אני יודעת שמלא זמן לא עידכנתי את הבלוג
אבל זה קורה...
החופש שלי היה חופש נוראי
ולא בגלל שאני דיכאונית
אלא בגלל שאני באמת לא מאחלת לכם ... לאף אחד ממכם חופש שכזה(אלא אם אתם חארות או צריכים קצת ניעור כדי להכניס אתכם למציאות)
נתחיל מההתחלה
- היה לי מחצית ג' שביזבז לי חצי מהחופש
- סבא שלי... בין האנשים היחידים במשפחה שהתחברתי אליהם... נפטר
- ה(בוא נקרא לו המאהב) שלי ... שהיה דתי... בהתחלה חזר לדבר איתי וחזרנו לדבר שוב... לאהוב ולאהב... אחרי שבוע-שבועיים הוא נהרג...
- עבדתי ישר אחרי שיצאתי ממחצית ג'... והבוסית מגעילה לא נתנה לנו הפסקות ועבדנו 7 שעות ברציפות ויש לה שפוטה מטומטמת שצורחת ועושה מה שבא לה ומאשימה אותנו ומעבידה אותנו
- הוטדרתי מינית באינטרנט ופירסמו תמונות עירום שלי והייתי בחקירות אצל המשטרה ועדיין לא עשו עם זה כלום
- הידיד הכי טוב שלי.. שמעולם לא הייתה לו חברה... עכשיו יש לו... ואתם יודעים מה זה אומר ... בגלל שאנחנו גרים ב2 קצוות עולם אני לא יכולה להפריע לו שישים לב שאני חיה... הוא שקוע עמוקות בחברה שלו ואני מרגישה שאין לי עם מי לדבר...
והוא לא מבין על מה אני מדברת כשאמרתי לו שהוא בקושי שם לב שאני חיה
וזה החופש המופלא שלי
ועכשיו י"א...
מורה חדשה
כיתה מעצבנת כהרגלה
לוקר רחוק
ליד אומצניקים הזבלות
מחשב מפגר
ולבד....
פשוט לבד