מתי תתחילי לכתוב? 

בנתיים. את נהנת לשרבט אותיות חסרות משמעות,

רוקדת דרך חוסר וודאות של חיים שלמים שעברו בתנועה אליה התמכרת. 

אבל כבר הצלחת להיגמל. 

נגמלת מסיגריות, נגמלת משקרים, נגמלת מלומר לעצמך 'בחיים של אחרים'.

כי הנה גם בשלך. 

נגמלת מלהיות מישהו אחר בכל פעם שנמאס לך מעצמך. 

את נגמלת. 

כי ידעת להתמכר. 

ידעת לפסוע על אותן העקבות שהשארת אל קרוסלת ההרס העצמי, 

אך בתבונה, בין סלסול לסלסול, 

עזבת אותה בקפיצה

אל תוך החול הרך. 

אל תוך אותם החללים בהם שקעו עקביך

ופסעת

ופסעת 

ופסעת 

אל עצמך. 

אבל מתי תתחילי לכתוב על זה?

-

כשאחדל מלפסוע.

קטרינה.