למה לא יכולים להיות לי חיים נורמלים?
שתהיה לי משפחה נורמלית,חמה ואוהבת?
שתהיה לי סביבה שאני יודעת כשאצטרך את התמיכה
שלה,היא אכן תהיה שם כדי לתמוך בי.
אני יכולה לחסוך לכם את המחשבות וההתלבטיות ולהגיד
אני ילדה בודדה,ומטומטמת.
אני חסרת טקאט,אני נוטה לחשוב שאני בסדר כשאני לא.
אני לא מושלמת מבחינת כלום,וגם מבחינת אופי אני די חרא..
אני אוהבת לעזור,אבל לעצמי אני אפילו לא עוזרת.
הייתי שמחה להעלם מהעולם הזה .. גם ככה אין לי פה כלום.
כל החברות שלי,או שהיו,כבר לא אכפת להן כל כך..כל אחד תקוע
בעולם משלו,וזה ידוע,למה שיפנו זמן בשביל אדם כמוני?
איבדתי קשרים בגלל הטמטום שלי,שאני מנסה להחזיר ובקושי מצליח לי..
והמשפחה,שלא נדבר,רק שונאים אחד את השני בבית הזה,וחוץ מצעקות אין כלום..
אה וכן,לפעמים גם מכות,בקיצר..אם אלה חיים,לא רוצה לחיות אותם.
אבל כאלו זו בחירה שלי..משפחה וחיים לא בוחרים..צריך להתמודד..
אבל כשזה כבר נמאס להתמודד?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Winter..