מודה אני לפניך, אלוהי המקטעים, אלוהי חוסר-השגרה, אלוהים של שברירי זמנים.

מודה אני על זיו פניהם של חברים שלא ראיתי מזה שנים.

מודה לפניך אל הציפיות, על אושר שנמשך לרגעים.

מודה אני.

על כסא מלכותך, ממרום כבודך, בבטחוני יוצר נקבים.

מודה אני לפניך אלוהים, על נקודה להשוואה כשמגעים ימים טובים.

אני מודה לך, על מחשבות, על דמיונות, על חרדות, על תקופה של חלומות,

על ריקנות ועל שתיקות.

אני מודה על הזנחת אל המאורע, על עוד יום ששום דבר משמעותי בו לא באמת קרה. 

מודה אני לפניך וגעגועי מוסרת לאלה של השגרה. 

אך אלוהי תקופות המעבר, חנון ורחום.

הקדש טיפה של משמעות לתכנון המחר.

שרגעים של גאווה בהווה יחליפו ייסורים על העבר. 

אל אלי, אלוהי תקופות 

אני מתחננת שלא תחזור לעיתים תכופות.

מודה אני בפניך, אלוהי ההבטחות 

הותרת אותי ריקה מתקוות.

-

עם אלים כאלה, לא פלא שכולנו חוטאים.

קטרינה.