עדי ! עדי ! קומי ! , בכתה שני .
עדי , בבקשה תקומי ! צעק שון . החבר של עדי .
"בנתיים עדיף שאני לא יספר לאף אחד על מה שקרה כאן" חשבה לעצמה עדי .
ואז אמרה בקול , אני לא יודעת . אני ממש עייפה .
אני חושבת שעדיף שאתה תישאר איתה שון , אני ממש חייבת ללכת . מצטערת עדידושה , אני חייבת לעוף , שון ישמור עלייך .
זה בסדר , לכי לאן שאת צריכה, אני יתקשר אלייך עוד מעט , אמרה עדי .
הינה קמה הילדה הישנונית והיפה שלי , בוקר טוב לך .
בוקר טוב אמא , איפה שון ?
הוא ישן בחדר אורחים , הוא רצה להישאר פה , לא יודעת למה , הוא לא אמר כלום .
אוקי , אני הולכת להכין לי ולשון ארוחת בוקר , את רוצה גם ?
לא תודה .
בוקר טוב אהובה שלי , הכנת לנו ארוחת בוקר ? שאל שון .
כן כן , את רעב ? אני מקווה שכן כי השקעתי . קרצה לו עדי .
כן , בואי נשב . תגידי , מה קרה אתמול באמת ?
כלום , באמת שכלום . אמרה עדי .
עדדדדייי , מה קרה ? !
אוקי , אוקי , נדבר על זה אחרי שנגמור לאכול . אמרה עדי .
את רוצה שנלך לים ? שאל שון .
כן .
נו , עכשיו אנחנו בים . מה קרה אתמול ? שאל שון .
"אני יודעת שאני צריכה להיות כנה איתך , ואני אוהבת אותך , אבל אני מפחדת לספר לך אתזה . " חשבה לעצמה .
לא קרה כלום , סתם ישבתי בסלון ושתיתי ואז היה צלצול טלפון ונבהלתי אז דפקתי את הראש בטעות והתעלפתי כנראה מהמכה .שיקרה עדי.
אוקי , אז למה הסתרת את זה ממני ומשני? ולמה רצית שנדבר על זה בים ? שאל שון .
כי לא רציתי שתדאגו יותר מידי , וזה סתם היה תירוץ לבוא איתך לים .קרצה לו עדי .
אני אוהבת אותך את יודעת ? אמר לך שון, ונישק אותה .
כשהם חזרו , עדי פתחה את הוורד [התוכנת כתיבה הזאת שיש במחשב] ,
היא חשבה שתוכל לכתוב הכול שם , כמו יומן , רק במחשב ולא בכתב יד.
"יומני היקר , אתמול אני וחברתי הטובה שני חזרנו ממועדון , בדרך חזרה שני נהגה .
היא כנראה פגעה במישהו , אבל כשהסתכלנו על הכביש הוא לא היה שם .
בבוקר שלמחרת הייתה דפיקה בדלת , אני פתחתי , הייתי לבד בבית .
נכנס איש, מושלם בלי יוצא מין הכלל , הוא דימם וטען שאני ושני פגענו בו בלילה שלפני .
שנייה אחרי זה מצאתי את עצמי מול שני ושון , הם מצאו אותי מעולפת ומאז לא ראיתי יותר את האיש .
בשום מקום .
מאז , אני מסתכלת בחלון של חדרי כל ערב בתקווה שהוא יופיע .
רק שהוא יופיע , זה כל מה שאני מבקשת, לא יותר מזה .
לא סיפרתי על כך לאף אחד , שיקרתי להם . לחבר שלי ולחברה הכי טובה שלי [!] אני כזאת מגעילה .
לא מגיע להם חברה כמוני , אני לא מאמינה ששיקרתי להם ככה .
אבל לא יכלתי להגיד להם את האמת .
אני רק רוצה לראות אותו שוב , ולהבין - מה קרה ואיך לא ראינו אותו לאחר שפגענו אותו , ואיך הוא מצא אותי בכלל .
זהו , זה היה הפעם הראשונה שכתבתי כאן , אני אמשיך לכתוב כשיהיה לי עוד על הלב ."
" יומני היקר , עברו ימים , שבועות , עברו כבר חודשיים
הכול כרגיל , אך אותו עוד לא ראיתי . מקווה עדיין לראות אותו, ולא מפסיקה לחשוב עליו לרגע "
- טרררררררררר -
הלו ? עדי אמרה .
הי מאמי מה נשמע ? שאל שון .
מעולה מאיתך ?
מעולה , בא לך לבוא לים ? אנחנו יוצאים כמה חבר'ה , תביאיגם את שני .שאל שון
בשמחה , תבוא לאסוף אותי עוד שעה . אמרה עדי .
שני , אני ואת הולכות לים , עוד שעה שון בא לאסוף אותנו . אמרה עדי .
יש , סוף סוף לצאת קצת מהבית . שמחה שני .
וואו , הים ממש שקט , נכון שון ? שאלה עדי .
כן , ממש .
שון , אני יוצאת לטיול קצר טוב ? שאלה עדי .
כן, תחזרי מהר , שאני לא יתגעגע יותר מידי . קרץ לה שון .
עדי טילה בים , פתאום ראתה איש טובע , צועק "הצילו" .
כמובן שהיא לא חשבה פעמיים , ויישר רצה להציל אותו .
כשהיא הוציאה אותו מהמים ועשתה לו הנשמה היא ראתה שזה הוא , אותו איש שבא אלייה הביתה וטען שדרסה אותו .
שוב אנחנו נפגשים ? פעם שלישית את חייבת לי גלידה . הוא אמר .
חכה , אתה חייב לי הסברים . אמרה עדי .
אנחנו שווים כעת , את וחברתך כמעט הרגתם אותי ועכשיו את הצלת אותי . אמר .
לפחות תגיד לי מה שמך , אמרה עדי .
קוראים לי דור , נעים להכיר .
קוראים לי ..
עדי . עצר אותה דור .
איך ידעת ? שאלה עדי .
אני יודע הכול . הוא אמר .
כמו שידעת איך למצוא אותי ? ואיך בכלל לא ראינו שדרסנו אותך? שאלה עדי .
את לא באמת רוצה לדעת . הוא קם , ולאחר שניה - נעלם .