ווואוו כמה זמן לא הייתי פה-תכוננו לחפירה משתפת
אני מרגישה חרא
וחזרתי כרגע כדי לפרוק לא יודעת אם זה יהיה חד פעמי או קבוע
אני מקווה שזה יהיה חד פעמי לא בגלל משו כלפי ישרא
בגלל שאין לי לאף אחד אףף אחד לפרוק
אני באה לפה
אני כבר בת 16 ועוד יומיים חודש
גרה במרכז
וזיהו
אני כבר מרגישה חררא כבר כמה זמן
בשתי לילות האחרונים אני רק בוכה
ועכשיו גם בבוקר
אני לא יכולה להכיל את זה יותר
החברה הכי טובה שלי הפנתה לי גב פתאום שהיא הכירה מישי חדשה
לא מספרת לי כלום מסתירה ממני דברים לא מתייחסת אלי מתעלמת
גישה קרה.
עכשיו ההורים שלי שחשבתי שאיתם אולי יהיה לי בוקר טוב
לא היה
ואני עכשיו יושבת ובוכה
ובאמת,שקשה לגרום לי לבכות -הוכחה לכך חברות שלי לא ראו אותי יותר מפעמיים בוכה
ההורים שלי לא ראו הרבה
אבל יש דברים שאני באמממת לא יכולה לעמוד בפניהם
אני מזל עקרב,קשה לי להתחבר אבל שאני מתחברת לאנשים אני שם ב9000 אחוז
ובגלל שאני כל כך שם אני כל כך נפגעת מהדברים האלה
אני כל כך נפגעת מחברה שאנחנו ביחד כבר איזה שלוש עשרה שנים
ככה מפנה גב בשנייה
אני נפגעת מזה שאני כבר כמה ימים גוויה בביהס והמחנכת שלי שאני מתה עלייה,באמת אין עלייה
באה לשאול אותי מה קרה אם הכל בסדר
והיא
שהיא פאקינג חברה עזבו טובה,חברררה
לא שמה לב לא באה לשאול
ועוד יותר-עושה את זה יותר גרוע
אני מרגישה כל כך מגעעעייל
אתמול-שישי הייתה מסיבה באיזשהו מועדון בעיר לשלושה חברות שלי
וגם מסיבת הפתעה לחברה טובה בבית עם פונדו והכל
הלכתי עם חברה קודם למועדון הזה -
בהתחלה לא היה לי מצב רוח
דיברתי עם חברה
והכל הסתדר וממממש נהנתי שם,ב11 התקדמנו לכיוון הבית של החברה
והתחלתי לספר לה מה קרה שהייתי ככה בתחילת הערב וזה
ושוב ירד המצברוח עם הרגשה מגעילה
וכשהגענו לבית של החברה
הייתה אווירה מגעילה של קרירות
של תביאו מה שהבאתם ולכו
והחברה הטובה שלי-זאת שהלכה לחברה אחרת ושכחה ממני
אפילו שלום לא אמרה שבדכ אנחנו קופצות אחת על השנייה
הטיפה לי על זה שאיחרנו[הגענו ברבע ל12 במקום ב11]
על זה שהם חיכו לנו[ למרות שהודענו להם מרראש שאנחנו מאחרות ושיתחילו ואנחנו נבוא]
והרגשה של תודה שבאתם סידרנו כבר הכל
חבל שלא באתם כבר בסוף
ואני קולטת כל שנייה תחברה הטובה ואת ''המחליפה שלי''
מסתודדות כמו ילדות בנות 3 ומדברות על ההתנהגות שלי
ואז כאילו לא יכל להיות יותר גרוע
התחבאנו לחבר שיש לה יומולדת ואז היא נכנסה הביתה
עכשיו אני עמדתי בצד עם עוד 2 חברות ולידנו היה איזשהו מכשיר לחיטוב רגליים או משו כזה ואז שיצאנו
לעשות תהפתעה שתיים מהחברות שעמדו איתי נתקעו בזה אחת כמעט באמת נפגגעה וזה נשבר-אז לא ידענו
אחרי כמה זמן ישבתי על זה ואני קולטת שמשו נשבר
אחכ הבחרה-בעלת הבית באה
וכל הבנות באו והתחילו לנסות לתקן
וכמובן הרגשה של 'גמ מאחרות וגם שוברות כאילו מה נסגר'
ובאמת רק רצתיתי הביייייתה באותה שנייה
והבנות התחילו לחמם אותה
והיא התחילה לבכות על זה שזה נשבר
ואז הסברנו לה מה קרה והחברה השלישית בכלל אמרה שהיא לא עשתה כלום אז שלא יאשימו אותה
ואתזה אני גיליתי כשכבר הייתי בבית והייתי בהלם.
כאילו אני שלא פגעתי בזה הייתי אחרי זה לקחתי תאשמה עליי
ואת שדי גרמת לזה מתנערת כאילו פאקקקקקקקקקק
ואחרי המקרה היה כבר הרגשה מנוכרת מבחינתי ומגעילה והבנות התחילו לשחק כל מיני משחקים
ואז אני והחברה שבאתי איתה[זאת שגם פפגעה במכשיר]
הזמנו מונית ואחרי 5 דק אמרנו להן שאנחנו הולכות
ופתאום הלמה כזה מוקדם[היה 2 וקצ] ובוא תשארו ובלה בלה
ולא רציתי להביא לאפחת נשיקה ביי נתתי רק לילדת היומולדת וזאת שהביית שיך לה[שהם חברות מאוד טובות שלי יחד עם החברה שהפקירה אותי היינו עד עכשיו ממש רביעייה צמודה-אני לא סגורה על זה שזה יחזור] כי הן היו קרובות אלי והלכתי
הלכתי לישון בוכה
הרגשה מגעילה
שאת יודעת בבירור שאיך שיצאת מהדלת ההר רכילויות יתחיל
על היא שברה ואיך זה ולמה וגועל נפש ובלהבלהבלה
יופי
תהנו בארוחת טרפים שלכם.
ועוד נושא שמכביד-פתחתי תבלוג הזה לפני כמה שנים בגלל הרצון בירידה במשקל
עליתי כל מה שירדתי[10 קילו]
וזה רק מוסיף להרגשה המגעילה ואני מנסה ומסה והפעם לא מצליחה):
אחלה סופש מה אני יגיד במיוחד לעבודה שאני צריכה ללמוד להיסטוריה שיש לי בשני מבחן
ואני גרועה יש לי בלאקאאוטים מטורפים
לא יודעת איך אפשר ללמוד בהרגשה כזאת מגעילה
שתהיה לכולם שבת שלום ונקווה לשבוע טוב יותר ממה שהיה
:)
*וואו זה היה משחרר ברמות*