הייתי אז בת 3 כשאמא לקחה אותי פעם ראשונה להתנדנד. נזכרתי בימים הטובים בלי דאגות, צרות או בעיות. ימי ילדות שם אמא הייתה מלאת שמחת חיים וגם אני. לא כמו היום שאני בקושי שמחה ואמא המון שעות בעבודה. פעם הכל היה טוב ויפה, נטשה הייתה שמחה ושיחקה איתי, לאבא הייתה אמא היא הייתה המלאך שלו אבל עכשיו הכל שונה, בלי שום קשר אני רוצה להיות קטנה ללא דאגות, ראש נקי, כולם דואגים לי ואני פשוט חייה את החיים שלי, לפתע הרגשתי סחרחורת ונפלתי מנדנדה בגובה מטר ומשהו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רחלוש מפעל הסיפורים (ע"ר)