באמת שאין כמו הבית, זה המקום הכי קרוב ותומך. מקום שכיף לחזור אליו רוב הזמן...

אבל למה שניים?!

אז כן, עכשיו כשההורים שלי נפרדו אבא שלי עבר דירה. ורק הספקנו לעכל את זה שהם נפרדו ועכשיו הם החליטו שנעבור גם לגור אצל אבא מידי פעם -.-

עכשיו לא שחס וחלילה יש לי משהו כלפי אבא! פשוט זה כל כך מוזר.. ילד לא רגיל לגדול בשני בתים..

זה כל כך מוזר.

אני מרגישה כמו חפץ. חפץ שצריך לשמור עליו, להעביר אותו ממקום למקום...

:|