נפלא פה. נפלא פה. נפלא פה. 

-

אבל שוב מבפנים הרוחות סוערות והגלים השלווים שכיסו את הנשמה בשמיכת קצף בוהק נמסים אל תוך הסערה

מתחילים לבעבע, לגעוש, להתערבל בינם לבין הים השחור. 

סלחי לי אבל בעת שאת כנראה מביטה בברקים בציפיה ומשחקת במבט עם טיפות הגשם שזולגות על החלון

אני אבקש ההפך, אבקש שיחדל לכלכלך לי את המחשבות. 

-

זרה בין מוכרים.

קירות שלעולם לא ירגישו כבית. 

ושום מקום על פני פיסת האדמה הזאת שאבותיהם של אחרים לחמו בה שנים - לחמו עליה,

לא מרגיש שייך. לא מרגיש מקבל מספיק, מחבק מספיק.

לא מרגיש מספיק. 

מספיק שווה ויתורים. מספיק שווה מאבקים. מספיק שווה למצמץ אל מול הסבל שהוא גורם 

ולהאמין שיש בו מן הטוב. 

להגיד שמצאתי. 

שהחיפושים הסתיימו. 

שיש מציאות, מתקבלת על הדעת, שבשבילה אני מוכנה.

מוכנה. מוכנה.

להפסיק לאבד את עצמי.  

-

מילות תודה לדף אלקטרוני -

זה המקום שלנו. אלו הצדדים המלוכלכים שלנו

ולשם שינוי, כאן - נהיה מי שנרצה. בשביל עצמנו. בשביל שאחרים יוכלו לשפוט אותנו בלא פנים,

בלא זהות מוחשית. כאן נוכל להקיא מתוכנו את הלכלוך שמצטבר בנו ברגעים בהם האצבעות שלנו לא מתקתקות על המקלדת.

את השנאה שקורעת אותנו כשאנו בורחים מהבדידות אל תוך הכביכול - מציאות שאנחנו יוצרים לעצמנו. 

-

המזוכיזם שבבחירה.

כשהדברים שאני הכי אוהבת הם אלו שמדכאים אותי יותר מכל.

קטרינה.

הנודדת הפוטנציאלית.