אמא כועסת שאני לא אוכלת
מסתכלת על הג'ינס החדש במידה 24 ורודה בי
'זאת מידה של תינוקות' היא אומרת
מנסה להסביר לה שהמידות גדולות אבל היא לא מאמינה
לוקחת את המשקל מהחדר שלי
'תאכלי עכשיו'
'השעה 11 בלילה, הרגע חזרתי מהעבודה. כל מה שאני רוצה זה להתקלח ולישון'
היא נכנעת
בטח לישון.. כבר תקופה ארוכה שאני לא נרדמת בלילות
הכל מוצף במחשבות שלא נותנות לי מנוחה כשאני הכי צריכה אותה
חוסר שינה שאני לא מצליחה לעצור
והחוסר בשעות שינה הזה בא לידי ביטוי במשך היום
אני נרדמת בכל מקום.. בשיעורים ..
והמורים כועסים על הציונים הגרועים
90 ירד ל60 ... 50... 20 ...
הם כותבים לי מגילות על המבחן, מבקשים שאחזור לעצמי
הערות על יותר מדי שעות עבודה
דלקת גרון, חולשה, אפאתיות, בעיות בלתי מוסברות בעיניים ..
המנהלים בעבודה מדברים על הבעיות הבריאותיות שלי
וזה לא רק הם .. אלה הערות שאני שומעת אינספור פעמים
'זה כי חסר לך סידן'
'ויטמינים'
'ברזל'
'B12'
'תלכי לבדוק את זה'
'תלכי כבר לעשות בדיקת דם'
הרי כולם יודעים מה הכי טוב בשבילי
ואבא מנסה לשכנע שהתבשילים שלו 'דיאטטים'
ואח שלי אומר שאני נראית רע, חיוורת, שרואים שאין לי אנרגיה
הוא רוצה לבנות לי תפריט מסודר. מצחיק.
ואמא עושה מבחני פתע על 'מה שמתי לך היום בסנדוויץ'??'
מזל שאני בודקת כל בוקר.
וכל הבנים האלה מסביבי.. כל פעם מישהו אחר מנסה את מזלו
אז הם מציעים לי לצאת, וכשאני מהססת ולא עונה הם לא מתייאשים
לא מבינים שממני הם לא יקבלו כלום
וזה לא שאני לא רוצה אהבה.. זה פשוט ש..
אני לא מסוגלת להימשך למישהו שרוצה אותי כלכך
זה גורם לי לחשוב שמשהו לא בסדר איתו
הרי יש אלפי בנות שם בחוץ
אז למה דווקא אני ?
ואני משתגעת. אם לא הייתי משוגעת עד עכשיו, אז פה הגבול נקרע
הכל מסביבי רועש בצורה לא הגיונית
וכשאני מנסה להסתגר בתוך עצמי אני מגלה שבפנים פי אלף רועש
וזה לא נגמר, וזה רק הולך ומתגבר הלחץ הזה
ואני על סף איבוד שפיות טוטאלי
ואין לי את הכלים להתמודד עם כל הרחש שמסביב
אז אני משתמשת בכלים היחידים שאני מכירה
לצום לאכול להקיא להכאיב לפצוע
לזרוק הכל לפח .
"אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי"
כינוי:
תהיי יפה ותשתקי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
