כבר מזמן שלא עידכנתי.
והאמת, שרציתי. מאוד.
-
במשך כל השבועיים האלו, לא היה לי זמן לשום-דבר. לא היה לי זמן לעצמי, בכלל לא. לא היה לי זמן לעשות את הדברים שאני אוהבת.
לא היה לי זמן להתחבר למסנג'ר, לשמוע מוזיקה, להיפגש עם חברות, לעדכן את הבלוג (כמובן), או סתם לגלוש באתרים.
לא היה לי זמן לראות ורוניקה מארס, האוס, השמיניה, או סתם לרבוץ מול הטלוויזיה ולעבור בין הערוצים.
-
הוו, תיכון זה בהחלט שנים עמוסות. כן, אני יודעת שאני רק בתחילת התיכון, בתחילת כיתה י' ורוב הסיכויים שיהיה הרבה יותר גרוע... אבל גם עכשיו אין לי זמן. ותאמינו לי, אפילו אם אני לא במגמה כלשהיא, החיים של הילדים בעיוני לא כ"כ קלים. גם לי יש עומס, גם לי קשה, גם אותי זה מעייף. לפעמים יש לי יותר ממכם.
-
רציתי לכתוב כ"כ הרבה. אני רוצה לכתוב כ"כ הרבה.
יש לי לכתוב על כ"כ הרבה דברים.
-
בין כל השבועיים האלו חיפשתי לי לפחות חצי-שעה לעצמי, אבל לא היה לי. כל-הזמן הייתי עסוקה בלהכין שיעורים, להתכונן למבחנים ולבחנים, לעשות עבודות, לקנות בגדים לאירועים המשפחתיים, לעזור לאח שלי בלימודים, לעזור לאמא ואבא בעבודות הבית, לעזור לכולם אבל לא לעצמי.
-
קיוויתי שאת השישי-שבת האלו אני אוכל לנצל כמו שצריך. אבל לא, אני לא יכולה.
אני צריכה להתכונן למבחן בהיסטוריה, להתכונן למבחן במתמטיקה, להתכונן לבוחן באנגלית, להכין שיעורים בגיאומטריה ואלגברה, בכימיה, בגיאוגרפיה, בלשון, בצרפתית...
-
.It feels like time is not on my side
בבלוג זה
בכל הבלוגים
