ההורים של אמא שלי נהרגו בתאונת דרכים כשאמא שלי הייתה בת 15.

היינו בחג אצל דודים שלי שגרים בעומר ואמא שלי הלכה לבקר בקבר של ההורים שלה (בבאר שבע) אז באתי איתה. אני מכירה טוב את הסיפור, אנחנו באים כל שנה לאזכרה. אני יכולה לזהות את הקבר שלהם מבין מאות קברים בקלות...

אני תמיד רואה כמה קשה לה, למרות שהיא שמה משקפי שמש וחושבת שאני לא רואה את העיניים הבורקות מדמעות. זה אף פעם לא קל ובמיוחד עכשיו כשהיא עוברת תקופה לא קלה בכלל...

המחשבה שעברה לי בראש כשראיתי אותה מלטפת בידה את הכיתוב על המצבה הייתה 'אם הייתי במקומה, לא הייתי מחזיקה מעמד...'