אהבות צעירים

*יום למחרת*

בבית ספר קייטי סיפרה לבנות את מה שקרה אתמול.

"אני מופתעת שהוא ניסה אחרי שבועיים לרוב זה על השבוע הראשון" אמרה טליה לא מופתעת.

"טליה..דיי" אמרה אליס.

"לא..היא צודקת.." אמרה קייטי בקול עצוב.

רוני שמע את השיחה כיוון שהוא עמד לא רחוק מהן והחליט שהוא צריך לעשות משהו בנידון

הוא עוד תכנן לשכב איתה.

מאוחר יותר אחרי בית הספר טליה הלכה למורה שלה לגיטרה (בנוסף לשירה היא גם ניגנה). היא תמיד הלכה אליו בשמחה רבה,הוא היה גבר בסביבות גיל 25 ומאוד נאה עיניים חומות ושיער שחור עד הכתפיים.

היא הלכה אליו כבר במשך 5 שנים ושמו היה מרטין.

הוא תמיד תמך בה ועודד אותה.

טליה סיפרה לו על התחרות והבחינות והוא הבטיח לה שיעזור בכל דרך אפשרית ולאחר מכן שאל "למדת את השיר שהבאתי לך?"

טליה הנהנה ונגנה אותו בצורה מושלמת.

מרטין הקשיב לה טוב טוב ואחרי שסיימה אמר "אני בטוח שאת תנצחי את כולם ותעשי הופעה שאף אחד לא ישכח"

טליה חייכה מרוב אושר,חיבקה אותו והודתה על התמיכה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

באותו זמן קייטי הייתה אצל רוני היא רצתה להבהיר לו כמה דברים אך כשהתחילה לדבר הוא קטע אותה ואמר "קייטי, תראי אני מתנצל על מה שהיה אתמול,באמת,אני לא אזרז אותך,כשתהיי מוכנה תגידי." ובלבו הוסיף:"עד אז אשתעשע עם אחרות".

קייטי הציתה בו משהו והוא נהנה מהאתגר שקיבל.

"עכשיו מה רצית להגיד?" שאל בקול תמים.

"אה...לא משנה...הכל בסדר" אמרה קייטי בקול מבולבל וחייכה,היא האמינה לו.

הם התכרבלו מתחת לשמיכה והתנשקו.

*יומיים לאחר מכן*

...:"הלו?"

רוני:"היי סקסית מה קורה?"

...:"רוני...מזמן לא שמעתי ממך"

רוני:"תגידי...בא לך ללכת היום למועדון לרקוד ואחרי זה אליי?"

...:"אווו מה קרה התגעגעת?"אמרה בקול מגורה

רוני:"מאוד...את חסרה לי..אז ניפגש?" שאל בשובבות

...:"ברור...היום ב10 הולך?"

רוני:"כן,נשיקות חתולה שלי"

בדיוק כשסיים לדבר צלצל הטלפון.

"הלו?"-זאת הייתה קייטי

"היי! תגיד בא לך ללכת היום להסתובב איתי ועם החבר'ה?

"אהה לא...סליחה אני עסוק" אמר ביובש

"טוב ביי..."

"טוב חבר'ה אני אשאר,לכו אתם"אמרה קייטי בעצב.

"מה אשאר?! בואי יהיה כיף!" אמרה טליה ולקחה את ידה,צעדה במרץ אל

מחוץ לדלת גוררת את קייטי אחריה.

כשהם הגיעו לשם הערב רק התחיל אך מהר מאוד הוא הפך לערב ריקודים לוהט במיוחד עם אנשים רוקדים לבד או בזוג,אורות צבעונים מאירים את רחבת הריקודים,והדי.ג'י דופק הופעה.

קייטי ישבה בצד והשאר כבשו את רחבת הריקודים.

"אךך מישל יפה שלי כמה התגעגעתי" אמר רוני בחיוך וניגש לנשק אותה.

(מישל-הבחורה שהוא דיבר איתה)

היא לבשה חצאית מיני שחוטיני הציץ ממנה וחולצה שחורה עם מחשוף גדול.

אחרי שהוא ראה אותה ככה הוא אמר במבט שובב "אולי ישר ניגש לעניין?"

"לא...בוא נהנה קצת יהיה לנו את כל הלילה".

הם הלכו לרקוד,רקדו צמוד מאוד אחד לשני...

לאחר מעט ריקודים נגשו לבר לשתות משהו.

לרוני לא היה מושג שקייטי יושבת במרחק כמה מטרים ממנו.

טליה ניגשה אליה, ניסתה לקרוא לה לרקוד כשלפתע ראתה את רוני מתמזמז עם מישל.

"זה לא רוני שם בצד?" ניסתה לבחון את הדמות.

קייטי הסתכלה וזיהתה אותו "כן זה הוא...הוא אמר שהוא יהיה עסוק הערב" אמרה בפליאה.

"כן....בלמזמז איזו זנזונת" אמרה טליה ברוגז

"אני לא מאמינה!" קראה קייטי בקול והלכה לראות מה הולך שם.

"רוני!" צעקה

הוא הסתכל עליה עם אודם אדום מרוח על פיו "מי זאת?" שאלה מישל בזלזול.

"אממ...חברה שלי" ענה רוני באי נוחות.

"לשעבר!" צעקה קייטי בבכי.

"לא, קייטי תקשיבי!"קרא בקול וניסה להסביר את עצמו.

"לא רוצה לשמוע! אל תתקרב אליי יותר!" והדמעות זלגו מעיניה ליבה ניקרע לגזרים והיא רצה החוצה,טליה ואליס רצו אחריה.

מישל הסתכלה במבט מטופש ולא הבינה מה הלך פה,אבל זה לא עניין אותה במיוחד,מי שעניין אותה היה רוני. היא נצמדה אליו ונישקה אותו בחושניות,אך הוא עצר אותה והסתכל לכיוון היציאה,הוא הרגיש נורא שקייטי ראתה אותו במצב כזה.

"עזוב אותה רוני,מה אני לא טובה בשבילך?" אמרה מישל והניחה את ידיו על מותניה ונישקה שוב.

רוני אמר בחיוך "את מושלמת" וזרם.

קייטי רצה הרחק משם ודמעות זולגות על לחייה "קייטי! קייטי!" נשמעו

קולותיהן של אליס וטליה שהיו בעקבותיה.

קייטי נעצרה והתיישבה על ספסל מעץ והדמעות ממשיכות לרדת,פניה אדומות,מנגבת את הדמעות עם ידה וליבה פגוע "איך הוא יכל לעשות לי את זה,איך?!"

מלמלה...ופרץ דמעות נוסף יצא ממנה,הבנות שתקו ופשוט ניסו להרגיעה.

"למה לא הקשבתי לך, טליה?!" הסתכלה עליה "כל זה לא היה קורה,כל מה שהוא אמר ניראה כל כך אמיתי, כל כך אמין,האמנתי לו כמו טיפשה והוא סתם שיחק בי" כעסה על עצמה.

טליה חיבקה אותה וליטפה את שיערה השחור "אל תאשימי את עצמך,האשם היחידי כאן זה הוא,שהוא..פשוט ככה...לא אכפת לו מאף אחת, רק מעצמו".

לאחר מספר דקות באו מייקל ודייויד.

קייטי ביקשה שיילוו אותה הביתה כי היא עייפה.

היא ניכנסה הביתה רגועה יחסית,לא רצתה שאביה יראה אותה בוכה,חלצה נעליים והלכה לכיוון החדר.

"איך עבר הערב?" שאל אביה מבעד לעיתון.

"מצוין" ענתה קייטי בקרירות ונעלה את דלת חדרה.

פשטה את שמלתה האדומה ולבשה פיג'מה ורדורדה ונכנסה למיטה.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת- "כנס" אמרה קייטי.

אביה ניכנס והתיישב לידה "את בסדר חמודה?" הוא שאל בדאגה.

"כן,הערב היה מצוין בחיים לא נהנתי ככה" ענתה בחיוך אך בפנים...ליבה כאב והיא רק התאפקה שלא לבכות.

"אני שמח,לילה טוב" נשק לה במצח ויצא.

היא ניסתה להירדם אך לא הצליחה התמונות של רוני והבחורה הזאת רצו במוחה בלי הפסקה,איך שהוא נגע בה ונישק אותה. איך הוא יכל לעשות כאלו דברים מתחת לאפה!?

ליבה של קייטי נפגע לא רק מהבגידה אלה גם מהמשחק שלו ברגשותיה, היא שיחק את עצמו בחור טוב ואוהב,מה שבעצם כל זה היה שקר אחד גדול.

קייטי קברה את עצמה מתחת לשמיכה והמשיכה לבכות עד שנרדמה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ליאת ישבה ובדקה מבחנים עד מאוחר, בדיוק כשסיימה נשמע צלצול טלפון.

"מי זה יכול להיות בשעה כזו?" שאלה את עצמה.

על המסך הופיע מספרו של עמית.

"הלו?"

"שלום.ליאת? אני מצטער על השעה המאוחרת,לא הערתי אותך?"

"או שלום,לא, זה בסדר אני לא ישנה"

הם התחילו לדבר על כל מיני נושאים עד שעמית שכח לגמרי ממה שרצה להגיד לה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

רוני ומישל פרצו לבית בנשיקות סוערות.

מישל פשטה ממנו את החולצה והחלה לנשק את כל גופו,השכיבה אותו על המיטה והתיישבה עליו,פתחה את מכנסיו,אך לפתע הוא עצר אותה...

מישל הביטה בו ולא הבינה למה הוא עצר "מה קרה מאמי?" שאלה.

"לא..לא..יודע אני מרגיש ממש לא נוח עם כל זה"

מישל גיחחה ואמרה "עזוב אותך, ראית איך היא הגיבה מה אתה צריך אותה כשיש לך אותי?"

והורידה את חולצתה,אך כשניסתה לנשק אותו הוא התרחק.

מישל הסתכלה עליו במבט מופתע וקמה מהמיטה.

"אני מבקש ממך שתלכי לא רוצה לבגוד בקייטי"

היא הייתה המומה לבשה את החולצה והלכה לכיוון הדלת כשעמדה לצאת,אמרה"אתה כבר בגדת בה ובעוד הרבה בנות אז מה נהייתה כזה רגיש ואוהב?!

אתה בחיים לא תשתנה כל מה שאתה מחפש זה רק סטוצים" יצאה וטרקה את הדלת אחריה.

רוני שכב על המיטה ופשוט לא ידע מה לעשות,אחרי שראה את האכזבה של קייטי החליט שצריך לדבר איתה.

בבוקר הוא הלך אליה בתקווה שהיא תסלח לו,אביה פתח את הדלת.

קייטי הייתה בחדר שלה וציירה על בלוק ציור ענק.

היה עליה חלוק ארוך ומכופתר ועליו כתמי צבע רבים ושערה אסוף בקליפס.

רוני דפק בדלת חדרה.

"יבוא" אמרה קייטי.

"או...היי מה אתה עושה פה?" העיפה בו מבט

"מה אתה עושה פה? זה היחס שאני מקבל? באתי להתנצל ולהשלים" אמר ברצינות.

קייטי הפסיקה לצייר והתיישבה על המיטה כששמעה את אביה אומר "אני הולך,אחזור מאוחר יותר" והדלת נסגרה.

"אין מה להתנצל ראיתי הכל טוב טוב והדבר שאני הכי שונאת זה שקר,אז תחסוך קשקושים, כבר שיקרת לי מספיק" אמרה באדישות.

הוא התקרב אליה והתיישב לידה, הביט היישר לתוך עיניה ואמר "אני אוהב רק אותך".

קייטי הביטה בו ולא האמינה לשום מילה, היא הייתה פגועה מידי.

"שכבתם?" היא שאלה פתאום

"לא" מה שבאמת לא קרה..

"שקרן" אמרה קייטי,פשוט לא הייתה מוכנה להאמין.

הוא ליטף את פניה ונישק אותה אך היא התרחקה ואמרה "רוני זה ניגמר!"

"לא זה לא" הוא ענה ונישק אותה בכוח.

"את שלי אני אוהב אותך ועד שתביני את זה אני לא אעזוב אותך" הוא נישק ונגע בה.

"תעזוב אותי אתה מכאיב לי!" וניסתה לקום אך לא הצליחה כי הוא היה חזק יותר ממנה.

הוא ניראה כאילו איזה שד ניכנס לתוכו ולא יכל לשלוט במעשיו.

"רוני בבקשה דיי" נישמע קולה המתחנן.

כשלפתע הוא התרחק ממנה,פניו היו מבולבלות וחיוורות,לא הבין מה נפל עליו.

רוני ניסה לחבק אותה ולהתנצל אך היא דחפה אותו "לך מפה לא רוצה לראות אותך!" קראה קייטי בכעס.

הוא השפיל את מבטו ופנה לכיוון היציאה "אני מצטער" אמר בשקט ויצא.

לפתע נישמע צלצול הפלאפון על הצג הופיע שמה של טליה.

"הלו?"

"היי,תתלבשי מהר ועוד 10 דקות אנחנו נחכה לך ליד הבית שלך" אמרה טליה בהתרגשות ולפני שקייטי הצליחה להגיד משהו השיחה נותקה. לא היה זמן לבכות, היא לבשה חולצה שחורה וג'ינס בצבע כחול כהה עם שרשרת בצד ליד הכיס,פיזרה את שערה והדגישה את עיניה עם עיפרון שחור,הצצה קטנה למראה ו...לדרך!.

"קייטי לפה!" טליה נופפה לה דרך החלון של המכונית

אליס,מייקל ודייויד היו כבר בפנים.

הם נסעו לבחינות של התחרות,נעצרו ליד בניין גבוה עם הרבה שלטים.

בפנים היו קירות לבנים מלאים בתמונות של זמרים ושחקנים.

הם נכנסו לתוך אולם גדול עם הרבה מושבים ובאמצע עמדה במה גדולה שלצדיה היו תלויים שני וילונות אדומים.

בשורה הראשונה ישבו 4 אנשים מבוגרים.

טליה הייתה מאוד לחוצה והבטיחה לעצמה שהיא תעשה כל מה שהיא יכולה.

היא עלתה לבמה ומהשאר ביקשו לחכות בחוץ.

השופטים נראו רציניים מאוד,"תתחילי בבקשה" אמר אחד מהם בעל קרחת ועיניים קטנות וחומות.

טליה לקחה נשימה עמוקה והתחילה לשיר,היא שרה שיר שניקרא "לאהוב עד הסוף"

אליס,שהייתה מבעד לדלת שמעה את טליה ואמרה בהתרגשות "זה השיר שכתבתי לה!" ועיניה התמלאו דמעות שמחה.

כשטליה סיימה לשיר השופטים הביטו בה ורשמו לעצמם כל מיני הערות,שוחחו ביניהם והיא חיכתה בקוצר רוח לתשובה.

כשהם סיימו לדבר הודיעו לה שהיא....