אהבות צעירים

כשלפתע יצא דייויד מאחת הדלתות.

אליס קרצה לו "המשימה בוצעה" אמרה לטליה בהצלחה ויצאה,היא הלכה הביתה.

דייויד הסתכל על טליה בעיניים נוצצות וחיוך מתוק,התקרב אליה ולחש לה

"את לא מתארת לעצמך כמה התגעגעתי" אמר ונישק אותה ברכות.

עיניה הכחולות זהרו מאושר ומהפתעה וחיוך ענק עלה על פניה.

"מה...מתי..הספקת?”

"הספקתי יפה שלי,בשבילך אעשה הכל אני מקווה שהתגעגעת"חייך ונשק שוב לשפתיה.

"אתה לא מתאר עד כמה אפילו! היית כ”כ חסר לי!"

הם התיישבו אל השולחן, הכל היה רומנטי כל כך, ארוחה לאור נרות,מוזיקת רקע שקטה,פרחים וזוג מאוהבים...

טליה כל כך שמחה לראות את דייויד שלא יכלה להפסיק להביט בו כל הארוחה. היא הסתכלה עליו בחולמניות,איזה בחור יושב מולה,איזה עיניים יפות,שפתיים רכות,מבט מאוהב,איך הוא נחמד לכולם ומתחשב,לב טוב,זו המתנה הכי טובה שהיא יכלה לבקש,להיות אתו ביום הולדתה.

לאחר הארוחה דייויד קם ממקומו ניגש אל טליה,ביקש ממנה לעצום עיניים, הביט בפניה הנאות,והוציא קופסא קטנה בצבע אדום(שבתוכה הייתה השרשרת).

הוא הוציא את השרשרת, קירב אל צאוורה וסגר..."וזה בשבילך אהובתי,מזל טוב" אמר.

טליה הייתה המומה,היא הביטה בתליון והחלה לבכות מרוב אושר וחיבקה אותו חזק ובקול חנוק אמרה "אני אוהבת אותך! אתה הדבר היקר לי מכל"

לאחר הארוחה דיוויד הזמין אותה לעלות אליו. הם עלו אל דייויד והתברר שאף אחד לא היה בבית..

הם נכנסו אל חדרו...והחלו להתנשק, הוא השכיב אותה על המיטה,נשק לשפתיה ירד אל הצוואר בעוד ידו מטיילת על גופה בעדינות. טליה חשה צמרמורות נעימות בגופה והייתה מוכנה להתמסר לדיוויד "אני רוצה אותך" אמר בתשוקה והחל לפתוח את שמלתה. הוא חיכה לרגע הזה הרבה זמן...

-למחרת בבוקר-השעה9

דייויד נישק את טליה והלך להכין ארוחת בוקר.

טליה התעוררה לאור קרני השמש החמימות,קמה,התלבשה ופנתה לכיוון המטבח, התיישבה על כיסא עץ והביטה בחיוך ישנוני על דיוויד מכין פנקייקים עדיין כלא מאמינה שזה אכן קרה.

דייויד ניגש אליה ונשק לה "אני אוהב אותך,זה היה לילה מדהים" לחש בחיוך. הם אכלו ארוחת בוקר ביחד ולאחר מכן טליה כבר הייתה חייבת ללכת הביתה למרות שזה היה יום שבת.

בביתה התקשרה אל אליס וביקשה לבוא אליה.

-דפיקה בדלת-

"מי שם?"

"זאת אני..."

אליס פתחה את הדלת"בואי היכנסי" אמרה בחיוך.

הן עלו אל חדרה והתיישנו על המיטה.

"נו...יאלה ספרי מה הלך שם! 

טליה כולה מסמיקה התחילה לספר. היא סיפרה על הארוחה ועל המתנה או יותר נכון,המתנות.

"ו...בסוף הייתי אצלו כל הלילה...את כבר בטח מנחשת מה היה שם" סיימה את הסיפור בחיוך מובך.

"וואו,לא ציפיתי לזה! אבל...מזל טוב!" חיבקה את חברתה. עדיין בתהליכי קליטה של כל המידע הזה. “המתנה שלך!” קראה אליס בקול ומיהרה אל המגירה. היא הוציאה קופסה גדולה יחסית עטופה נייר מתנות סגול והושיטה לטליה.

היא מהרה לפתוח את הקופסה ובפנים היה מונח אלבום שאליס הכינה בעצמה ובתוכו כל התמונות שלהן מתקופת הילדות עד עכשיו "תבטיחי לי שתוסיפי לשם תמונות עם השנים" חייכה אליס.

מאוחר יותר הן יצאו לטייל והמשיכו לדבר על מאורעות אמש

כשלפתע בדרך הן פגשו את.........

דייויד ומייקל..!

"היי בנות מה נישמע?"

"בסדר,לאן אתם הולכים?"

"סתם מטיילים תצטרפו אלינו?" שאלו בחיוך

הבנים הזמינו אותן לסרט ולאחר מכן הם סתם טיילו בפארק.

בילו שעות ביחד,צחקו ונהנו עד הערב.

בערב, כשאליס ליוותה את טליה לביתה הן שוחחו על מייקל.

"הוא כזה חמוד! רואה שהוא לא סנוב כמו שחשבת?!"

"כן כן מה שתגידי" צחקקה. היא ראתה שאליס התאהבה עוד יותר במייקל וחששה שתיפגע עוד יותר.

כשהן הגיעו לביתה הן נפרדו זו מזו ואליס הלכה.

כשחזרה הביתה עלתה לחדרה נשכבה על המיטה והחלה לכתוב ביומנה.

=============================================

למחרת בבוקר שיעור אנגלית בכיתה.

"בוקר טוב כיתה י"א '" אמרה המורה סוזן.

סוזן-המורה לאנגלית של קבוצת 4 יח"ל,היא הייתה אישה גדולה וגבוהה,בעלת שיער שחור קצר ועיניים חומות.

מייקל ואליס היו באותה כיתה, רק שמייקל לא תמיד הקשיב למה שהמורה הסבירה.

"ועכשיו בוחן להוציא דפים" אמרה בקול חזק

"אוי לא!! לא הבנתי כלום מההסברים האלו!" אמר לעצמו בייאוש.

"אליס אליס..!" לחש

"מה?" הסתובבה לאחור

"בבקשה תעזרי לי! אני לא מוכן!" התחנן

אליס צחקה,"אתה אף פעם לא מוכן,וזה הקטע של בוחן פתע,טוב..אני אעזור לך תעשה מה שאתה יודע ואני אכתוב לך את שאר התשובות רק שהיא לא תשים לב."

המורה חילקה את הבוחן.

אליס פתרה את שלה מהר ואז כתבה את התשובות למייקל.

בסוף השיעור הוא ניגש אליה והודה לה על העזרה.

"בכיף תבוא תמיד" צחקה. מייקל נישק אותה בלחי והיא הסמיקה. “נתראה" אמר ופנה ללכת

ובדיוק לילוש שמה לב, היא ממש התרגזה פניה האדימו וכמעט יצא לה עשן מהאוזניים.היא  רצה אל מייקל ולקחה אותו משם.

*******************************************************

באותו יום בערב בביתו של מייקל.

"מזה צריך להיות!?!!!" צרחה לילוש על מייקל  מכעס וקינאה

"מה עכשיו אתה בוגד בי עם האליס הזאת?!"

"תרגעי משוגעת,אין כלום ביני לבין אליס היא פשוט עזרה לי, אז הודתי לה!" ענה בקול מאופק אך הוא התחיל כבר להתרגז.

"כן בטח תירוצים תירוצים אני לא טובה מספיק בשבילך?!” צרחה זועמת ומיד קולה השתנה "רוצה שנעשה הפסקה?”  שאלה בקול פגוע

"יודעת מה!? כן! נימאס לי שאת תמיד חושבת שאני בוגד בך אין לך אמון בי אז נעשה הפסקה אולי תרגעי קצת!” 

לילוש יצאה מחדרו וטרקה חזק את הדלת.

מייקל התיישב אל המחשב והתחבר למסנג'ר.

דייויד:"היי אחי מה קורה?"

מייקל:"לא טוב, מה איתך?"

דייויד:"בסדר,מה קרה עם מי רבת?"

מייקל:"עם לילוש אלה מי? היא שוב חושבת שאני בוגד בה והפעם עם אליס"

דייויד:"מה?!  נו באמת...כמו תמיד. רגע,לא בגדת בה עם אליס?” שאל ליתר ביטחון

מייקל:"השתגעת?! כולה נתתי לה נשיקה בלחי בתור תודה על עזרה לילוש משוגעת..!!”

דייויד:"מסכים אחי תיפרד ממנה.!! היא לא אוהבת אותך איך אתה לא שם לב!?"

מייקל:"אני מבולבל אחי,לא יודע מה לעשות...טוב אני הולך לישון, ניפגש מחר"

דייויד:"ביי ביי"

הוא כיבה את המחשב והלך למיטה.