אני צומת, אליה מתנקזות שלוש דרכים,
מילים שמילמלו לפני שנים
ואז הדפיסו בכתבים. בשמי, קירילי ולטיני.
אני התנקזות של נחלי תרבויות תוההים.
אני שבילי מים של
זרמים.
זרמים.
אינני קולחת,
אינני דוממת,
אני מהומהמת.
היני מעוערת .
מעורערת מנחילי אנשים בעשרות צבעים,
מעיר של אלפי צועדים.
אני מהומהמת מיללות סירנות,
מרחש של עוני בצדי מדרכות
מידיים מתחננות
אל פאר מסנוור
שרק סותר להם על הלחי.
ממשיך
וסותר.
אני אבודה בגורדי שחקים אפורים,
בין פרסומות נוצצות
ששם-חסר-פנים ביים בהם חיים.
בבהייה ממושכת באנשים עייפים,
נרדמים על סמרפונים,
מתעוררים בין ספרים.
בין פירסט אווניו לווסט וילג',
אני פונה הרחק מכל comfort zone שאי פעם הכרתי.
-
מפה לשם, עברתי לניו-יורק.
קטרינה.