אז זהו.. אחרי 50 שעות קריאה, סיימתי את הספר הזה שכולם מדברים עליו. האמת? היה שווה את זה. וכמיטב המסורת- סיכום הספר על פי שיטת ירק:

נתונים יבשים:

שם הספר: 50 גוונים של אפור-שם הספר הוא משחק מילים שאבד בתרגום לעברית (נקרא באנגלית- Fifty Shades Of Grey- כשהמילה grey מכוונת לאחת מדמויות הסדרה שזהו שמה. ובעקבות כך המילה shades יכולה להתפרש גם כצללים).

סופרת: א.ל. ג'יימס (אריקה לנרד)

ז'אנר: רומן אירוטי

שנת הוצאה: 2011

מספר עמודים:571

שפת מקור: אנגלית

איך הגעתי אל הספר? הוא בכל מקום! ... אבל, דרך הבנות מהחמ"ל .

 התקציר בגב הספר:

אנסטסיה סטיל, סטודנטית לספרות, יוצאת לראיין את היזם הצעיר והמצליח כריסטיאן גריי. במשרד רחב הידיים שבקומה העשרים היא פוגשת גבר מבריק ויפה תואר שגורם לה, פשוטו כמשמעו, לאבד את  שיווי  המשקל.  היא  מופתעת  מהעוצמה  שבה  היא  נמשכת  אליו,ומופתעת עוד יותר לגלות שלמרות חוסר ניסיונה – גם הוא רוצה בה. ואז הוא מסביר לה מהם התנאים שלו, והיא מגלה מה זה להיות מופתעת באמת.הטעם  המיני  הייחודי  של  כריסטיאן  גריי  מעורר  באנסטסיה  רגשות מעורבים, ועל ספו של מימוש הקשר ביניהם היא חשה מידות שוות של משיכה ופחד. שכן למרות סממני ההצלחה הרבים – עסקים בינלאומיים משגשגים, עושר רב ומשפחה אוהבת – כריסטיאן גריי הוא גבר רדוף שדים הנשלט בידי הצורך לשלוט. כשבסופו  של  דבר  היא עושה את הצעד המוביל את שניהם לרומן לוהט ונטול מעצורים, אנסטסיה מגלה את הסודות של גריי – וגם צוללת אל תוך מעמקי התשוקות האפלות שלה עצמה.טרילוגיית חמישים גוונים היא סדרת ספרים סקסית, ממכרת ופורצת גבולות, ששברה את כל השיאים המוכרים בתחום ההוצאה לאור היתה לתופעה  ספרותית  וחברתית  מרתקת.  היא  תישאר  עם  הקוראים  עד קצה הלילה ועד בכלל. היא מיועדת לקוראים בוגרים בלבד.

נתונים רטובים:

דירוג הספר (בעיני): ממממ..... 9.5 בסולם ירק , רק בגלל עומס סצינות הסקס וחוסר המקוריות לקראת סוף הספר.

מה אהבתי בספר? הכתיבה נעימה לקריאה והעמודים לא מורגשים. הספר מאד מצחיק. מצאתי את עצמי צוחקת מרגע לרגע במהלך הקריאה (אם לא בשביל האירוטיקה, אז בשביל ההומור! ). מלבד זה, הוא רומן שתפס אותי היטב.  אה,כן, ורוב הסצינות האירוטיות היו דיי מרתקות.

למי הוא יתאים? הספר מכיל סצינות סקס מתוארות לפרטי פרטים,כולל כמה חלקים שכוללים (קצת) סאדו-מאזו (לא מאיים מדי,מבטיחה). אז מבחינת גיל נסכם על 17 ומעלה נניח, ומבחינת ג'נדר אני יודעת שהרוב המוחלט הוא קוראות, אני מניחה שהוא קוסם יותר למין הנשי.

ציטוט נבחר: מכיוון שחרגתי ממנהגי וקראתי ספר שאינו יצירה ספרותית קלאסית, ההנאה מהספר הייתה במכלול ולא נקודתית, לכן בחרתי בציטוט שמציג סיטואציה מאד טעונה בספר-

-הנה,זה גבר נזקק. הפחד שלו חשוף וגלוי בעליל, אבל הוא אבוד... אי שם באפלה שלו. עיניו פעורות וקודרות ומעונות. אני יכולה להרגיע אותו, להצטרף אליו לזמן-מה באפלה ולהחזיר אותו אל האור.

"תראה לי," אני לוחשת.

"להראות לך?"

"תראה לי כמה זה יכול לכאוב."

"מה?"

"תעניש אותי. אני רוצה לדעת כמה נורא זה יכול להיות."

כריסטיאן נסוג ומתרחק ממני, מבולבל לחלוטין.

"את תנסי?"

"כן. אמרתי שכן." אבל יש לי כוונה נסתרת. אם אעשה את זה למענו, אולי הוא ירשה לי לגעת בו.

הוא ממצמץ. "אנה, את כל כך מבלבלת."

"גם אני בעצמי מבולבלת. אני מנסה לעכל ולהבין את כל זה. ואז אתה ואני נדע, פעם אחת ולתמיד אם אני מסוגלת לעשות את זה. ואם יתברר שאני יכולה להתמודד עם זה, אז אולי אתה- " אני לא מוצאת את המילים, ועיניו נפערות שוב. הוא מבין שאני מתייחס לעניין הנגיעה בו. לרגע הוא נראה כנקרע בין אפשרויות אבל אז נטענים תווי פניו בהחלטה נחושה כפלדה , והוא מצמצם את עיניו ומביט בי במבט מהורהר, כשוקל חלופות שונות.

פתאום הוא תופס לי את הזרוע באחיזה איתנה ופונה ומוביל אותי אל מחוץ לחדר המגורים הכביר , במעלה המדרגות, אל חדר המשחקים. עונג וכאב, פרס ועונש- דברים שאמר לפני זמן כה רב מהדהדים במחשבותי.

"אני אראה לך כמה נורא זה יכול להיות , ואז תוכלי להחליט בעצמך." הוא עוצר לפני הדלת. "את מוכנה לזה?"

אני מהנהנת, הגעתי לידי החלטה, ואני מרגישה קצת מסוחררת, כאילו אני עומדת להתעלף. כל הדם אוזל מפני.

הוא פותח את הדלת ועדיין מחזיק בזרועי, תופס מה שנראה כמו חגורה מהמתלה שליד הדלת,ואז מוביל אותי אל ספסל העור האדום שבפינה המרוחקת של החדר.

"תתכופפי מעל לספסל," הוא ממלמל בשקט.

הדמות שהכי התחברתי אליה: לכאורה- אנסטסיה סטילס הייתה אמורה להתאים לקטגוריה זו, אך למעשה מר כריסטיאן גריי זוכה בתואר.  אמנם אינני חובבת BDSM, אך יש כמה קווי דמות, לא חיוביים במיוחד,שהזדהיתי איתם עד מאד, ביניהם חוסר העניין בחברה,  האובססיביות שלו  והפגיעות הגדולה. כמה עצוב שמצאתי את עצמי דומה לאדם כמו מר גריי..

בשורה התחתונה: מומלץ בחום לכל מי שרוצה לחוש נאהבת, ולהוציא את עצמה משגרת חייה . מי שחוששת מהסאדיזם בספר - אגלה שישנן רק שתי סצינות כאב (אחת מהם לעיל) וכל השאר מלא באהבה ולבבות באוויר (טוב,בערך ) .  בקיצור- רוצו לקרוא!

תהנו  ירק (שעוד לא ממש התאפסה על עצמה מהבכי)