אני לא מבינה זה היה לטובתך אתה יזמתה אתה פישלתה והיה עדיף גם הפרידה הייתה נשארת ולא חוזרת אני יודעת שעשיתה הרבה בשבילי אני מודה לך באמת מכל הלב אף אחד לא השקיע בי ברמה כזאת ולך זה עוד פי 2 יותר קשה כי אתה כבול לה' ה' משחק בך כמו בובה ואתה לא רוצה להשתנות אז אני לא אשנה אותך אני לא אגיד לך "קח את המספריים שממש מתחת לאף שלך ותגזור את החוטים האלו" אני יודעת שהתוצאות של זה יהיו מאוד מכוערות ואתה ניסיתה לשכנע אותי כן להיות כבולה במשחק הבובות של ה' אני לא יכולה אני לא יכולה להיות כבולה לה' כשאין לי אחד אתה יכול להשתחרר ועדיין להאמין בו ולעשות הכל כדי לרצות אותו אני לא יכולה כי אין לי אחד כזה ניתקנו קשר כי זה סיכן אותך אבל מסתבר שקשה לך אחרי חודשים שלא דיברנו חזרתה אלי ואני בכיתי המילים שלך כל כך עצובות אבל שנינו יודעים שהיה עדיף אם לא הייתה מנסה להכיר אותי ואני לא הייתי זורמת אני לא יודעת מה לעשות איתך אתה כמו 10 אגורות בכיס ואין לי שמץ מה לעשות איתם אני אשמור אותם עד שאמצא מה לעשות איתם
סיוטים שלעולם לא נגמרים מכירים את זה ? כל לילה ... אותו סיוט ואז אתה מתחיל לחשוב שאולי מנסים למסור לך מסר
זהו הסיוט הלא נגמר שלי
אתה שוכב על רצפת עץ בחלל קטן מנסה להוציא קול אבל כלום לא יוצא ולא יצא גם לפני שנכנסתה לחלל הזה אתה דופק עם היד היחידה שלך בתקווה שמישהו יישמע אותך אבל אין תקווה החלל הזה עמוק בתוך האדמה אין אוויר מים אוכל כלום אתה והחצי גוף שלך שנשאר עוד עובד
סבא... לעולם לא אוכל לשכוח אותך עברתה הרבה ועם כל זה תמיד נשארתה עם חיוך אני חסרת נשימה כל פעם כשאני חושבת על החלום הנוראי הזה בתקווה שהוא לא היה באמת אני בחרדות בגללו אני מבטיחה שכל פעם שאבוא לסבתא אקח קצת זמן ללכת לבית קברות לטפח את הקבר שלך שמוקף באנשים שנפטרו בשנים האחרונות שאהבתה מוקף בילדים שלא הספיקו לחיות כל כך הרבה ומוקף בחברים הרווקים שלך (אני מודה באשמה שזה די הצחיק אותי) אבל בכל זאת אתה מוקף באנשים שעברו איתך את כל השנים האלו אתמול אמא הראתה לי את המחברת שלך עד אתמול לא ידעתי שאתה כותב שירים עברית ובאנגלית (לא ידעתי בכלל שאתה יודע אנגלית) הכתב בעברית מכוער ולא מובן אבל הכתב באנגלית יפה מסודר וחלק שירים יפים ומילים כה נוגעות אחרי זה בא לי רק לפגוש אותך שוב עוד ועוד לשבת איתך בזמן שאתה כותב שירים במיוחד השירים שאתה כותב לסבתא שהם הכי מושקעים
אני באמת מקווה שיש חיים אחרי המוות ואפגוש בך שוב אוהבת אותך המון
1. מסתבר שגם אנשים שחשבתי שאוהבים אותי שונאים אותי (אוי העיוורון והתמימות שבי)
2. חרמנות זה כמו סמים... באמת אתה יכול להפסיק מתי שבא לך זה הכל בראש
3. בחיים שלי אני אהבתי רק בן אדם אחד... מכל 4 החברים שהיו לי אהבתי באמת רק אחד מהם שהוא הראשון ברשימה... ועד היום קשה לי להתגבר עליו למרות שהוא השתנה (לרעה) ועברו כמה שנים מאז...
4. אני גם לפעמים ילדת מסכה כמו כולם אבל לא רק להם אלא גם לעצמי
5. אני מדברת הרבה אך תמיד יש את הניגודיות בלב ואני פשוט ממשיכה לשקר לעצמי
6. קשה לי אבל ממש קשה לי בלי מגע לא משנה ממי...
7. לפעמים אני פשוט לא מסוגלת לשתוק (לטובה ולרעה)
8. נותנת את הנשמה... מקבלת מעט
9. עושה הכל כדי לקבל משהו שאני רוצה (גם לטובה וגם לרעה..)
10. אני באמת זונה (מכל הבחינות) וגם מה שמסביר את 1...
נכון נשמע מפגר ? זה בדיוק כמו סיגריות גם מאחורי זה יכול לבוא מחלות גם זה יכול להרוג אותך לאמלל אותך אבל זאת הבריחה שלי הבריחה מהמציאות ניסיתי להגמל אבל זה לא הולך אני נעשת אומללה יותר ויותר אז החלטתי שאני חוזרת אבל פחות מפעם אבל בכל זאת חוזרת חבל שאפילו אנשים שמעשנים לא מבינים אותי
רכלנית מעצבנת ילדותית אלו ה"מחמאות" האחרונות ששמעתי לאחרונה חבל שהם לא רואים את עצמם מפגרים ומה הם? מלאכים? תעשו לי טובה הם מרכלים 24/7 מעצבנים לכל אחד יש את החלק הזה ילדותית? אם כבר ילדית אבל ילדותית זה מוגזם ! (ההבדל בין ילדית לילדותית זה ילדית זה פשוט להיות כמו ילד קטן שאוהב לשחק ו"תמים" כביכול... ילדותית זה להיות מפונקת בכיינית ילדת צומי וכו') הפעמים היחידות בהן אני מתבכיינת זה או כששמרתי דברים שעיצבנו או הרטיטו אותי בלב במשך יותר מידי זמן או רק פה כשאני לא רוצה שתהיה לי התפרצות באמצע שום מקום. וראיתי שהם תפסו מרחק ממני חלק אפילו ניתקו קשר אבל שיעשו מה שהם רוצים אני יכולה להגיד עוד דברים עליהם הם מושפעים ברמות מטורפות מהחברה אנוכיים חסרי לב (זאת אומרת כלפי החברה והמצב בישראל או בחו"ל או לגבי איכות הסביבה לא דברים אישיים) קמצנים לא רואים אף אחד ממטר ויש עוד אל תדאגו רק חבל שהם לא רואים את זה בטח זה היה פותר דבר או שניים או שהם היו מתנקים קשר איתי לגמרי אבל תכלס? גם טוב הכי גרוע אני אחזור לימים בהם ביליתי בספרייה כל הזמן החברים היחידים שאולי מאכזבים מידי פעם אבל תמיד מחכים לך זה מצער אותי לשמוע טימטום אנשים כל פעם מחדש אבל מה לעשות ככה זה הישראלים של היום
בטח רובכם ראיתם או שמעתם על הנסיך הקטן אבל לא ממש זוכרים הכל אני החלטתי שאני קוראת את הספר ורואה את הסרט
זהו א
ינו סיפור קל ולכן אני ממליצה במיוחד להורים או לבני נוער אשר מתכננים על בייביסיטרים או להבין יותר את אחייהם הקטנים או דברים שאני לא רוצה לציין פה.
כשאתם תקראו את הספר אתם תכנסו לעולם מוכר כזה שתמיד גורם לך לחייך ותוך כדי בילבול הספר מחזיר אותנו לתקופה בה היינו ילדים קטנים ותמימים ומבולבלים אך בעיניים שלנו ראינו את המציאות אך איננו ידענו אם היא טובה או רעה כשתקראו את הספר אתם פתאום תבינו... שלילד או לאחים שלכם הרבה יותר להציע הילד שם לב לכל דבר שונה הוא אולי חי באגדת ילדים אבל הוא רואה את המציאות בתפיסה אחרת הוא אינו משלה את עצמו בשלב הזה של החיים הוא רק נבנה וגדל עד שהוא גדול ונכנס למציאות ומאבד את כל מה שהיה לו ואז בגיל הנעורים ומעלה... אנחנו מתחילים להשלות את עצמינו "הבן אדם לא מוזר" "זה רק ורד למי איכפת ?" לילד בספר... הכל חשוב.. אפילו הורד שהייתה עוקצנית כלפיו אם לכולנו הייתה תפיסה כזאת תחשבו איפה היינו היום.
לטייס היה בעבר תפיסה כזאת אך הוא מספר שהמבוגרים הרסו לו את זה, וזה נכון. הוא מצייר פיל בתוך נחש אך כולם חשבו שזה כובע מה שהביא אותו למצב שעולמו הדמיוני נחרב בן רגע ע"י מבוגרים בלי חוש ילדי לפתע הוא פוגש בנסיך הקטן, שאכן מזהה את הציור ויודע שזה פיל בתוך נחש והטייס התחיל לחזור קצת לעולמו ולתפיסת ילדית כמו שהייתה לו פעם היה גם את הקטע שהנסיך ביקש מהטייס שייציר לו כבשה שום כבשה לא הייתה בסדר בשבילו לבסוף הטייס צייר לו קופסא ואמר "הינה שם הכבשה שלך" הנסיך התלהב ואמר "זה בדיוק מה שרציתי!" לא מובן למה הוא מתלהב מקופסא בתוך הקופסא הזאת.. הדימיון שלו נמצא (חחח קצת מזכיר לי פרק בבובספוג עם קופסאת הדימיון) לילד אין גבול דימיון מה שמראה לנו שאפשר גם להרגיל אותם להסתפק במעט אין צורך לפנק אותם כל הזמן תנו להם כמה קופסאות כפיות ותוכלו לעשות משחק מלחמה לא חייבים חיילי צעצוע לילד יש דימיון לא מהעולם הזה אחד מהדברים שהורסים את ילדינו זה שאנחנו נוטים לפנק אותם יותר מידי.
יש קטע שהוא פגש במלך מלך שבטוח שהוא שולט בהכל והוראותיו אינן מביעות שום הגיון קורה הרבה בחיים לא ? שהדברים שנראים לנו הגיוניים לילד לא נראים הגיוניים בכלל, והם צודקים. לדוגמא: גזענות, כשאמא עצבנית עליהם ללא סיבה. יש מלא דוגמאות.
הבא בתור בא הגאוותן שאני הייתי אומרת שזה אנשי צומי - סלבריטאים שעושים הכל כדי לקבל כותרת למה אנשים רוצים שיעריצו אותם בעצם... למה להעריץ אותם ? מה הם כבר עשו ? שיחקו בסרט ? התנשקו בפומבי ? למה חשוב להם שיעריצו אותם ? אני ממש אהבתי את הקטע הזה... כי אני אישית מתחברת אליו.
ואנחנו מגיעים לחלק עצוב - הכוכב של השיכור אני אישית לא אוהבת אנשים שותים מדיכאון הנסיך הקטן שאל אותו בתמימות למה הוא שותה השיכור ענה בשביל לשכוח את חרפתו שהינה היא השתייה זאת סיבה להמשיך לשתות עוד ? או כל דיכאון אחר ?
הלאה - איש העסקים דבר זה מופנה להורים שאין להם שניה לילדים שלהם כי הם שקועים יותר מידי בעבודה שלהם ואת ה4-3 שעות האלו אפשר לדחות ליום למחרת איש העסקים ענה בתשובות קצרות לא היה לו סבלנות מוכר לכם מאיפשהו ? עכשיו הילד יעשה הכל כדי להשיג את הצומת לב שלכם מהרגע בו אתם שמים רגל בבית אפילו אם זה אומר להפוך ולשבור את כל הבית אתם וילד שלכם צריכים את הצומת לב הזה, זה לא מגיע לילד שההורה שלו יחזור הביתה מאוחר כל יום ולא יהיה להם זמן איכות העבודה אינה שווה את זה.
והגענו למדליק הפנסים איש אומלל שעובד יום ולילה בכוכב קטן שיממה אחת היא בס"כ דקה הוא לא חייב לעבוד כל הזמן הוא לבד בכוכב אך כמו תמיד הוא אומר שהוא חייב גם כן קטע מאוד עצוב בעיניי.
והגענו לקטע של הגיאוגרף שאינו הולך לשום מקום והוא תמיד נשאר בכוכבו הוא יושב וכותב כל פעם כשמישהו בא לבקר אותו הוא מבקש שיתארו את כוכבם קצת מוגזם לא? אני הייתי קוראת לזה בטלנות במקום לעשות את עבודתך לבד אתה שולח ילדים לעשות את זה ? פשוט בושה תתחלקו בעבודה אין פה משהו רע
מי לא זוכר את הנחש ? אחד הדמויות הכי מפחידות בסיפור במציאות בהקשה אחת קטנה באצבעות בלי שאתם שמים לב מסוגלים לקחת את ילדכם אם לא תשגיחו ותטפלו בו כמו שצריך לכל מי שלא קרא את הסיפור אני לא אהרוס לו אבל הנחש הצליח לעבוד עליו בצורה כזאת או אחרת כמה קל לעבוד על ילדים קטנים ותמימים נכון ?
הגענו לגן השושנים שנראים בדיוק כמו השושנה של הנסיך הקטן השושנה אמרה לו שהיא מיוחד ממינה כשהוא ראה שיש עוד כמוהה הוא הרגיש נכזב, שהשושנה שיקרה לו אך עם הסיפור הוא הבין שהיא אכן מיוחדת ממינה ואיך הוא מגיע למסקנה הזאת ? בזכות שועל שהוא פוגש בסיפור שאומר לו שכל התרנגולות דומות כל השועלים דומים ואפילו בני אדם אך אם תאלף את השועל, בשבילך הוא יהיה מיוחד במינו. וזה נכון ! תטפלו בילדכם בצורה מיוחדת ואוהבת כדי שגם הוא יהיה מיוחד במינו, בשבילכם.
אני אעצור פה את השאר אתם תצטרכו לקרוא יש לכם דרך ארוכה כשמדובר בילדים שלכם
טוב אז ככה הלך לי החופש ! איזה יופי D: 1. עד אמצע אוגוסוט אני הולכת ללימודי קיץ 2. מאמצע אוגוסט אז בין אמצע לסוף אוגוסט אני עובדת מה שמשאיר לי שבוע מהחופש בלבד ! 3. סבא שלי נפטר שילשום ... מדהים ! פשוט נהדר ! כשאתם שומעים שסבא של מישהו נפטר אתם ככה "האמ זה רק סבא שנפטר ביג דיל גם ככה הוא פג תוקף" אתם יודעים מה ? חבל חסרי לב
חרא מצב... להיות בדיכאון .. כל כך הרבה דברים בראש כל כך הרבה דברים לפרוק אבל תכלס ? מי יקשיב ? כולם זונות אנוכיות, לא משנה כמה אבכה ואצעק זה לא ממש יזיז להם.. למה יש להם בעיות משלהם אז אין להם זמן לבעיות של אחרים אבל מה ? הם חושבים שהם מיוחד שלאנשים אחרים יש זמן לבעיות שלהם. כוס עאמק נמאס לי להיות נחמדה ולעזור להם ב"בעיות" שלהם ובשבילי לשים את הבעיות שלי בצד זה כאילו שלחו אותי לגיהנום מיוצר במיוחד בשבילי.
אין לי אף אחד
אפילו ליטוף קטן מסכן... אין.. מרגישה כמו האישה בשיר של הדג נחש, אף אחד, לאף אחד לא באמת איכפת לא משנה כמה זה גרוע.
נכשלתי במשימה למלא את המחברת חפירות שלי... הייתי אמורה למלא אותו בתוך חודש ולא הלך לי אפילו לא הגעתי לחצי ואני כבר התחלתי מחצית ג', שיעורי היסטוריה בלבד מאתמול עד ה9 לאוגוסט והמורה ? חופר למקומות לא קשורים בלבד... לפחות היו אני יוצאת שעתיים לפני הזמן (אני יוצאת ב10 במקום 11:45) אני משועממת רצח ואני מציירת על השולחן, ב10 יש לי חצי שעה לחכות להסעה שלי לת"א אז כנראה אנצל את ההזדמנות לקנות סיגריות בתקווה שאמא שלי לא תשים לב.
החלטתי להעלות קצת את המצב רוח לזמן הקרוב בתקווה שאמצא מישהו באזור שיהיה מוכן לשבת להתחבק איתי ולהקשיב לי XD בינתיים שורדים תהנו מהוידאו בטח אתם מכירים XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יובלX_X
