יום חם בטירוף, מטיילים בברונקס-זו, ופתאום מתחיל לרדת מבול

שייק עם פירות יער ואסאי טריים

פתאום נפלה עליי שיכרות של שמחה, בברודוואי, אחר כך בברוקלין, ליאור לא הבין מה יש לי

ברוקלין ברידג' בשקיעה ואחריה, האורות של מנהטן, רוח ומלא תיירים

הפעם השניה שנסענו לוולמארט, רק בשביל לאכול בחוץ. נכנסנו למקדונלדס הכי טעים שאכלתי בו אי פעם, ופשוט לקחנו את הזמן. פאי סמור'ס שהיה אפוי ושווה במיוחד.

אחרי שיחה חופרת של סטן עם ליאור ואיתי, היה כבר חשוך והתחלנו ללכת לחדרים. כשהלכנו ראינו את הירח, צהוב וגדול משתקף במים. מדהים.

טיול אופניים של 22 ק"מ מהמחנה עד לקסקו, עצירה לגלידה וחזרה. יצאנו בלי מים, התייבשתי בדרך, נשברתי אבל לא התייאשתי. המשכנו לרכב. שוטר עצר ונתן לנו בקבוק גדול של מים. הגענו לנהר ושטפנו פנים. הגענו לפיירס. שרה הציעה לנו טרמפ חזרה וסירבנו. הובלתי כמעט ברצף את הדרך חזרה והיה נורא כיף. נפלתי בפעם הראשונה מהאופניים. הגענו למחנה. כשחזרנו זו לא הייתה שעה שמיועדת לטבילה במעיין אבל היה מציל ששאלנו אם אפשר, אז קפצנו למים הקרירים ולא הייתה דרך טובה יותר לסיים את המסע הזה.

אמצע האגם קופצים עם ג'וליאנה מסירת מנוע בחליפות הצלה, סוגרים מעגל