נתחיל מיום שישי
חזרתי הביתה מוקדם מהבצפר
ובדרך ראיתי זוג של שני בנים
שהולכים בטבעיות במקום שנחשב בעיניי כול כך לא מקבל.
הגעתי הביתה
כמעט סיימתי כבר לארוז את כל הדברים לטיול
ופתאום החלטתי שאני מוכן
מוכן לספר להם סופסוף
עזבתי את הכול בצד וכתבתי לפחות 10 טיוטות
לבסוף כתבתי מכתב קצר לאמא ואבא,
על זה שאני הומו
שהשלמתי עם עצמי
ואני מקווה שגם הם יגיעו לזה
כתבתי עוד אבל אני כבר לא זוכר.
השארתי את המכתב במגירה שלהם וברחתי לטיול.
בשנייה שעלינו לאוטבוס כתבתי לאמא אסמס שהשארתי להם משהו במגירה.
אחרי 10 דקות בערך הם מתקשרים. הם אמרו שהם קראו את המכתב
הם יודעים ושהם בסדר אם זה
אבל שאני לא אספר ליותר מדיי אנשים שזה לא עניינם משהו כאן עדיין נראה לי לא בסדר.
בטיול היה לי ממש כיף.
למרות כל הלחץ שהשארתי מאחורה.
ולמרות שכול כך נעלבתי
מהחניכים המטומטים האלה ששמו עליי קטשופ כשישנתי.
כמו מטומטם בכיתי כול כך הרבה
וזה סתם,כמעט שלא היה אכפת לי מזה
כל הלחץ יצא לי.
נכון שהיו כמה קטעים שלא היה לי כיף
אבל אני תמיד מסתכל בסוף
ורואה את הדברים הטובים
היה לי כיף לפגוש אנשים שאני אוהב,
לישון איתם,
להתחבר עם אנשים חדשים.
ולראות אותו כמעט כל הזמן
ולהנמס מהחיוך שלו..
בקיצור
תודה לכל מי שהיה חלק מזה 
עכשיו בבית
אני מנסה להתחמק מהשיחה שאמורה לבוא
בעקבות המכתב..
כל כך הרבה לחץ
אני חייב לעמוד בזה ולהמשיך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mister pumpkin